../images/Emo43.gif כמה מילים ראשונות ../images/Emo39.gif
אומנם הפורום ממש בן כמה שעות, והנושא הוא מאד כואב ומפחיד, וקצת קשה לנגוע בנושא שכזה, אני מאד מקווה שעוד ועוד גולשים יכנסו ויביעו את דעתם ואולי גם רעיונות כיצד ניתן להתמודד עם התופעה הזאת,שלא ממש מדברים עליה, תופעה שמעדיפים לטאטא מתחת לשטיח. ישנם הורים שילדיהם חוו את החוויה המצערת הזאת, ולא מדברים על זה, אלא רק מפנימים,מתוך הכאב והמצוקה. ישנם הורים שמעלים קול זעקה, ומוכנים להשמיע ולהישמע בכל מקום שרק יסכימו להקשיב ולתת עזרה. ישנם הורים שמכחישים ולא כדי להשתיק. ישנם הורים שבגלל "השכנים" "הקרובים" או "החברים" מעדיפים להשתיק את הענין כי "לא נעים מה יגידו" אבל המשותף לכל ההורים, הוא הזעזוע, ההלם, האיך מתמודדים ואיך עוזרים לילד או הילדה שלהם שנפגעו. זו מכה לא קטנה, שמכה בכל המשפחה, אבא,אמא,אחים ואחיות, זה פצע שנפער וקשה לרפא אותו, גם להורים וכל שכן לקטינים. כולי תקווה שבפורום הזה, נוכל לשתף ולהשתתף זה בכאבו של זה, ואולי אפילו נוכל לקרוא על חוויות של הורים וקטינים שהצליחו בצורה כזאת או אחרת להתמודד ביום יום. כולי תקווה שכאן תהיה במה מתאימה לכל הורה שמרגיש לנכון לפרוק את שעל ליבו, ללא חשש. כולי תקווה שנצא כולנו מחוזקים וחזקים גם בשבילנו ההורים וגם בשביל ילדינו. בעתיד הקרוב אני מקווה לצרף שותף מקצועי שיוכל לעזור לנו להתמודד, ושיתן לנו את הכלים להמשיך הלאה בצורה הטובה ביותר לנו ולילדינו. תודה לכולם