seaגל

New member
../images/Emo35.gif

כוחן של מילים.... מילה הורסת איך לומדים לנטרל את כוחה של המילה ההורסת? איך לומדים לא לתת לה לחדור? איך לומדים להתעצם לאחר התעללות מילולית של שנים? איך לומדים לרחף מעל המילים? איך? *הראש יודע הלב לא מיישם.... אני אשמח לשמוע לדעתכם
 

seaגל

New member
זה

מקל בהחלט גם זו תשובה שהרי הכאב לעולם יהיה שם עם כל מילה מורעלת שיוצאת אבל אפשר למצוא הקלה תודה.
 
ההורים

הם הבעיה לא את. את צריכה עיניים אחרות שישקפו אותך נכון. אז יכאב פחות ופחות.......... את מדהימה
 

Deerest

New member
את לא אוביקטיבית

את "מכירה" אותה. וגם ההורים שלה "מכירים" אותה, אבל אחרת. אז מי "ינצח" כאן? לא יודע, אבל אני יודע מי יפסיד אם ימשיך ל"שמוע" את שני הצדדים - סיגל. הבעיה לא ההורים, הם עשו כמיטב יכולתם (אי מניח כך, אחרת אין בסיס לדיון) הבעיה לא סיגל, היא "קרבן" כאן, היא, אני, את, ילדינו, כולנו. הבעיה כאן מוגדרת כ"מצב" שצריך להתיחס אליו בצורה אחרת ממה שאנחנו רגילים ושולפים מהמותן כל החיים. שינוי צורת חשיבה שמובילה לשינוי צורת הרגשה שמובילה ל"תיקון" במבנה האישיות שעוצב במשך שנים מאד משמעותיות בידי סביבה "מקלקלת". אף פעם לא מאוחר להתחיל בזה,
 
נכון מאוד

אתה צודק שינוי גישה ודפוס התנהגות. "לא ניתן לשלוט על מחשבותיהם ועל רגשותיהם של אנשים אחרים,ובנוסף אין היא יכולה לשנותם" סיגלל עמוד 73 ...
"שינוי דפוסי ההתנהגות עם אנשים שונים במשפחת המוצא שלנו נושא בחובו יתרונות רבים. זאת משום שמידת ההגדרה העצמית שאליה נוכל להגיע בתחום זה תשפיע על טבען של כל מערכות היחסים שבהן אנו נמצאות." "חשוב מאוד לתרגם את הכעס שאנו חשות להצהרות ברורות ולא להאשים את עצמנו" סיגל לעבודה .....
 

Deerest

New member
מהיכן הציטוטים?

אני יודע שזה לא ממך כי אין שם חחחחחח
 

seaגל

New member
האישה

מוסרת שהיא מתגעגעת קצת קשה לה למצוא את הזמן והמוזה לכתוב היא עסוקה בלהתעצם... כמו כן ביקשה האישה לומר לך איש יקר ששם הספר הוא " ריקוד הכעס" ספר שעלייך היה לרכוש כבר לפני זמן רב (כן היא הלשינה עלייך) ודבר אחרון ביקשה האישה שלא תתיאש ותמשיך לכתוב היא קוראת וברגע שתוכל תחזור עם ה.... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח שלה ושאר שאלות קיומיות.... עד כאן המבזק להפעם מאת אישה אורחת
 
הכל בסדר ../images/Emo24.gif

התגעגעתי
"התמדה" ו"ממוצע הרגשות" מה שלומך? אני מתמידה וממוצעת את הרגשות חחחחח
 

Deerest

New member
עכשיו אני רגוע

גם אני. הימים טסים לי מהר מדי, גם כשאני מגדיר אותם בלשון תעופתית, מין תקופה שדורשת ממני יותר ממה שהורגלתי, אבל לא מעבר ליכולתי, כך שהטיפול על פי סדרי עדיפויות מקבל משנה תוקף בימים כאלו. ולך, מאחל אני שתהי "עסוקה" כך ככל שתוכלי.
 
אני

מקנה
כיף לדעת שאתה מלא עשייה. אני מהרהרת לי להתמיד במשרד אחר...או לעזוב. אוףףף
 

Deerest

New member
שאלה

בהנחה (אופטימית) של תנאי עבודה סבירים וכמות עבודה סבירה... מה זה משנה באיזה משרד נעשית העשייה?
 
