תנועת הרכבת התחתית מתחת לאדמה

מצב
הנושא נעול.

מתלהב

New member
../images/Emo35.gif תנועת הרכבת התחתית מתחת לאדמה

תנועת הרכבת התחתית מתחת לאדמה
שאלתי את עצמי היום (ואני קצת מרוחק מאיזה ספר די עב-כרס בנושא התחתית הלונדונית שברשותי) לגבי אופן התנועה של הרכבת התחתית במחילותיה/מנהרותיה/תעלותיה. אני מניח שישנם כמה שלבים מוגדרים, משהו שאפשר לתמצת ולסכם בכמה מילים, אולי איזה תרשים, עקרון שחוזר על עצמו ברוב הערים, לא? נניח, האם רוב תחלופת הקווים נעשית בתחנות העלאת הנוסעים או דווקא במרכזי שירות לצידי הדרכים. כמה אקסצנג'ים (זו המילה?) יש לכל קו? ומה לגבי מספר מקסימלי של רכבות באותו קו (לשני הכיוונים)? אשמח לשמוע דעות/תגובות/הצעות..
 

איליה.

New member
אתה מדבר על מעבר של נוסעים

תנועת הרכבת התחתית מתחת לאדמה
שאלתי את עצמי היום (ואני קצת מרוחק מאיזה ספר די עב-כרס בנושא התחתית הלונדונית שברשותי) לגבי אופן התנועה של הרכבת התחתית במחילותיה/מנהרותיה/תעלותיה. אני מניח שישנם כמה שלבים מוגדרים, משהו שאפשר לתמצת ולסכם בכמה מילים, אולי איזה תרשים, עקרון שחוזר על עצמו ברוב הערים, לא? נניח, האם רוב תחלופת הקווים נעשית בתחנות העלאת הנוסעים או דווקא במרכזי שירות לצידי הדרכים. כמה אקסצנג'ים (זו המילה?) יש לכל קו? ומה לגבי מספר מקסימלי של רכבות באותו קו (לשני הכיוונים)? אשמח לשמוע דעות/תגובות/הצעות..
אתה מדבר על מעבר של נוסעים
בין קווים? או שאתה מדבר על מעבר של רכבות מקו לקו? מעבר נוסעים מתבצע כמובן בתחנות נוסעים.
 

מתלהב

New member
על הרכבות. במעבר בתוך הקו ובמעבר

אתה מדבר על מעבר של נוסעים
בין קווים? או שאתה מדבר על מעבר של רכבות מקו לקו? מעבר נוסעים מתבצע כמובן בתחנות נוסעים.
על הרכבות. במעבר בתוך הקו ובמעבר
מקו לקו. וכן המעבר לחניונים/תחנות שירות. התמרונים, זווית התמרון המקסימלית וכו'.. האם כל הרכבות דו-כיווניות? מה עושות אלה שאינן כאלה?
 
פרטים על רכבות עירוניות

על הרכבות. במעבר בתוך הקו ובמעבר
מקו לקו. וכן המעבר לחניונים/תחנות שירות. התמרונים, זווית התמרון המקסימלית וכו'.. האם כל הרכבות דו-כיווניות? מה עושות אלה שאינן כאלה?
פרטים על רכבות עירוניות
אני חושש ששאלותיך לא ברורות לי לגמרי - האם אתה מתעניין באופן תפעול הרכבות, המאפיינים ההנדסיים של המסילות והמנהרות או ממשק הנוסעים עם המערכת (ויש עוד הרבה אפשרויות)? באופן עקרוני, מרבית מערכות הרכבות העירוניות, בייחוד אלו שלא נוסעות גם במפלס הרחוב, הן בעלות מאפיינים דומים מאוד לרכבות אחרות, למעט נושאים מאוד נקודתיים, ואפילו ישנם בעולם שילובים בין מערכות עירוניות לאזוריות (מטרו+רכבת פרברים, חשמליות+רכבות אזוריות וכיו"ב). אנסה לענות על השאלות שהצגת למיטב הבנתי, אבל אוכל לענות יותר טוב אם תשאל אותן בבירור, אחת-אחת (אפשר באותה הודעה, כמובן): רכבות עוברות מקו לקו בד"כ באמצעות מסוטים (שנקראים גם מפלגים) - המדובר במסילות 'מתפצלות', בד"כ בצורת Y מעוותת אבל לא רק, וזו השיטה העיקרית ליצירת צמתים בכל המקומות שהזכרת, כאשר קיימות גם הצטלבויות של מסילות ללא מסוטים ולפעמים במוסכים ישנם סובבנים או גשרים מעבירים, המיועדים לקשר בין קווים פנימיים במתחם בשטח קטן יחסית. 'זווית תמרון' הוא מונח לא ברור שהתשמשת בו - לרכבת אין 'זווית תמרון' מפני שאין לה הגה, והיא מובלת לאן שהמסילה לוקחת אותה. הרכבת מוגבלת הרבה פעמים ברדיוס המינימלי של המסילה שעליו היא יכולה לנסוע (רדיוס מינימלי שונה לכל טווח מהירויות לאותו סוג רכבת) ולפעמים גם בעוד מאפיינים גיאומטריים של המסילה. גם ברכבות 'רגילות' וגם ברכבות עירוניות, לא כל הרכבות הן בהכרח דו-כיווניות. במידה ומדובר ברכבות עם קטר, הקטר מבצע חיוג (מתחייג) בסוף הנסיעה, כלומר, עובר לקצה השני של הרכבת לצורך הנסיעה חזרה. דרך אגב, בעבר, גם הרכבות התחתיות בלונדון הופעלו באמצעות קטרי קיטור. אפשרות אחרת לרכבות חד-כיווניות נפוצה במיוחד במערכות חשמליות ('טראמים'/רכבות קלות) מסוימות, בהן החשמליות מכילות תא נהג רק בקצה אחד ודלתות רק בצד אחד (כמו אוטובוסים) ובסוף הקו יש לולאה של המסילה שמביאה אותן לכיוון המתאים לנסיעה חזרה, בדרך כלל על מסילה מקבילה. כמובן ששיטה כזו היא ותר מוגבלת, למרות שיותר זולה, ומשרד התחבורה קבע שבארץ לא ייעשה בה שימוש. כאמור, אשמח לענות על שאלות נוספות, אולם עליך לנסח אותן בצורה יותר ברורה.
 
