הגינגי הישראלי
New member
אבטחה
הערב כמעט ולא נצפו מאבטחים לאורך הקו, בניגוד לאבטחה המאסיבית ביום שישי. פקחים (של עיריית ירושלים) ודיילי סיטיפס התמקמו בתחנות בעיקר במרכז העיר.
השקת הרכבת הקלה!
- פותח הנושא davidfainshtein
- פורסם בתאריך
- מצב
הערב כמעט ולא נצפו מאבטחים לאורך הקו, בניגוד לאבטחה המאסיבית ביום שישי. פקחים (של עיריית ירושלים) ודיילי סיטיפס התמקמו בתחנות בעיקר במרכז העיר.
הגינגי הישראלי
New member
השירות הסתיים!
זה מה שמופיע כעת בתחנת קרית משה. כעת עוברת רכבת ריקה שלא מעלה נוסעים.
דרוש פרסום שעות מדויקות של התחלה וסיום השירותאכן כך!
הערב לקחתי את המשפוחה לסיבוב רק"לת והשירות הסתיים בסביבות 11 בלבד!
כפי שכבר כתבתי במקום אחר, סיטיפס חייבים להתחיל לפרסם את השעות המדויקות של הרכבות הראשונות (בכל יום, אך בדגש על מוצ"ש) ובעיקר של הרכבות האחרונות בכל יום (ובשישי בפרט). זה אלף-בית של אמינות בשירות. המידע שניתן בהקשר זה באתר של סיטיפס: שעות הפעילות: ימים א' עד ה' - בין השעות 5:30 בבוקר ועד חצות. בימי שישי וערבי חג, וכן במוצאי שבת שעות הפעילות יהיו בהתאם לשעות כניסת/יציאת השבת. זה לא מספיק ברור! האם זה אומר שהרכבות האחרונות יוצאות מפסגת זאב והר הרצל בחצות? או שהן מגיעות ליעדן בסביבות חצות? (ואז הן בעצם יוצאות שעה קודם לכן...) ולגבי שישי/שבת - מה השעות המדויקות של תחילת וסוף השירות? גם אם זה משתנה כל שבוע (מה שלא סביר), צריך לפרסם את השעות המדויקות.
ואף יותר מזה:
היות והרכבות הולכות להחליף אוטובוסים ואנשים רבים (כמוני) יצטרכו בתחנה האחרונה של הרכבת לקחת אוטובוס שכונתי, חשוב שהאוטובוסים האלה יפעלו בהתאם לשעת ההגעה של הרכבת האחרונה לתחנה הסופית. כלומר, רכבת שיוצאת מהר הרצל בחצות, מגיע בסביבות 1 בלילה לפסגת זאב. אני מצפה שבשעה זו יחכה לי אוטובוס שיקח אותי הביתה.
אתה יש לך דרישות...
היום הייתה לי דרישה או יותר נכן בקשונת
להגיע הביתה ברכבת. מסתבר שזו בקשה קשה מדי בשביל חברה שמריצה את הרכבות כבר שנה.... לא רק שהרכבות מגיעות בתדירות של 40 דקות והן, כמובן, מפוצצות ברמה כזו שאי אפשר להכניס גפרור, גם השילוט לא מתקרב אפילו ללהציג את זמן ההגעה המשוער. אחרי 20 דקות המתנה התיאשתי וחזרתי לאוטובוס.
גם אני נסעתי היום הביתה ברק"ל, אבל בבוקר
(המאוחר) והחוויה שלי הייתה שונה לגמרי. זמן ההגעה המשוער היה די מדויק, הרכבת אמנם הייתה מלאה עד אפס מקום, אבל רק עד התחנה המרכזית, והנסיעה הייתה מהירה יותר מכל אוטובוס במסלול דומה.
עכשיו חזרנו אחרי סיבוב קצר ברקלתהשקת הרכבת הקלה!
כמי שעוקב ומתעד את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים מאז חבלי לידתו הראשונים, עוד אי-שם לפני יותר מעשור, לא היה שום סיכוי בעולם שאפספס את המאורע ההיסטורי הזה. וכך, על אף העייפות הרבה והמחסור הכרוני בשעות שינה, ויתרתי בשמחה על שנת יום השישי והתייצבתי ב- 5:00 בבוקר בקצהו הצפוני של הקו, בתחנת חיל האוויר. לא עברו אלא דקות בודדות ומרחוק נשמע ה"דונג" המוכר ומתוך מחשכי הבוקר הופיע לו מערך 42 גורר אחריו את אחיו מס' 37 - הרכבת שעתידה להיות הרכבת הרשמית הראשונה. אז נכון, שמעתה ועד עולם יתנהל ויכוח היסטורי - מי היא הרכבת הרשמית הראשונה באמת? לשאלה זו יש 4 תשובות נכונות שכן בניגוד למה שהובטח, הרכבות הראשונות משני קצוות הקו יצאו ב- 05:15 ולא ב- 05:30 כפי שהובטח. אז נכון שרוב האח"מים היו דווקא על הרכבות הבאות, אלה שיצאו ב- 05:30, אני בחרתי לצאת לדרך עם הרכבת הראשונה באמת, בדיוק כמו חברנו logan שעשה זאת מקצהו הדרומי של הקו. אז אחרי 7 שעות נסיעה רצופות לאורך הקו האדום - קו הטראם הראשון בישראל וארחי כמה כוסות קפה חזק במיוחד, נצא לדרך עם התמונות שיספרו את סיפורו של היום ההיסטורי הזה. מפאת הרצון להעלות את התמונות כמה שיותר מהר, בחרתי לוותר בשלב זה על העריכה והתיקון ואני מעלה את התמונות כמות שהן, לאחר מיון והקטנה בלבד. תהנו!