זה

בדיוק מה שאמרתי כחצי שנה. אני כזאת לוקחת אחריות על ההצלחות ועל הכשלונות. אחרים באו ועזבו. בטענות שזה משרד צעיר(שנה) שיש קליקה רוסית. כל היום מדברים רוסית(מידע שאני לא מבינה). אין פרגון...אין חברות. מסתירים דירות בתוכנה...שומרים לעצמם(לא בטוחה בזה...שמועה) אנשים קטנים ואני ,אני תמיד מאמינה בכוחות שלי שלא משנה מה אני אצליח... בעלת המשרד צעירה(28) ושרדנית...שמזמן שכחה מה זה רגש. דווקא,רציתי לעזור לה להצליח בעסק החדש שלה...אחוות נשים
היא ילדה...במובן שהיא מלבנת...משנה את המילים לפי הצורך...וזו הבעיה הגדולה ביותר בעיני (אבל שוב זו אני...אולי בעסק הזה יותר נכון לה להיות כמו שהיא) יש סוכן אחד שהורס את המשרד...גורם סבל לכולם...יחד עם זאת הוא ותיק והוא מוכר...והיא לא יכולה להרשות לעצמה להעיף אותו. מאמינה בעבודת צוות, ואין...ואולי אי אפשר...כל אחד לעצמו... לא מכירה משרדים אחרים...לא יודעת את התשובות. הרגשה כללית מעיקה מיום ליום. עכשיו נשאלת השאלה ומה אם משרד אחר זה אותו דבר? ואולי דברים אחרים גרועים? שוב להתחיל מחדש? אוףףף ומה אם משרד אחר בהנהלה אחרת(ותיקה) יעשה את כל ההבדל. יותר דירות יותר בלעדיות. ומה אם אני יושבת כאן ומבזבזת את זמני. לא אנסה לא אדע? מכל הסיפורים שלה, סיפרה על המשרד הקודם שלה...בו היא מאוד הצליחה . 5 שותפים...נשארה חברה שלהם על אף הפרישה שלה. הם מחפשים סוכנים במודעות. יחד עם זאת היא טוענת שאצלה התנאים הם הכי טובים מכל המשרדים. ואולי, פחות תנאים אבל יותר מכירות??? לקחתי יומיים(אתמול והיום) חופש לחשוב מי עוזר לי
 

יעל :-)

New member
אישה

אין חברים/אנשים אחרים בתחום ממשרדים אחרים שאת יכולה לשאול אותם איך העניינים מתנהלים אצלם? איך התחושה? האווירה? התנאים? המכירות? יהיה מצוין אם תוכלי קצת לקבל תמונה יותר רחבה על מה שנעשה במקומות אחרים. ואז תחשבי מה יותר חשוב לך ומה נכון לך לעשות. מניחה שלא חידשתי לך כלום אבל אם מיום ליום ההרגשה הכללית היא מעיקה, אז חבל. אולי כצעד ראשון תחליטי לעצמך שאת הולכת לברר קצת מה הולך במשרדים אחרים. ואח"כ תחשבי מה חשוב לך... התנאים, המכירות... או שאולי יותר חשוב לך לקום כל בוקר בידיעה שאת הולכת למשרד שטוב לך להיות בו מבחינת אווירה, שותפים, פרגון או כדומה. הרבה אין לי מה להגיד כי אני לא מבינה בתחום
ובסיום יומיים של חופש לחשוב... לאילו מסקנות הגעת?
 
אהלן אישה אורחת,מה שלומך?

זה שוק של מרפקים,גם אם זה צריך להיות בעדינות...יש תחרות על יוקרה ומעמד בכל מקום...צריך לדעת לשדר "אני לא פרייר"... שוק הנדלן במשבר כרגע,ומי שמצליח לצוף,הם אלו שכבר יש להם לקוחות מהעבר. משרדי תיווך בנויים על זמן,הרבה זמן,ז'א,ככל שאת ותיקה יותר,יהיו לך יותר פניות.. ללקוח חשוב שהוא מכיר את המתווך מעיסקאות קודמות,מעלה לו את רף הבטחון. עצה ממני? בכל מקום אפשר לבצע עיסקאות! עיבדי מהבית שלך,וגם אם תעשי פחות עיסקאות,קחי לך את כל העמלה,100% עמלה! זה כדאי לך,השאלה אם את יכולה לעבוד לבדך,בלי מסגרת של עוד אנשים סביבך... דש לכולכם,טל,דירסט,איילת,סמסרה,סיגל,ישראל...ויעל!
 

Deerest

New member
אופי עבודה

משרדי תיווך, משרדי מורי נהיגה, משרד מוניות... המשותף להם הוא אופי עבודה בו כל אחד דואג לעצמו. אם זה אחרת אז כנראה שיש מספיק לכולם. האם את יכולה לתאר מצב בו את עסוקה מעל לראש בעיסקה אחת, יש עסקה נוספת באופק ואת מעבירה אותה למתווך אחר, פנוי?
 
למעלה