הסבל שנעבור בשבועות הקרובים בגלל עבודות התשתית לרכבת הוא תשלום על חטאי העבר - זלזול מתמשך מצד הממשלה במערך הרכבות "הבעיה האמיתית הרי טמונה במקום אחר, בזמן אחר: כל העבודות שמבוצעות עכשיו הן ניסיון נואש להדביק פער של עשרות שנים שבהן ממשלות ישראל ייבשו את הרכבת, זלזלו בה ושלחו אותה להתגלגל על רשת מסילות ועם ארסנל קרונות של מדינת עולם שלישי. התפיסה השלטת היתה שכבישים הם חזות הכל, כי הרי ישראל שואפת להיות מדינה מתקדמת וקידמה פירושה "מכונית לכל פועל". כך הפכה אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי למארג דחוס של נתיבים, מחלפים, אספלט ומליוני מכוניות, מבלי להבין שמדובר בדרך ללא מוצא: שהרי קצב הגידול במספר המכוניות והקילומטרים שהן גומאות תמיד יעלה על קצב סלילת הכבישים, מה עוד שהמקום לכבישים, אפעס, כמעט אזל. ועוד לא הזכרנו את הנזקים לסביבה ולבריאות ואת שיעורי תאונות הדרכים שמייצרת ההתמכרות לרכב הפרטי." מתוך "דחוסים בקרון" מאת אביב לביא, nrg מעריב