שלום, ותתחדשו על הפורום!

יש ערך רב בלמידה עצמית

כשם שיש ערך רב בלמידה והפריה קבוצתית, מעולם לא חשבתי או אמרתי אחרת. הבעיה שלי היא עם "כל הכיתה ביחד". בקבוצות קטנות, בהתאם לרמה, זה יכול להיות נהדר.
 
אני מסכימה

אבל חושבת שהדרך (לפחות בבתי הספר... את צרת שנה א' במתמטיקה באוניברסיטה בוא נשאיר לדיון אחר, שם אפילו פתרונות תיאורטיים בכלל לא קל לי למצוא) היא עבודה בקבוצות קטנות בכיתה, ולדעתי זה יכול להיות יותר קל ויעיל למורה מבחינת האינטראקציה איתם אפילו אם הוא לבד. הרי אף מורה שבאמת אכפת לו לא באמת נהנה מלדבר עם 3 ילדים כאשר הרוב דומם. ואשר אלי, אין מה לעשות - זו בעיה במחקר מתמטי. בד"כ אין סביבך כ"כ אנשים שמבינים מה אתה עושה חוץ ממי שמתעסק בזה...
 
למידה עצמית והפרייה הדדית

דווקא קבוצה הטרוגנית עשויה לתרום לחשיבה יותר מקבוצה הומוגנית. את זה הבינו אפילו באקדמיה. המיפגש עם דרך חשיבה שונה והצורך להגיב עליה מהווה מנוע מעולה לקידום החשיבה. לדוגמא, אני נהנית מההתכתבות איתך, כי השאלות שאת מעלה מעוררות אותי לנסח את תשובותיי ולחשוב שנית על דברים שנראו לי ברורים מעליהם. באמת מגיעה לך תודה
 

T noki

New member
../images/Emo41.gifשלום, ותתחדשו על הפורום!../images/Emo20.gif

בני יהיה בן 6 שנים עוד חודש וקצת, החל ללמוד בכתה א' בשבוע שעבר. הוא עלה לכתה א' קורא, כותב ויודע חשבון ברמה של חיבור וחיסור באלפים (שלמים ולא שלמים), לוח הכפל לפחות עד 100 (וההיפך - פעולת החילוק), הכפלה ב-10, 100 ו-1000, חזקות ושורש בערך עד 15 בריבוע וההיפך. יודע גם גימטריה וגם גאומטריה בסיסית. חוץ מזה הוא מאד אוהב חשבון ושעשועי חשבון כמו ריבועי קסם, סודוקו ועוד. חוץ מיכולת חישובית יש לו ראש מתמטי, הוא ממש מבין את הבעיה ויש לו דרכים מקוריות ומפתיעות לפתור בעיות
כידוע לכם תכנית הלימודים בכתה א' לא תהווה בפניו אתגר ולא תחדש לו. כנראה שגם לא תכנית הלימודים של כתה ב'. בגילאים האלו אין חוגי העשרה מעבר לשעות הלימודים (לפחות לא באיזור מגורי). בשבוע הבא המורה תעשה לו אבחון ותקבע את רמתו ואז נדון לגבי תכנית הלימודים לגביו. מהפן המתמטי: מהכרותכם עם המערכת - האם יש לכם המלצות על חומר לימוד מסוים? חוברות לימוד? שיטת לימוד? מהו נסיונכם עם תלמידים כמוהו? האם יש מסגרות, אפילו פרטיות, המומלצות להעשרה בתחום הזה? מבחינתו זה ממש תחביב. הועלתה אפשרות להקפיצו ללמוד רק בחשבון עם כתה ב' או ג' - מה דעתכם ומהו נסיונכם עם תלמידים שקפצו כתה בחשבון?
- אשמח לשמוע כמה שיותר דעות מאנשי מקצוע
 
