[ש איילת]

שלום לכם..

איזה קטע .. התחלתי בדיוק ללמוד נדל"ן..יותר בשביל הידע מאשר התעודה והמבחן.. לדעתי כל אחד אמור להבין בזה.... שתהיה שבת נעימה ומתוקה, מאיילת

 

[אישה אורחת]

בוקר טוב חברים../images/Emo42.gif

תודה רבה על התגובות

קראתי מספר פעמים את התגובות שלכם...כמעט כל יום נכנסתי וקראתי שוב. שבועיים מורטי עצבים של מחשבה ובדיקה...עזבתי. כרגע דרך חדשה הקלה גדולה ושוב הכל חדש יום ראשון להתחלה חדשה

 

[Deerest]

בהצלחה, אשה

שבועיים מורטי עצבים... נשמע מעניין תוכלי לפרט?

 

[ש איילת]

בהצלחה!.....

מסתקרנת לגבי הדרך החדשה.. המשך שבוע טוב לכולם.

 

[יעל :-)]

../images/Emo50.gif

בהצלחה בדרך החדשה! תהני!

 

[Deerest]

מטבע אחת - שני צדדים

הלב לא מיישם כי הוא לא מסכים עם הדרך שהראש חושב שבה יש ללכת. כל זמן שהלב לא מסכים, כנראה שלא זו הדרך. סיגל, האם נראה לך תוכן השורות הבאות: כוחן של מילים.... מילה בונה איך לומדים לאמץ את כוחה של המילה הבונה? איך לומדים לתת לה לחדור? איך לומדים להתעצם לאחר עידוד מילולי של שנים? איך לומדים לשקוע בתוך המילים? איך? *הראש יודע הלב לא מיישם.... אני אשמח לשמוע לדעתכם נשמע מוזר, לא? הרי מה הבעיה לקלוט/לספוג/להנות ממלה טובה/חיובית/מחמיאה/בונה. וזה קשור לתשובה שלי לנושא הקודם שהעלית. התלות שלי, או נקרא לזה המשקל שאני נותן ל"בחוץ". באותה עוצמה או מידה שאני מתיחס למלה בונה, כך אתיחס גם למילה הורסת, זה הצד השני של המטבע. אבל זו עסקת חבילה, אם אלמד להתעלם ממילים הורסות, אפגע ביכולת להינות ממילים בונות. יוצא מכך שלא שם הפתרון ל"בעיה", כי הרי אין כאן בעיה באמת יש כאן קבלה אסימטרית שבדרך כלל נובעת מהערכה עצמית נמוכה. אם אחזק את ההערכה העצמית שלי, אזי ההתיחסות למילים חיצוניות, בונות או הורסות, תהיה נמוכה הרבה יותר וחשוב מכך, היא תהיה מאוזנת. איך מחזקים הערכה עצמית? תהליך ארוך ארוך, אבל בטח לא בעזרת מילים חיצוניות בונות. הכל באמצעים פנימיים בלבד. המילים חודרות תמיד, גם דרך השריון העבה ביותר, השאלה היא אם יש להן היכן לשקוע ולנבוט. אם אין להן, אין צורך בשום שריון.

 

[seaגל]

יש

בעייה לקטול כשזה בא מההורים זה יוצר קושי.... והאמת כנראה התשובה היא באמת הערכה עצמית נמוכה.

 

[Deerest]

סיגל

אני קורא רק את קצה הדברים שלך מה את לא אומרת?

 

[Deerest]

אני

התנגדתי התרגלתי קבלתי הבנתי סלחתי עבר לי וכל זה תוך כדי שאני הורה ועושה את אותם טעויות, כמעט ואחרות.

 

[אישה אורחת]

בוקר טוב ../images/Emo42.gif

נזכרתי בשרשור שהיה כאן פעם שכתבתי בו את המשפט הזה.. "הורים/אחים זוכים לאהבה אצלי בגלל מה שהם ולא בגלל קשר דם" מה דעתך?

 

[Deerest]

איזו נוסטלגיה

זה נראה לפני המונמון זמן. אני מסתכל על זה מהכוון של הקשר ולא של היחס - איזה משקל יש לקשר הדם במערכת היחסים. האם קשה יותר לנתק את היחסים עד כדי התעלמות? כמו שמנתקים מחבר או שכן קרוב? התשובה היא קרוב לוודאי שלא. לדעתי, הורים/אחים זוכים לאיזשהו יחס או רגש רק בגלל קשר הדם. לכל מה שמרגישים כלפיהם, חיובי או שלילי, נוסף גוון של מחויבות (זוכרת?) ובתחום הקיצוני של הרגשות זה לפעמים קורע אותך בפנים.

 

[seaגל]

אולי

בעקבות כבד את אביך ואמך... אנו נוטים לתת אהבה במקום הזה חבל שלא כתבו על כבוד לילדים...

