שרשור הכרות

Shampile

New member
../images/Emo41.gifשרשור הכרות../images/Emo41.gif

למרות שאנחנו רק בתחילת הדרך והנפשות הפועלות בפורום אינן מרובות חשוב לי להתחיל שרשור הכרות.
מי אנחנו?
כמה ילדים?
אזור גאוגרפי - עוטף עזה, שדרות, אשקלון וכד'?
איך אנחנו והילדים מתמודדים? אלו רק מספר שאלות שיכולות לתת לנו, משתתפי הפורום, מושג עם מי אנחנו "מדברים"
. אני כולי תקווה שהפורום יצליח לגדול בשביל שהיה בסיס אקטיבי ו"חיי" עבור הורים שמתמודדים עם המצב על בסיס יומי. יום טוב ורגוע
 

Shampile

New member
כמה מפתיע - אני ראשונה ../images/Emo9.gif

אני שמפי, תושבת אחד המושבים במועצה האזורית אשכול. בת אוטוטו 35, אמא לשתי בנות מקסימות ומהממות (מי אמר גנים פולנים ולא קיבל
). גרה פה שנה וחצי. הגעתי אחרי שליחות בארה"ב למושב שבעלי גדל בו. עם יד על הלב, לא האמנתי שתוך פרק זמן כל כך קצר אני אתחבר למקום עד לנקודה שאפילו "צבע אדום" לא גורם לי לעזוב... נושא ההתמודדות מורכב מאוד. מצד אחד חזקים ויודעים בדיוק מה צריך לעשות. מצד שני יש את הפחד שתמיד נמצא שם. אף לא עוזב...
 
עצוב לי לשמוע..

אני חושב שאם המצב ממשיך ככה , והממשלה לא עושה כלום, אז כל מי שיש לו ילדים חייב לעזוב את דרום הארץ. כלום לא שווה פגיעה בילדים.
מחזק את ידכם.
 

ה דרומי

New member
נו שהיה

הדרומי מ.א אשכול הקיבוץ הכי גדול שיש במועצה{עוטף\חוטף מיעזה} בן 47 גם זה זמני. ילדים 3 שתי בנות גדולות אחת ש.ש השניה י"ב ובן 5 שלא גר כאן. אנשללה שהפעם הפורום הזה יצליח
כי אין לנו נגב"מערבי" אחר.
 

ברוריהה

New member
מצטרפת אליך לשרשור

אני ברוריה, בת 37 (עוד חודש). אמא ללוטן בת כמעט 7 ורודד בן כמעט שנתיים. גרה בקיבוץ כרם שלום במועצה אזורית אשכול. לגבי ההתמודדות : מנסה לשמור על שגרה גם במצב לא שגרתי. מנסה לשדר תחושת ביטחון ושלוה לילדים. בסה"כ אני חושבת שזה מצליח, למרות שעדיין לוטן עברה טיפול במרכז חוסן בעקבות ההסלמה של שנה שעברה. יש לנו קושי יחודי, כי בעלי הוא הרבש"צ מה שאומר שבמצבים שבהם כולנו תופסים מחסה, הוא זה שיוצא החוצה וזה נושא שמאוד מעסיק את לוטן (בעיקר מאז שהג'יפ שלו חטף פגיעה ישירה
).
 

עינת 666

New member
מזדהה

היי יקירה , מבינה על מה את מדברת , המצב אכן לא פשוט. מתוך היכרות עליי לציין שאני מורידה בפנייך את הכובע!!! אוהבת מאוד...
 

שי ז.

New member
אז אני שני

אני שי, תושב אשקלון ואבא לשתי בנות מקסימות (ולי אין גנים פולניים
) אישית אוהב את העיר (אני חי בה כבר 12 שנים והתאהבתי בה די מהר. במקור אני מהמרכז) אבל אם המצב יחריף אארוז את המזוודות ואעזוב את העיר כי בריאותן הנפשית של הבנות קודמת להכל. כשהתחילו האזעקות באשקלון מייד הוצאתי את הבית שלי למכירה ושריינתי לי אופציה למכירה במחיר נמוך יחסית אבל שאפשרה לי לראות לאן הרוחות נושבות. אז החלטנו להישאר אבל הכל תלוי בהתפתחויות.
 