אני לא מאמינה שבכלל יש דבר כזה,

"קבוצה הומוגנית" מבחינת צורת חשיבה. מוחות גדולים אולי חושבים דומה בדרך הסתכלות מסויימת, אבל אם הם היו חושבים הומוגנית האנושות לא הייתה מתקדמת לשום מקום. אני רואה את הסיעור מוחות חלק קריטי ביותר בעבודה שלי, ומצרה על כך שכמעט ולא יוצא לי לדבר בכלל על מה שאני עושה עם עוד אנשים פרט למנחה שלי. אבל, אני באמת לא רואה איך כל זה יכול לקרות בכיתה כ"כ גדולה עם פערים שלא משנה כמה שיטת סינגפור תתיימר לצמצם (וזה הדבר העיקרי שצורם לי במה שאמרתם - צמצום הפער כמטרה והישג) - קיימים עוד מראש. חשוב לי להבהיר שגם אם אני כותבת בחריפות - שום דבר כאן לא אישי, וגם אני נהנית מההתכתבות
 
סיעור מוחין בונה אדם חושב

נועה, ההתכתבות איתך מהנה אותי. את מחדדת את הדברים. אינני יודעת במה את עוסקת, אבל אשלח אותך לאתר שלי למדור המאמרים. שם כותבות שתי בחורות: אביבה מצליח וחנה הלר על התנסות של מיני סיעור מוחין בין שני ילדים מהחינוך המיוחד. תראי כמה זה חשוב. תראי גם איך שיטת הוראה יכולה להעלות רמת חשיבה של ילדים. באופן אישי, אני סקרנית: במה את עוסקת? זה נשמע מעניין. דרך אגב, צמצום פערים אינו אחידות של חשיבה. חוץ מזה,מצדי, שתהינה במערכת כיתות קטנות יותר. אני בעד. כתובת האתר שלי : WWW.MACAM.AC.IL/~TALMA_G תארי לך איזה עולם משעמם היה לנו אם כל בני האדם היו מיקשה אחת (הכבשה דולי)?
 
לא חייבים כיתות קטנות

פשוט לעבוד בקבוצות לפי רמות. אז, תהיה הטרוגניות בצורת החשיבה וסיעור מוחות בהתאם כי גם כמות הילדים תהיה קטנה מספיק בשביל דיון וגם רמת המשתתפים תאפשר דיון אמיתי מבלי שאף אחד יצטרך להוריד את עצמו. בכלל, כאשר אני נותנת שיעורים פרטיים אני אוהבת ללמד זוגות יותר מיחידים, בדיוק מהסיבה הזו, אבל לתרגל? אין סיכוי (לפחות לא כל עוד אני לא חייבת). במה אני עוסקת - תלמידת תואר מתקדם במתמטיקה ולעתים עובדת כע.הוראה בקורסים ובתקופות נותנת שיעורים פרטיים.
 
כיתות קטנות, או קבוצות

נועה, שכחתי לומר לך שאינני חושבת שאת בוטה (כך כתבת), מהתחלה הבינותי שאת פשוט אדם חושב, אך חסר ניסיון .אני מורה כבר למעלה מ - 50 שנה ומנחה מורים למעלה מ - 30 שנה. הרגישי חופשי להביע את עצמך, כי רק כך אוכל לענות לעניין. ישבתי בכיתות רבות וראיתי כיצד הרעיון שלך מאבד גובה. צפיתי בניסיון נואש של עבודה בקבוצות בארץ וגם בחו"ל. כדי שיתפתח דיון מפרה צריך תהליך של "צחצוח חרבות" . תהליכים כאלה מצריכים זמן רב, העמקה בנאמר וחדירה למקור הבעיה. מורה שיש לה 4 קבוצות כאלה בכיתה לא תהיה מסוגלת, אפילו אם היא מלאך, לקדם את כל הקבוצות. אפילו לא קבוצה אחת. זה לא שיעור פרטי. אני כבר לא מדברת על כיתות עם 41 תלמידים או אפילו יותר (כן, יש כאלה). בכלל ההסטוריה של עבודה פרטנית/בקבוצות/ בקבוצות הומוגניות (למרות ההסתייגות מההומוגניות)/ במליאה רצופה בכשלונות אינספור בעולם כולו. כדי שנוכל שתינו להחליף דעות באורח מסודר אשמח אם תיכנסי לאתר שלי. הקלידי בגוגל את שמי בעברית ותקבלי "לדעת חשבון".אל תכנסי למתמטיקה. היכנסי לספר המורה ותקראי את ההקדמות. כך אוכל לשוחח איתך על תיווך ולהסביר לך מהו "מארג תיווכי". קראי בפורום גם תיאור של אחד המשתתפים שבנו המסכן לומד בדרך שאת מציעה.(שלמה יונה) ביישוב מבוסס שבו מחסלים כל תהליך תיווכי (בונה אישיות ובונה אדם חושב ומגיב) בגלל העבודה בקבוצות. תיווך הוא תהליך של מגע אנושי בין נותן התיווך למקבל אותו. כמו שאימא אינה אימא ל - 15 דקות, כך מורה אינה מתווכת ל - 5 דקות, כי עליה לרוץ מקבוצה לקבוצה.
 
