פשוט אין מילים ....
כמובן ... ניחומים למשפחות ההרוגים, וכל הפצועים החלמה מהירה, המיתוס של רכבת ישראל, בטוחה יותר, מהירה יותר, הולכת ונשברת וכמובן עם הזמן נהיית קטלנית, בטוחה יותר? ספק... מספיק מכשול על המסילה על מנת לגרום להרג רבים, משאיות שמנסות לעצור קיצורי דרך על חשבון המסילות, מה חשבו לעצמם הנהגים? נעשה את זה מהר? רכבת נוסעת לאט? תספיק לעצור? בשניות גזלו חייהם של אנשים. התינוקת שמאושפזת עכשיו כאלמונית בבי"ח במרכז הארץ, מה יהיה עליה? ההורים שלה היו איתם? נהרגו? פצועים? מחפשים אחריה? מה באמת קורה שם. האם היא מודעת לגודל החשש והכאב שמתחולל עכשיו בשעות אלו, למרגלות מסילת הרכבת ברבדים? מה עבר לנהג המערך בראש שראה את המשאית, ניסה לעצור? לצאת מהתא ניהוג? נזכר בחברו לעבודה שנהרג שנה קודם באותו קו במערך שכזה? אלו שאלות שכנראה לעולם לא יהיו לנו תשובות עליהם, לחשוב שזה קו שבדרך כלל אם אני נוסע כבר ברכבת, זה קו כזה, לחשוב שאם הייתי צריך להפגש היום עם האקסית שלי בנתניה ולחזור חזרה לקרית גת, זה היה בשעה שכזאת, סמוכה לשעת התאונה, כל כך הרבה דברים היו יכולים להשתנות אילו ... הנהג לא היה עומד על המסילה, חיילים, אנשים, אמהות, אבות.. אפילו .. נערים.. שכמה דקות לפני זה.. או אפילו תוך כדי דברו עם החברה, הורים, משפחה, חברים... .. מה הם אמרו .. עוד שעה אני בבית? כנראה שחלקם הלילה כבר לא יבלו בבית, ובמקרה הכי גרוע... נזכה לראות את הלוויתם בימים הקרובים. אין מילים לתאר.. חבל שלראות את שם עירי ואזורי ... בטלווזיה תחת כותרות מפחידות כאלו תנחומים למשפחות ההרוגים וכמובן תפילה חרישית, בלב כל אחד מאיתנו, לכל הפצועים, שיצאו מגדר סכנה ויחזרו לבתיהם בשלום.
בתמונה: צומת הכניסה לרבדים שנחסם, ניסיתי להגיע לשטח התאונה אף מכפר מנחם דרך אזור הבנייה ממנו יצאו המשאיות אך גם שם נחסמה התנועה,