אני מעוטף עזה מרמת נגב

מהקיבוץ הכי קרוב לאשכול נולדתי כאן וכאן אני מעל 40 שנה אמא ל4 הגדולה בי"א -לומדת באשל הנשיא השניה בח' -עדיין במשאבים :שנה הבאה תיכון העדיפות מעלה הבשור בגלל האופי והמגמות -מה יהיה כנראה המצב הביטחוני יראה את הדרך . השלישי בב' -במשאבים והקטנה בגנון בת 2.10 -כאן בקיבוץ . למזלינו אנחנו מספיק רחוקים ושומעים רק את המסוקים שעוברים מעלינו ואת הבומים . מאחלת לכולכם המון שקט ורגיעה .
חושבת עליכם המון כל יום .
 

mbar30

New member
משריינת לי מקום ../images/Emo4.gif

לפי הממצאים החדשים לפנאטים יורי הקסמים כבר הגיעו טילים קצרי טווח וככל הנראה הם מגיעים לבאר שבע אז מאחלת לנו - לכולנו, רגיעה ממושכת בלי צבע אדום ובלי מסוקים חגים מלי באר שבע
 
אני אביטל

גרה במושב ליד קרית גת ועובדת באשקלון. אמא גאה מאד (ופולניה מאד...) לשלושה בנים בני 13, 8 ו 4.5 עברנו לפני שנה וחצי מצפון השרון ואני מאוהבת באזור. (לא יודעת איך לא עשינו את זה קודם) הילדים עוד לא מתמודדים להוציא מצבים שאנחנו נמצאים באשקלון בקופת חולים ובדיוק יש אזעקה אבל אני מוטרדת מאד כי אני יודעת שיומינו לחטוף קרוב. לצערי יש לי נסיון מתקופה קשה של פיגועים שעברנו לפני מס' שנים. חיינו בשיגרה הזויה ואינטנסיבית של חיים בפחד. אני משתדלת לא לחשוף את הקטנים לחדשות וספקולציות הקשורות במצב, מקווה שאם נזדקק נתארגן עם משחקים והפעלות. מאחלת שיהיו לנו כוחות להתמודד בימים לא קלים, אביטל.
 

בו2ית

New member
היי, מתפקדת ../images/Emo13.gif

אני בו2ית
2 ילדים (בן ארבע וחצי ובת שבע וחצי)
איזור עוטף עזה
מתמודדים ? לא מתמודדים. חיים עם המצב, בפחד
בהצלחה לפורום !!!.
 

דרומי243

New member
שלום לכולם

מזל טוב לפתיחת הפורום. אני ממושב במועצה איזורית אשכול, מקום בו גדלתי ועכשיו אני שם עם אשתי ושתי בנותי המקסימות (5 ושנה ו-9) אני כולי תקווה שבקרוב כבר לא נצטרך את הפורום הזה, ושהשפיות תחזור לחיינו במהרה. אנחנו משתדלים לשדר לבנות שהעסקים כרגיל, אבל בתי הגדולה הפתיעה אותי לפני מספר ימים כשדיברה על כך ש'עונת הקסאמים חוזרת...' שיהיה לכולנו חג אורים שמח
, שקט
, גשום
וטעים
...
 

ברוריהה

New member
הבגרות של הילדים במצב הזה

זה אחד הדברים העצובים יותר
התובנות שלהם והקבלה שלהם את המצב מדהימה אותי כל פעם מחדש ...
 

הודיה 6 1

New member
קרובי משפחה שלי (הגדולה בכיתה ד') משחקים קסאמ

ים, הם שיחקו עם אחותי בבובות והיא אמרה שהם אמרו לה שעל הכבשה (שהייתה אצלה), יש קסאמים. הייתה תקופה שהם היו משחקים "צבע אדום", אחד היה עצועק צבע אדום (או אזעקה, לא זוכרת), והשאר רצים למרחב המוגן. ויום אחד אחד הבנים שלה (כיתה ב') זרק עלינו בובות מדוזה עם שפיץ, וצעק "קסאמים, קסאמים" הם מבינים... חבל. עדיף שהם לא ידעו מה זה.
 
מעריצה את כולכם

מחזיקה אצבעות שאכן יגיע פתרון מהיר. שמרו על ההוראות הניתנות והחזיקו מעמד. אנחנו אתכם.
 

Big Sister

New member
הינה גם אני מתפקדת

מתגוררת בקיבוץ במועצה אזורית שער הנגב. אמא דואגת שרואה איך הילדים שלה גדלים במציאות אלימה, מפחידה ולא הגיונית. מקווה שהפעולה המדוברת תגיע בקרוב כי מבחינתי המצב הזה לא יכול להימשך. פעם חשבתי שההתנתקות זה הדבר הכי נכון לעשות. היום אני מבינה שזו הייתה טעות איומה! בהצלחה לפורום
 

ברוריהה

New member
גם אני חשבתי שההתנתקות היא מה שצריך לעשות

אני עדיין חושבת כך, אבל חושבת שכל ההתנהלות היתה ועודנה שגויה. גם מבחינת היחס למפונים והטיפול בם אחרי ההתנתקות וגם מבחינת הטיפול הבטחוני. בעיני ההתנתקות היתה הלגיטימציה שלנו להגן על גבולותינו.
 

שי ז.

New member
הקסאמים התחילו לעוף לשדרות הרבה לפני ההתנתקות

ובלי ההתנתקות לא היינו בכלל מתוכחיפם אם לצאת לפעולה בעזה או לא כי זו בכלל לא היתה אופציה וזה לפני שדיברנו על הפגיעות שתושבי הגוש היו חוטפים.
 
למעלה