האתר שלך לא עולה לי

אני לא בטוחה שכ"כ ירדת לסוף דעתי. אני ממש לא מהסוברים שלהושיב ילדים בקבוצות זה פתרון לכל בעיות החינוך בארץ, כמו רבים החוזרים על המנטרה הזאת. התייחסתי רק לשאלה של הפריה הדדית. בקבוצות של גג חמישה אנשים זה יכול לעבוד מצויין, אבל בכיתה של 20 או 30 או 41?
 
מחוננים

שלום בנכם כנראה באמת יוצא דופן, אפילו בין המחוננים שאני פוגש או שומע עליהם. אבל את השאלה שלכם אני פוגש לפחות פעם בשבוע. פונים אלי בבקשה לעזרה, ובדרך כלל אין לי פתרון. לכן אענה, כיהודי, על שאלה בשאלה, שאלה שאני שואל את עצמי כבר הרבה זמן: האם ספר הדרכה להורים יכול לעזור? לי עצמי יש ילדה שאינה ייחודית כמו בנכם אבל מוכנה לחשוב, ויש לנו מנהג שהתפתח עם השנים: כל לילה, לפני השינה, אני שואל אותה שאלה אחת, או שאלה עם כמה פיתוחים. היא למדה כך הרבה - בכיתה ד' ידעה לוגריתמים (והיא לא גאונית, לגמרי לא. זה פשוט אפשרי ואפילו לא מאוד קשה). כיום, כשהיא בכיתה ז', אנחנו עושים משוואות בשני נעלמים, מספרים מרוכבים, סתם חידות. אבל אני מתמטיקאי, ויודע לאן לחתור. השאלה שלי היא אם בעזרת ספר הדרכה יוכל גם הורה רגיל ללמד את בנו. חשבתי פשוט לספר מה לימדתי את בתי במשך כל השנים. אני חושב שזה יהיה מאוד קשה להורה רגיל, אבל אשמח לשמוע את דעתכם. בינתיים, מצאו לילד שלכם סטודנט למתמטיקה שיוכל לשבת ולשוחח איתו. זהו הפתרון היחיד שאני מכיר. הרעיון להקפיץ רק במתמטיקה הוא בעייתי. הוא ירגיש כמו ברבור בין ברווזים, בשתי הכיתות. זו לפחות דעתי, אבל כדאי לכם להתייעץ גם עם יועצת חינוכית.
 

T noki

New member
../images/Emo51.gif לך רון

יתכן וספר הדרכה להורים היה עוזר - אם היה מביא דוגמאות לפעילויות בצורה שהורים שאינם מורים למתמטיקה יבינו וידעו באילו שלבים לעבוד עם דוגמאות. אשמח לשמוע ממך דוגמאות מה לימדת את בתך ואיך. אנחנו אישית הורים עם רקע מתמטי של תיכון מעלה (כלומר - השכלה אקדמית, אך לא תואר במתמטיקה) - אני לא יודעת אם זה רלבנטי. כמובן שנתיעץ עם יועצת חינוכית לאחר שיעבור את האבחון שיגדיר את רמתו, על ידי המורה.
 