אהבתי מאוד את הניסוחים אחי חן !!!

פרטים על רכבות עירוניות
אני חושש ששאלותיך לא ברורות לי לגמרי - האם אתה מתעניין באופן תפעול הרכבות, המאפיינים ההנדסיים של המסילות והמנהרות או ממשק הנוסעים עם המערכת (ויש עוד הרבה אפשרויות)? באופן עקרוני, מרבית מערכות הרכבות העירוניות, בייחוד אלו שלא נוסעות גם במפלס הרחוב, הן בעלות מאפיינים דומים מאוד לרכבות אחרות, למעט נושאים מאוד נקודתיים, ואפילו ישנם בעולם שילובים בין מערכות עירוניות לאזוריות (מטרו+רכבת פרברים, חשמליות+רכבות אזוריות וכיו"ב). אנסה לענות על השאלות שהצגת למיטב הבנתי, אבל אוכל לענות יותר טוב אם תשאל אותן בבירור, אחת-אחת (אפשר באותה הודעה, כמובן): רכבות עוברות מקו לקו בד"כ באמצעות מסוטים (שנקראים גם מפלגים) - המדובר במסילות 'מתפצלות', בד"כ בצורת Y מעוותת אבל לא רק, וזו השיטה העיקרית ליצירת צמתים בכל המקומות שהזכרת, כאשר קיימות גם הצטלבויות של מסילות ללא מסוטים ולפעמים במוסכים ישנם סובבנים או גשרים מעבירים, המיועדים לקשר בין קווים פנימיים במתחם בשטח קטן יחסית. 'זווית תמרון' הוא מונח לא ברור שהתשמשת בו - לרכבת אין 'זווית תמרון' מפני שאין לה הגה, והיא מובלת לאן שהמסילה לוקחת אותה. הרכבת מוגבלת הרבה פעמים ברדיוס המינימלי של המסילה שעליו היא יכולה לנסוע (רדיוס מינימלי שונה לכל טווח מהירויות לאותו סוג רכבת) ולפעמים גם בעוד מאפיינים גיאומטריים של המסילה. גם ברכבות 'רגילות' וגם ברכבות עירוניות, לא כל הרכבות הן בהכרח דו-כיווניות. במידה ומדובר ברכבות עם קטר, הקטר מבצע חיוג (מתחייג) בסוף הנסיעה, כלומר, עובר לקצה השני של הרכבת לצורך הנסיעה חזרה. דרך אגב, בעבר, גם הרכבות התחתיות בלונדון הופעלו באמצעות קטרי קיטור. אפשרות אחרת לרכבות חד-כיווניות נפוצה במיוחד במערכות חשמליות ('טראמים'/רכבות קלות) מסוימות, בהן החשמליות מכילות תא נהג רק בקצה אחד ודלתות רק בצד אחד (כמו אוטובוסים) ובסוף הקו יש לולאה של המסילה שמביאה אותן לכיוון המתאים לנסיעה חזרה, בדרך כלל על מסילה מקבילה. כמובן ששיטה כזו היא ותר מוגבלת, למרות שיותר זולה, ומשרד התחבורה קבע שבארץ לא ייעשה בה שימוש. כאמור, אשמח לענות על שאלות נוספות, אולם עליך לנסח אותן בצורה יותר ברורה.
אהבתי מאוד את הניסוחים אחי חן !!!
במיוחד את השורה האחרונה !!!
 

מתלהב

New member
קודם כל, הרבה תודה..

