סקר

catנוע

New member
../images/Emo41.gif סקר ../images/Emo41.gif

קודם שיתוף קטן: אני הולכת לסדנת הורות מאוד מוצלחת לטעמי (כן, אני מאלה שאוהבים סדנאות
), ורוב אלה שבאים לשם באים בזוגות. רק אני ועוד אחת באות לבד אבל היא נשואה. בין השאר אנחנו מעלים בעיות /תהיות מחיי היום יום ויוצא לי לראות איך בני הזוג עובדים ביחד, חושבים ביחד עם מה נכון ומה לא נכון לעשות/להגיד, וזה היה יפה בעיני. תהיתי איך זה היה אחרת אצלי לו היה לי בן זוג. אני לא ממש יכולה לדעת, כי במערכות היחסים שלי לא גידלנו ילדים ולכן קצת קשה לי לנחש איך זה, אבל לא אכחיש שחשבתי על זה אתמול. הגעתי למסקנה, שיש רגעים בהם נוכחות בן זוג היתה מקלה עלי, בעיקר ברגעים שאני לא ממש בטוחה בעצמי לגבי דרך התגובה הנכונה כלפי חבצלת. שהיה נחמד לו היה עם מי להתייעץ בזמן אמת (נכון שאפשר להרים טלפון לחברה/אחות/אמא אבל אתן בטח מבינות למה אני מתכוונת). או למשל בסוף שנה שעברה כשהתלבטתי אם להעביר את חבצלת גן או לא. ביום יום השוטף אני ממש לא מרגישה שחסר לי בן זוג, ואני מאוד נהנית לגדל את חבצלת, להתמודד עם גיל שנתיים ה'לא נורא בכלל', וכו'. אבל נקודתית יש מקומות שאני חושבת שזה היה מקל לו כן היה לי בן זוג. אז הסקר שלי שואל: איפה אתן מרגישות (אם בכלל) בחוסר של נוכחות בן הזוג בחייכן, ואיפה לא ?
 

דש1דש

New member
וואו - איזה נושא כבד....

מתי חסר לי בן זוג?
כשיש בעיה רפואית - בעיקר בגלל שיש לי שתיים - כשצריך להביא אחת למוקד / מיון באמצע הלילה ןאי אפשר פשוט להשאיר את השניה ולנסוע, אלא להתחיל לחפש מישהו.... כנ"ל כשהיתי צריכה ביום שישי אחרי הצהריים להגיע לבית מרקחת תורן בעיר שכנה - ילדה אחת חולה ולא רוצים לטרטר, ילדה שניה במצב רוח צנונית.... בן זוג היה פשוט נוסע וזהו....
כשצריך החלטות? לפעמים כן לפעמים לא - יותר קל להחליט לבד בדרך כלל - גם השגיאות הן רק שלך (ואני ידועה כשוגה כרונית
)
כשצריך להביא בעלי מקצוע הביתה - ואני צריכה להתמודד איתם לבד - במקום לעבוד - גם בזבוז הזמן וגם השאלות על בעלי
(השיא היה בשבוע שעבר - "אז איך בעלך קורא לך?" אחרי שהוא טעה קשות בשמי. נו שוייין.... התשובה שלי היתה "איזה קורא לי - אני תמיד פה - לא?!"
)
הלחץ שזו רק אני - כלכלית, שרידותית (אם יקרה חס וחלילה משהו), ואחריותית
כשאני נכנסת למצב רוח פדלאה (בעיקר בחורף) - אם היה כאן עוד מישהו - היתי יוצאת מזה ויותר יוזמת ועושה. אבל אין - אז אם אני לא מרימה עצמי - פשוט לא עושים כלום - רק נשארים בבית. חבל - יש שבתות מדהימות בחוץ ורבות מהן מתבזבזות.... טוב - הולכת לעבוד - יש עוד אבל אמשיך אחר כך.
 