תשובה ל - T NOKI

שלום רב לך, בתור מחנכת וותיקה אענה לך על שאלותיך אחת לאחת. א. בשום פנים ואופן לא הייתי מקפיצה את בנך כיתה ואפילו לא במקצוע אחד. לפי תיאורך יש לבנך יכולות כה גבוהות שהקפצה לא תסייע לו. חשוב לתת לו ללמוד לחיות עם אנשים בני גילו וגם להעשירו בכך שהוא יסייע בהסברה לחבריו. לפעמים מי שהוא בעל כישורים יוצאים מהכלל מתקשה במשך השנים לתקשר עם אנשים רגילים. עבדתי שנים עם ילדים מחוננים וראיתי מה היו הנזקים בהקפצתם. ב. אני מוכנה לייעץ לך אישית, אבל לשם כך כדאי שנשוחח בטלפון 8387131 - 04 . לא פשוט לגדל ילד כה מוכשר ולהבטיח את עתידו. ג. אחת הבעיות עם ילדים כאלה שהם גדלים ויש חורים בידע שלהם, כי דילגו על שלבים. תני לו להיות חשוף לכל השלבים של החשיבה. אל תהססי לטלפן אלי, לשם כך נוצרה העמותה שלנו (העמותה לקידום החינוך המתמטי לכל) שכל מטרתה לסייע לכלל הציבור בהתנדבות. כל שכרנו בעזרתנו. אני מאחלת לך הרבה נחת מהבן. בברכה תלמה
 
זה שיעור חשבון, לא שיעור כישורי חיים

הוא צריך ללמוד חשבון ברמה שתאתגר אותו, לא להיות עוזר למורה.
 
תשובה לנועה לביא

לפי תשובתך אני למדה שאינך מכירה את שיטת ההוראה של "מתמטיקה יסודית" (שיטת סינגפור). לפי שיטה זו כל הילדים שותפים מלאים לרב השיח הכיתתי ונוצר משהו שקרוי "מארג תיווכי", בו כל תלמיד תורם את חלקו לפי יכולתו. הייתי מזמינה אותך לכיתות ומראה לך איך נבנה שיעור אינטראקטיבי כזה, בו יש מקום למוכשרים להמליל חוקיות מתמטית ולחלשים להשתתף לפי יכולתם והכל באותו נושא. המורה הוא בבחינת המנווט את התהליך. זוהי שיטה שהוכחה במבדקים הבינלאומיים כבעלת תוצאות טובות ביותר. זו אחת הסיבות שהניעו את העמותה שלנו, שהיא עמותת מתנדבים לבחור בה. נתון נוסף שהופיע במבדקים הבינלאומיים: בסינגפור נמצא הפער הקטן ביותר בעולם בין התלמידים החזקים והחלשים. באופן אישי אני נגד "מקצוע" שנקרא "כישורי חיים" שמזכיר לי במקצת את הרעיון של "שבוע הבריאות" (בשבוע זה עליכם להיות בריאים.) כישורי חיים יש בכל דיון ובכל מגע בינאישי ואין להפרידו מכל למידה בכל מקצוע. למשל: הקשבה לדברי הזולת והתייחסות אליהם. זו אינה סיסמה, זו דרך עבודה. אם ילד מחונן יקשיב לשאלות של ילדים פחות מחוננים ויידע לענות עליהם כנדרש הוא הרוויח גם כישורי חיים שרבים מהמחוננים חסרים אותם. הוא ילמד להתנסח בבהירות(חלק גדול מהמחוננים מדבר כך שקשה אפילו לעקוב אחר דבריהם) זו אינה עזרה למורה , זו עזרה לילד שיהיה חלק מהחברה אליה הוא משתייך. אני מכירה ילדים מחוננים מאוד מאוד שהוצאו ליום העשרה מכיתתם וביקשו לבטל את ההסדר הזה, כי "אני מפסיד חומר. אני חוזר ומרגיש שבכיתה קרו דברים מעניינים ואני לא יודע מה הם"(אחד מהם הסביר את עמדתו).
 