פרטים על רכבות עירוניות
אני חושש ששאלותיך לא ברורות לי לגמרי - האם אתה מתעניין באופן תפעול הרכבות, המאפיינים ההנדסיים של המסילות והמנהרות או ממשק הנוסעים עם המערכת (ויש עוד הרבה אפשרויות)? באופן עקרוני, מרבית מערכות הרכבות העירוניות, בייחוד אלו שלא נוסעות גם במפלס הרחוב, הן בעלות מאפיינים דומים מאוד לרכבות אחרות, למעט נושאים מאוד נקודתיים, ואפילו ישנם בעולם שילובים בין מערכות עירוניות לאזוריות (מטרו+רכבת פרברים, חשמליות+רכבות אזוריות וכיו"ב). אנסה לענות על השאלות שהצגת למיטב הבנתי, אבל אוכל לענות יותר טוב אם תשאל אותן בבירור, אחת-אחת (אפשר באותה הודעה, כמובן): רכבות עוברות מקו לקו בד"כ באמצעות מסוטים (שנקראים גם מפלגים) - המדובר במסילות 'מתפצלות', בד"כ בצורת Y מעוותת אבל לא רק, וזו השיטה העיקרית ליצירת צמתים בכל המקומות שהזכרת, כאשר קיימות גם הצטלבויות של מסילות ללא מסוטים ולפעמים במוסכים ישנם סובבנים או גשרים מעבירים, המיועדים לקשר בין קווים פנימיים במתחם בשטח קטן יחסית. 'זווית תמרון' הוא מונח לא ברור שהתשמשת בו - לרכבת אין 'זווית תמרון' מפני שאין לה הגה, והיא מובלת לאן שהמסילה לוקחת אותה. הרכבת מוגבלת הרבה פעמים ברדיוס המינימלי של המסילה שעליו היא יכולה לנסוע (רדיוס מינימלי שונה לכל טווח מהירויות לאותו סוג רכבת) ולפעמים גם בעוד מאפיינים גיאומטריים של המסילה. גם ברכבות 'רגילות' וגם ברכבות עירוניות, לא כל הרכבות הן בהכרח דו-כיווניות. במידה ומדובר ברכבות עם קטר, הקטר מבצע חיוג (מתחייג) בסוף הנסיעה, כלומר, עובר לקצה השני של הרכבת לצורך הנסיעה חזרה. דרך אגב, בעבר, גם הרכבות התחתיות בלונדון הופעלו באמצעות קטרי קיטור. אפשרות אחרת לרכבות חד-כיווניות נפוצה במיוחד במערכות חשמליות ('טראמים'/רכבות קלות) מסוימות, בהן החשמליות מכילות תא נהג רק בקצה אחד ודלתות רק בצד אחד (כמו אוטובוסים) ובסוף הקו יש לולאה של המסילה שמביאה אותן לכיוון המתאים לנסיעה חזרה, בדרך כלל על מסילה מקבילה. כמובן ששיטה כזו היא ותר מוגבלת, למרות שיותר זולה, ומשרד התחבורה קבע שבארץ לא ייעשה בה שימוש. כאמור, אשמח לענות על שאלות נוספות, אולם עליך לנסח אותן בצורה יותר ברורה.
קודם כל, הרבה תודה..
אני מנסה להתעמק במה שכתבת, לראות האם הכל מובן. אכן, הכוונה היא לרכבות עצמן. אנסה להבהיר את כוונתי לגבי התמרון - הכוונה היא, כפי שהבנת מדברי, למסילה. יכול להיות שמונח מדויק יותר הוא זוית העיקול המקסימלית של המסילה. ואני מניח שזה אותו הרדיוס שאתה מדבר עליו. אז בוא נראה מה המהירות ההממוצעת, או אולי דווקא מהירות השיא של אמצע הנסיעה (מה שיותר רלוונטי)..ומה הרדיוס/זווית העיקול הממוצעת/מקסימלית בקטע הזה. ושוב תודה
 
רדיוס המסילה

קודם כל, הרבה תודה..
אני מנסה להתעמק במה שכתבת, לראות האם הכל מובן. אכן, הכוונה היא לרכבות עצמן. אנסה להבהיר את כוונתי לגבי התמרון - הכוונה היא, כפי שהבנת מדברי, למסילה. יכול להיות שמונח מדויק יותר הוא זוית העיקול המקסימלית של המסילה. ואני מניח שזה אותו הרדיוס שאתה מדבר עליו. אז בוא נראה מה המהירות ההממוצעת, או אולי דווקא מהירות השיא של אמצע הנסיעה (מה שיותר רלוונטי)..ומה הרדיוס/זווית העיקול הממוצעת/מקסימלית בקטע הזה. ושוב תודה
רדיוס המסילה
כמובן שההגבלה על זווית העיקול של המסילה היא 360 מעלות - מעגל שלם, אבל אני מניח שאתה דווקא התעניינת ברדיוס המינימלי של המסילה עליה ניתן לנסוע, אותו מודדים במטרים דווקא, ועל כך אענה שהדבר תלוי מאוד בסוג הרכבת, ובאופן כללי הוא קטן יותר ככל שהמסילה צרה יותר והקרונות (או היחידות בין המפרקים) קצרים יותר וככל שהמהירות המירבית קטנה יותר. דוגמה לרדיוס קטן יחסית הוא 18 מטר לחשמליות מפרקיות על מסילה ברוחב מטר בעיר Halle שבגרמניה.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה