הופעה בירושלים של אותם ימים..
המקום והזמן של ההופעה: ירושלים של לפני כמאה ועשרים שנה. מספר שנים לאחר שיעקב בנאי – סבא של סבא של אביתר עלה מפרס לירושלים והתיישב בעיר העתיקה (עוד לפני שהם עברו לנחלאות). כדי להכניס לאווירה של ההופעה בירושלים של אותה תקופה אכתוב על אחד האירועים המכוננים בירושלים של אותם ימים- ביקורו של וילהלם השני קיסר גרמניה בעיר העתיקה בשנת 1898. (רחל בלובשטיין היא אגב- רחל המשוררת). עת דמדומים. דגלים תלויים בכל עבר. הרחובות מצוחצחים ומוארים, עד שאין לדעת מי יגע יותר. מטאטאי הרחובות או מתקיני הפנסים. דגלים מונפים בכל עבר. ירושלים לבשה חג. אורחים ותיירים ממלאים את הרחובות הראשיים. כבר לפני שבועיים ציוה הכרוז על כל העניים הפושטים ידם ברחובותיה של עיר לפנות את השטח. כולם ידעו שמחר, יגע לכאן הוד רוממותו קיסר גרמניה, וילהלם השני, ופמליתו. כבר חודשים נערכות ההכנות לאירוע הזה. מאז ימי סולימאן המפואר הכל הסתפקו בשערים הקיימים של העיר העתיקה. עד העת הזו, בה נפרץ בה פתח מיוחד לכבודו של וילהלם, כדי שיוכל להיכנס לתוכה עם מרכבתו. השמועות מספרות שבכוונת הקיסר להקים מבנה שיתנשא על הר הזיתים, וייקרא על שמה של רעייתו, אוגוסטה ויקטוריה. כל אכסניותיה של עיר התמודדו ביניהם, מי יזכה באירוח הקיסר. לבסוף הוחלט על הקמת עיר אוהלים מלכותית ברחוב בנביאים. גם הקהילה היהודית לא טמנה ידה בצלחת, והתכוננה לקבלת פנים משלה. רק תושבי רחוב הנביאים, ממשיכים בשגרת יומם. ד"ר טיכו, רופא העיניים הנחשב, ממשיך לקבל קהל כמימים ימימה. האדריכל הירושלמי קונארד שיק, יושב בביתו בית תבור, המפואר שבבתי ירושלים, בדיוק בעיצומו של תכנון מבנה ה"טליטא קומי". רחל בלובשטיין, משוררת שהדרימה הנה לא מכבר מחופה של כנרת, רוכנת בחצר ביתה וכותבת את אשר על נפשה. אומרים שכבר כתבה תילי תילים של שירים. בן ציון בן יהודה, בנו של עורך עיתון "הצבי", חושב על עוד דרך בניסיון להשאיר את אהובתו, לאה אבושדיד בארץ. החולים הרבים המאכלסים את בתי החולים שברחוב, עודם שוכבים במיטותיהם. אחת עשרה בבוקר של היום למחרת. פרסות הסוסים נשמעו עד בתי הנחלאות. לאחר שנכנסנו לאווירה, נעבור להופעה עצמה.. סביב שער יפו התקבצו הרוכלים להופעה לה חיכו כולם. כוסות יין חולקו בקהל. אביתר עלה על במה מאולתרת שהוקמה על רגבי העפר שליד השער כשלראשו ציץ כסוף ולרגליו מכנסי תכלת. לאחר כמה מילמולים החל לשיר את "אורייתא".