יסמין@

New member
שאלה

(ואם זה אישי מדי, כמובן לא חייבת להשיב): מדוע אינך מחפשת סדנת הורות המיועדת לאימהות יחידניות? נראה לי שאכן עצות ושיתופים וכו' של אישה שיש לה בן זוג שהוא אבא פעיל בחינוך וכו' - שונים מעצות שמתאימות לאימ"ב. אז נראה לי שחלק מהעצות ומהשיתופים בסדנה כזו שבה הרוב נשואים ובאים בזוגות לסדנה לא כל כך רלוונטיים עבור אימ"ב, או ממש לא רלוונטיים.
 

דש1דש

New member
מסכימה ולא מסכימה

רוב מה שמדובר בסדנאות כאלו זה התמודדות עם הילדים, הבנת מצבים, התמודדות עם עצמנו - אז מנפים עצות - לא יעזור לשלוח את הבעל לילדה בלילה
אבל זה נכון גם להרבה זוגות - כי הוא לא רוצה לקום בלילה, כי היא לא רוצה להעיר אותו, כי הוא בחו"ל רוב הזמן... יש נושאים שהם יחודיים לנו בלבד - התמודדות עם מצבים כאלו, איך להסביר, איך ללמד וכם הלאה - אבל סדנת הורות פרופר - לא חייבת ליהיות יחודית. הית מעריכה מאוד מנחה אם היתה יודעת גם לתת ליחידנית שנמצאת בסדנה טיפים שיעזרו לה ולא רק לזוגות שבקבוצה - אבל זה כבר תלוי במנחה....
 

catנוע

New member
תשובה

כי בגדול מעניינות אותי סדנאות שמדברות על הילדים ולא עלי. הסדנה שאני משתתפת בה כרגע מועברת על ידי מישהי שהוכשרה על ידי מחברות הספר 'איך לדבר עם ילדים...' שקראתי בשקיקה. זאת סדנה מצוינת לטעמי, והפוקוס בה הוא על הילדים ולא עלינו ההורים. העצות הן בנושא 'איך הייתי יכולה לדבר אליה אחרת/להשיג שיתוף פעולה בדרך אחרת וכדומה, ברוח הספר (וקצת מעבר כמובן, אחרת בשביל מה הסדנה) ומה זה משנה אם הן ניתנות על ידי הורה בזוגיות או לא? מה גם שעיקר העצות ניתנות על ידי המנחה, וממש לא אכפת לי מצבה המשפחתי. השיתופים הם כנ"ל - היום היא עשתה ככה וככה, הגבתי ככה, לא אהבתי את התגובה שלי, איך אפשר אחרת? לא ממש משנה מצבו המשפחתי של השואל. וגם - אין לי צביטה בלב לראות את הזוגות. מעניין אותי לראות אותם, את הדינמיקה ביניהם, ולחשוב איך זה היה מתקיים אצלי (למרות שבינינו לבין עצמנו אני חייבת להודות שאני גם אוהבת את העובדה שאין לי עם להתווכח ואין לי את מי לשכנע שמה שאני עושה הוא הדבר ה'נכון'). זה לא בא ממקום עצוב, אלא ממקום סקרן. אם הייתי מחפשת סדנה שבה המוקד הוא ההורים, יתכן שהייתי מחפשת סדנה לאמהות יחידניות, אלא שאני חוששת שלא הייתי מוצאת אחת לטעמי. לי מאוד חשוב מי מעביר את הסדנה, כמה נסיון יש לו/לה עם הנושא וכו', ואני לא חושבת שיש כיום בנמצא מנחה/ת סדנה מיומן מספיק לסדנה לאמהות יחידניות. אולי בעוד כמה שנים יהיו, אבל כרגע, להתרשמותי, אין. עניתי?
 