ואחרי שחזרנו לגוש דן כמובן... הגענו לכיכר דניה בסביבות עשרים לעשר בטוחים שהרקלת כבר נוסעת (היה כתוב שהיא אמורה לנסוע שעה אחרי צאת השבת). היו בתחנה עוד אנשים שגם חיכו, אבל הכיתוב האלקטוני היה ש"השירות עוד לא התחיל". חיכינו וחיכינו, האנשים סביבנו כבר הלכו. בסוף בחמישה לעשר החלטנו שכנראה אין היום רקלת, חזרנו למכונית והתחלנו לנסוע. עוד לפני הרמזור ראינו רקלת ריקה נוסעת מולנו. ברמזור הבא חזרנו ימינה הגענו חזרה לכיכר דניה והגענו לתחנה. עכשיו כבר היו לא מעט אנשים. בחור חרדי אמר שהיא אמורה להתחיל לפעול ב 22:30. לא ידענו אם שווה להמתין כל כך הרבה. (החבר שלי היה בטוח שלא, וכבר היה קרוב להתחרפנות לדעתי, אבל אני התעקשתי). בשלב מסוים, בסביבות 22:10 פתאום הכיתוב שהשירות לא התחיל התחלף בכתובת "חיל האוויר" ו 20 ד'. תהיתי אם שווה להמתין כל כך הרבה, אבל ראיתי שבתחנה ממול כתוב "הר הרצל" 10 דקות. ומיד זה התחלף ל 19 ו 9. אמרתי לחבר שכדאי אם כך לעבור לצד השני, ולעלות על הרכבת להר הרצל ולהחליף שם. עברנו. ואז פתאום בצד השני היה כתוב 2 דקות. עברנו שוב. המסכים כבו לרגע ואז חזרו לפעולה, והיה כתוב בהם שהשירות היום יפעל בין 22:00 ל 23:00. והרקלת הגיעה. השעה היתה בערך 22:15. כבר בדניה היא היתה עמוסה, אבל היו אנשים שירדו. עלינו והיה ממש דחוס. הרקלת התחילה לנסוע. בתחנה הבאה נדחסו עוד אנשים, אבל בקרית משה כבר לא היה מספיק מקום והנהג בקושי הצליח לסגור את הדלתות, והתחנן בפני אנשים להמתין כי עוד 12 דקות תהיה עוד רקלת. כנראה הרוב היו כמונו, סתם רצו לנסוע בשביל הנסיעה, אבל היו גם אנשים עם מזוודות שכנראה רצו לנצל את הרקלת בדרך לתחנה המרכזית כדי לנסוע הביתה. הרבה מאוד חרדים גם היו על הרכבת, וכולם נראה נרגשים מהמעמד. צילמתי תמונות וקטעי וידאו. אנסה למיין אותם מחר. העליה על הגשר עברה בשלום, וירדנו בתחנה המרכזית. היה ממש קשה, כי היה כל כך דחוס. בתחנה המרכזית חיכו המון אנשים ונדמה לי שלא כולם הצליחו להכנס. סביר שרובם הגיעו באוטובוסים מהמרכז ורצו לנסוע עם הרקלת הביתה. חצינו לצד השני וכמעט מיד הגיעה רקלת לכיוון הר הרצל. זו היתה פחות עמוסה, אבל עדיין עמדנו (בהמשך מצאתי מקום ישיבה לשתי תחנות). ירדנו בכיכר דניה וחזרנו למכונית. היה מרגש ומהנה. הרקלת נסעה בשקט ובצורה חלקה והיתה ממש ההרגשה של הטארמים מז'נבה, אך זו אפילו היתה שקטה יותר. הכריזה לא כל כך ברורה. הרבה יותר קל להבין את הכריזה באוטובוסים של דן בקול נשי. סביר שהייתי מתרגשת עוד יותר, אילו לא הייתי דואגת לחברים שלי בבאר שבע שלא הצלחתי לברר עד אותו רגע אם הם בסדר אחרי נפילת הרקטה (לכל חברי שם שלום). במינוסים - חבל שלא היה כתוב בשום מקום מה יהיו שעות הפעולה שלה היום. כשחיכינו בתחנה ניסיתי לבדוק באתר של סיטיפס, ופשוט לא היה כתוב כלום בשום מקום. כמו שכתבו מעלי מהחוויות אתמול, הנהג הראשון היה מעולה ונסע מאוד חלק, אבל השני שנסענו איתו נתן ברקסים יפים. זכרתי את מה שכתבו פה, ואמרתי לחבר שיחזיק טוב את העמוד. באמת כמעט נפלנו כמה פעמים. הרקלת הראשונה היתה דחוסה הרבה יותר מדי. אבל סביר שזה בגלל סקרנים כמונו והעובדה שזו היתה הראשונה וחיכו הרבה זמן. היו שני רמזורים שהמתנו בהם המון זמן. אבל גם זה בטח יפתר כשיסיימו להתקין את כל הרמזורים החכמים. ביום שלישי החבר הולך להשתמש בה כדי להגיע לעבודה. נראה איך יהיה.