מאוד עצוב בעיני

שעובדים בשיטה מסויימת שמים לעצמם למטרה ומתרברבים בהישג של "צמצום הפער". לא צריך לצמצם את הפער, צריך לקדם כל אחד בכיתה לפי מיטב הפוטנציאל שלו. בלי קשר לכך שאני בעצמי לא ממש חסידה של ימי העשרה ולא בטוחה שבהסתכלות כוללת, לפחות מבחינת היחס של המערכת לילדים מחוננים, הם מביאים יותר תועלת מנזק, לילד המחונן, או המוכשר, או המצטיין, או הסתם חזק יחסית בחשבון, יש זכות ללמוד ולהתקדם בדיוק כמו ליתר חבריו לכיתה. אין שום סיבה, שבעולם, שבשיעור חשבון במקום ללמוד ולהתקדם בחשבון הוא יתרגל כישורים חברתיים.
 

T noki

New member
בתור ילדה מחוננת בעצמי בעברי../images/Emo13.gif

אני יכולה להגיד שזה מאד אינדיבידואלי. אני הייתי מחלוצי המחוננים שהשתתפו בפרויקט המחוננים בשנות ה-80 המאוחרות. בזמנו נהניתי מאד לצאת ליום העשרה שבועי, ולא הרגשתי כלל בחסרונו של היום הזה בביה"ס. יתכן ובבתי ספר אחרים אצל ילדים אחרים ההרגשה היא שונה. מענין אותי האם בשיטת סינגפור הפער בין החלשים לחזקים קטן בגלל קידום החלשים למעלה או בגלל שהחזקים עלו פחות למעלה? ובהקשר לשיעור אינטרקטיבי כפי שתיארת - מנסיוני זה תלוי מאד במורה המעביר/ה את השיעור.
 

T noki

New member
../images/Emo51.gif לך תלמה, על התשובה המושקעת

למרות שאני יודעת שיש מחוננים עם בעיות חברתיות (או כמו שהגדרת את זה - בעיות תקשורת) - לשמחתי לבננו אין שום בעיה כזו. הוא חברותי מאד, יש לו הרבה חברים והוא עוסק במגוון פעילויות, כולל משחק עם חבריו בשעות הפנאי, חוג קראטה ועוד. להסביר ולעזור לילדים אחרים בכתה זה נהדר, וזה גם ערך בפני עצמו
אבל זה לא פותר את בעית השעמום בכתה... בכל אופן הייתי רוצה לקדם אותו ברמה שלו, אחרת יווצר מצב שהוא יסיים את כתה א' באותה רמה שאותה הוא התחיל, וחבל. אשמח לדבר איתך בטלפון, אם יש לך הצעות קונקרטיות או בכלל
(למשל חומר לימודי, ספרים מסוימים, שעשועי חשבון)
 
../images/Emo207.gif מזל טוב על הפורום החדש../images/Emo70.gif

שלום לכל אנשי הפורום ולכל אנשי העמותה
לפני שנתיים, הגעתי לאסיפה שלכם, ומיד לאחר מכן החלטתי שאני מצטרף לפעילות העמותה, ואף השתתפתי בקורס-למורים שהתקיים שבועות אחדים לאחר מכן. שמח וטוב לבב יצאתי ממנו בתחושה שאוטוטו אוכל להגשים חלק ממני ולסייע בחינוך המתמטי בישראל בשיטה המוצאת חן בעיניי. אלא מאי? או אז פרצה המלחמה ("מלחמת לבנון השנייה"), וכל הקלפים (שלי) נטרפו. יצאתי ממנה מותש (נפשית) ובלי כוחות לשומדבר. כעת, בכוחות חדשים, אשמח לשמוע מהן ההזדמנויות לסיוע בפעילות העמותה, עם התייחסות מיוחדת לעבודה בשטח (עם תלמידים ו/או מורים).
בפורום ובכלל, ארנון
 

shira shira

New member
הצטרפות לעמותה

שלום ארנון, נשמח מאוד לצרף אותך לשורותינו. כעמותה, אנחנו תמיד זקוקים לכוחות חדשים! אתה יכול להשאיר פרטים במייל הבא: [email protected] או בטלפון הבא: 03-9234432 או לשלוח לי מסר בפרטי. תודה - יישר כוח! שירה כהן רגב
 
למעלה