 

[סמסרה1]

הורים

חומר למחשבה - הוריםו סמסרה1 ו 13:19 | 08/06/04 ה ו ר י ם הורים הם לא נייר - שמשתמשים וזורקים הורים הם לא בנקט - שלוקחים כסף והולכים הורים הם לא אבן צור - שלעולם אינה נסדקת הורים הם לא רק שם משפחה, או שלט על הדלת. כי הורים הם נייר שסופג את הכל והורים הם כמו בנק שלתת הוא יכול אך צריך להיכנס לשבת ולדבר ואולי להחזיר במועד מאוחר יותר (לא בכסף) הורים הם אבן גיר - רכה וגם שבירה הורים הם שם משפחה - עם ייחוס שיש בו אמירה הורים הם משפחה גדולה וגם מורכבת שעל גבה תרמיל היא גדול סוחבת הורים הם אנשים שלפעמים טועים אך גם אם יטעו - בלי סוף הם אוהבים הורים לעולם יהיו הורים אם ילדם בן שמונה או בן חמישים ואפילו אם עייפו - וגבם שפוף להימלייה יעלו, אם בנם הוא שם עכשו אבל, גם הורים הם חומר מתכלה מתעייף עם השנים בשימוש לקוי ליבם סדקים סדקים לכן לעיתים כשמזדמן - ויש קצת זמן טיפול מונע - של חיבה ויחס חם יכול אולי מעט לעכב את הזיקנה ולתת פסק זמן - של כבוד - הנאה - והנעה סמסרה

 

[אישה אורחת]

מילה בונה

"בונה" אותך תמיד. פשוט ככה. עידוד מילולי של שנים מהורים אוהבים מצמיח ילדים לתפארת....בטוחים/אוהבים/פתוחים. הורים שהשפילו פגעו קשות בבטחון של ילדם...עידוד מילולי שיבוא אחרי פגיעה שכזו יהיה בבדיקה ארוכה עד שזה ישפיע...קשה לגבור על כוחם של הורים....אבל אפשר

דירסט איך מחזקים הערכה עצמית?

 

[אישה אורחת]

אמפתיה

אמפתיה "כי רגשות קשים בכלל ושל ילדים בפרט מאיימים על הורים. יש הורים, במיוחד האבות מביניהם, שאינם יודעים לטפל ברגשות של מצוקה בכלל, וברגשות של מצוקה במשפחתם בפרט. לכן, כדי להימנע ממצבים רגשיים קשים אלו, הם מנסים לפותרם מהר, למצוא דרך מעשית לבטלם. אף אם נדמה ממבט חיצוני שהבעיה נפתרה, הרי לטווח ארוך הילד נותר לבד עם רגשותיו הקשים." בוקר טוב

 

[אישה אורחת]

"האמוציות שלנו"

במקרה מצאתי "עלינו לאהוב את פוטנציאל הצמיחה שבנו ולהתייחס לשאריות מן הילדות כאל יבלית. האגו הוא היבלית. את היבלית אי אפשר לאהוב רק לסבול ולהשתדל לא להיבלע בזה, להשיאר כמה שיותר נייטרלים, להבין שזה ירושה מן העבר וזהו. . אך את הגלעין (את הפוטנציאל הטהור ) אפשר ורצוי לאהוב. לאהוב ולתת תמיכה והרבה סבלנות אמפטיה. כי ארבעת אלה הם המזון שעוזר לכל שחלש וחסר עמוד שדרה לצמוח ולהגיע לבגרות. " ועוד בוקר נפלא

 

[Deerest]

אתר מעניין

יש שם סיפורים מעוררי מחשבה. כשאדם רוצה ומחליט לשנות התנהגות, צורת חשיבה, נקודת השקפה, האם קצב השינוי מעיד עד כמה האדם "תקוע" בעמדתו הקודמת, או על מידת כוונתו לבצע את השינוי?

 

[Deerest]

תשובה מקצועית

את בתחום של נדל"ן, נכון? רואה הרבה דירות, בניינים, בתים. שימי לב לבתים שבהם עושים שיפוץ יסודי. אם אין באיזור מגורייך סעי לת"א, בשדרות רוטשילד יש כמה כאלה. מקלפים הכל, מגיעים עד לשלד, בודקים היכן הוא פגום, נחלש, לא נבנה טוב. מה עושים הלאה לא כל כך משנה, הרעיון המרכזי כאן הוא שכדי לחזק הערכה עצמית צריך להגיע לשלד ולראות מה חלש שם, ולמה. ומזווית אחרת קצת... בכל מהלך בחיינו, קצר או ארוך טווח, יש שאיפה בלתי מודעת לשמור על איזון. יציאה מאיזון מביאה אותנו לבתי חולים או של הגוף או של הנפש. שם אחר לאיזון זה הוא פיצוי, אולי עכשיו זה יותר מובן? את יודעת איך מאזנים גלגלים ברכב? מוסיפים משקולות קטנטנות בהיקף הגלגל. פנצרן מקצועי קודם כל מוריד את כל המשקולות הישנות ואחר כך מוסיף רק מה שצריך. אנחנו, בני האדם, שלא כל כך מודעים לתהליכי האיזון/פיצוי שאנו מפעילים על עצמנו, מסתובבים עם הרבה "משקולות" מיותרות שלכאורה אמורות לאזן אותנו אבל בסופו של דבר אנחנו סוחבים הרבה מאד משקל מיותר. חלק מהמשקל המיותר הזה זה גם הפרזה של ההורים שלנו הן במילות עידוד והן במילות השפלה.

 

[ש איילת]

שאלות...

כמה כוח אנו מעניקים למילים? מתי אנו בוחרים להעניק להן כוח? האם יש מצב של יותר/פחות כוח? שבוע טוב

 

[אישה אורחת]

כוח

כמידת הנגיעה... מתי שהן נוגעות בנו... כמידת הקשר... לילה טוב בוקר טוב ושבוע טוב