שבי הגדול1
New member
תודה רבה על התמונות.השקת הרכבת הקלה!
כמי שעוקב ומתעד את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים מאז חבלי לידתו הראשונים, עוד אי-שם לפני יותר מעשור, לא היה שום סיכוי בעולם שאפספס את המאורע ההיסטורי הזה. וכך, על אף העייפות הרבה והמחסור הכרוני בשעות שינה, ויתרתי בשמחה על שנת יום השישי והתייצבתי ב- 5:00 בבוקר בקצהו הצפוני של הקו, בתחנת חיל האוויר. לא עברו אלא דקות בודדות ומרחוק נשמע ה"דונג" המוכר ומתוך מחשכי הבוקר הופיע לו מערך 42 גורר אחריו את אחיו מס' 37 - הרכבת שעתידה להיות הרכבת הרשמית הראשונה. אז נכון, שמעתה ועד עולם יתנהל ויכוח היסטורי - מי היא הרכבת הרשמית הראשונה באמת? לשאלה זו יש 4 תשובות נכונות שכן בניגוד למה שהובטח, הרכבות הראשונות משני קצוות הקו יצאו ב- 05:15 ולא ב- 05:30 כפי שהובטח. אז נכון שרוב האח"מים היו דווקא על הרכבות הבאות, אלה שיצאו ב- 05:30, אני בחרתי לצאת לדרך עם הרכבת הראשונה באמת, בדיוק כמו חברנו logan שעשה זאת מקצהו הדרומי של הקו. אז אחרי 7 שעות נסיעה רצופות לאורך הקו האדום - קו הטראם הראשון בישראל וארחי כמה כוסות קפה חזק במיוחד, נצא לדרך עם התמונות שיספרו את סיפורו של היום ההיסטורי הזה. מפאת הרצון להעלות את התמונות כמה שיותר מהר, בחרתי לוותר בשלב זה על העריכה והתיקון ואני מעלה את התמונות כמות שהן, לאחר מיון והקטנה בלבד. תהנו!
הגינגי הישראלי
New member
השקת הרכבת הקלה!
כמי שעוקב ומתעד את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים מאז חבלי לידתו הראשונים, עוד אי-שם לפני יותר מעשור, לא היה שום סיכוי בעולם שאפספס את המאורע ההיסטורי הזה. וכך, על אף העייפות הרבה והמחסור הכרוני בשעות שינה, ויתרתי בשמחה על שנת יום השישי והתייצבתי ב- 5:00 בבוקר בקצהו הצפוני של הקו, בתחנת חיל האוויר. לא עברו אלא דקות בודדות ומרחוק נשמע ה"דונג" המוכר ומתוך מחשכי הבוקר הופיע לו מערך 42 גורר אחריו את אחיו מס' 37 - הרכבת שעתידה להיות הרכבת הרשמית הראשונה. אז נכון, שמעתה ועד עולם יתנהל ויכוח היסטורי - מי היא הרכבת הרשמית הראשונה באמת? לשאלה זו יש 4 תשובות נכונות שכן בניגוד למה שהובטח, הרכבות הראשונות משני קצוות הקו יצאו ב- 05:15 ולא ב- 05:30 כפי שהובטח. אז נכון שרוב האח"מים היו דווקא על הרכבות הבאות, אלה שיצאו ב- 05:30, אני בחרתי לצאת לדרך עם הרכבת הראשונה באמת, בדיוק כמו חברנו logan שעשה זאת מקצהו הדרומי של הקו. אז אחרי 7 שעות נסיעה רצופות לאורך הקו האדום - קו הטראם הראשון בישראל וארחי כמה כוסות קפה חזק במיוחד, נצא לדרך עם התמונות שיספרו את סיפורו של היום ההיסטורי הזה. מפאת הרצון להעלות את התמונות כמה שיותר מהר, בחרתי לוותר בשלב זה על העריכה והתיקון ואני מעלה את התמונות כמות שהן, לאחר מיון והקטנה בלבד. תהנו!
המראה שהכי אהבתי...
הגינגי הישראלי
New member
תודה שלא זזת...
הגינגי הישראלי
New member
הגינגי הישראלי
New member
הגינגי הישראלי
New member
הגינגי הישראלי
New member
מצלם...הא?!
כובע של סיטיפס... באת מוכן
מצלם...הא?!
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.