אפשר לחלק את זה ל- 2 תחומים:

בעניינים הטכניים: סחיבות דברים כבדים תיקונים מסובכים לוגיסטיקות שבהן אדם אחד מתחרפן כשהוא צריך להתמודד עם הכל לבדו (להרים ולהוריד ולסחוב ולקחת ובעיקר - אם אני/הוא חולה/ים...) דאגות פרנסה
בעניינים שב
פייר? לא כל כך. עדיין. השלמות האמיתית שיש לי עם הסטטוס הנוכחי שלי, משרה עלי שלווה די גדולה בכל הקשור להיותי יחידנית עדיין, ודי מובן לי שזה עניין זמני (שאורכו לא ידוע) וסדר העדיפויות שאני בחרתי ושאני יצרתי, הוא דבר שתלוי אך ורק בי.
 

gezers

New member
אולי..

רק כשיש צורך טכני במקרים של בלת"מים.. כמו שנאמר כאן כבר נסיעות, סחיבות, ואפילו מנוחה לפעמים כשחולים. מבחינת החלטות, מזל שלא צריכה להתייעץ ולקבל עוד דעות, מאד בטוחה באינטואיציות שלי ולא הייתי רוצה מישהו שיחלוק עלי..
ובגדול אני רואה בבן-זוג/שותף בעיקר עוד סוג של טורח שצריך להתחשב בו ולטפל גם בו..מבחינת הלב.. על פתרונות לכך דיסקסנו אתמול בהרחבה..
 

gezers

New member
אופס.. טעיתי..

תתעלמי מסימני השאלה.. הבנתי כבר לבד.. שולחת מסר..
 

catנוע

New member
מסר??? מסר????? ../images/Emo46.gif

מה אנחנו לא מגיע לנו לשמוע? (וראית איך את מקרבת אותי לעשות מינוי למרפאת בוטוקס? את לא מתביישת?)
 

gezers

New member
אוי ואבוי..

לא קטנוע, בבקשה אל תעשי לעצמך את זה.. אני אכתוב הכל כאן..
 

galizoe

New member
אני ע גזר במיוחד בחלק השני...

לרוב אני שמחה שאני מגדלת את בתי כפי שאני רואה נכון ולא צריכה להתפשר עם דעות שונות (כפי שאני רואה אצל רוב הזוגות סביבי, הרי נדיר ש-2 אנשים יראו עין בעין בהכל...) גם הבלת"מים בד"כ נופלים על האמא... כשהיתה שביתת סייעות שבוע שעבר והתקשרתי לחפש הורה מתנדב/ת לגן של הקטנה, אז האמא עסוקה ולא יכולה להחליף סייעת בגן ואני (בתמימות) שואלת אם האבא יכול... איזה צחוק בצד השני של הקו... (שאלתי רק כי אני מכירה 2-3 זוגות שבהם זה היה ברור מאליו שהאבא יתפקד... כנראה הם המיעוט) לגבי סחיבות וכו' - קטן עלי. גם תיקנים בבית אני עושה (הרוב) לבד או משלמת למקצוענים.
 
סקר חמוד

וקיבלתי הזדמנות לכתוב הודעה ראשונה בפורום. איפה הוא הכי חסר לי: - כשהייתי צריכה ללכת עם התינוקת לבית חולים באמצע הלילה. כל כך הייתי צריכה מישהו איתי, שיקח אחריות. - כשהיא מקיאה וחייבים, פשוט חייבים 2 זוגות ידיים , אחת לנקות והשניה לטפל בילדה. - אחרי שהילדה הולכת לישון, חסר לי לפעמים מישהו להתכרבל איתו על הספה וסתם לספר איך היה היום. - וחסר לי מישהו שיחבק אותי בלילה, ושיתן לי נשיקת בוקר טוב. במילים אחרות , ובלי קשר לאמהות, חסרה לי אהבה. ( וגם סקס
)
 

דש1דש

New member
תזקירי לי...

סקס??? מצלצל מוכר.... מה זה? היה פעם משהו כזה... לא זוכרת.... מצטערת....
 

gezers

New member
דשדש.. אוף איתך..

את וההזקרות שלך.. את יודעת כבר שאני לא יכולה לעבור את זה בשלווה, נכון..?
 
למעלה