יהושע פרק א

  • פותח הנושא mgb
  • פורסם בתאריך

mgb

New member
../images/Emo63.gifיהושע פרק א../images/Emo63.gif

בס"ד יהושע פרק א א וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה--עֶבֶד יְהוָה; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. ב מֹשֶׁה עַבְדִּי, מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ג כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה. ד מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם. ה לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם-מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ. ו חֲזַק, וֶאֱמָץ: כִּי אַתָּה, תַּנְחִיל אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. ז רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַתּוֹרָה--אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל-תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול: לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. ח לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ: כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל. ט הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת: כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. {פ} י וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ, אֶת-שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר. יא עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְצַוּוּ אֶת-הָעָם לֵאמֹר, הָכִינוּ לָכֶם, צֵידָה: כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ. {פ} יב וְלָראוּבֵנִי, וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי, שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה--אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, לֵאמֹר. יג זָכוֹר, אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה, לֵאמֹר: יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם, וְנָתַן לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת. יד נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם, וּמִקְנֵיכֶם, יֵשְׁבוּ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם, אוֹתָם. טו עַד אֲשֶׁר-יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם, כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם-הֵמָּה, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם; וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם, וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן עַד אֲשֶׁר-יָנִיחַ. טז וַיַּעֲנוּ, אֶת-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר-צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְאֶל-כָּל-אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. יז כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁמַעְנוּ אֶל-מֹשֶׁה, כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ: רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עִמָּךְ, כַּאֲשֶׁר הָיָה, עִם-מֹשֶׁה. יח כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ, וְלֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר-תְּצַוֶּנּוּ--יוּמָת: רַק, חֲזַק וֶאֱמָץ ביאור ענייני הפרק: משה כידוע נענש יחד עם אהרן אחיו שלא להיכנס לארץ ישראל כמו שנאמר (במדבר פרק כ פסוק כד): "יֵאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה. וכן לגבי משה נאמר (שם פרק כ"ז יב): וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה; וּרְאֵה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וְרָאִיתָה אֹתָהּ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ. יד כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר-צִן, בִּמְרִיבַת הָעֵדָה, לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם, לְעֵינֵיהֶם: הֵם מֵי-מְרִיבַת קָדֵשׁ, מִדְבַּר-צִן תחת זאת מבקש משה מה' להורות על איש אשר יהיה ראוי להמשיך את הנהגת העם בכניסתו לנחול את ארץ ישראל וכך נאמר (במדבר כ"ז, ט"ז-י"ז): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר. טז יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה. יז אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה. כאמור, ארץ ישראל הובטחה עוד מימי האבות וכך נאמר: לאברהם (בראשית פרק יג פסוק טו): כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. ליצחק שם פרק יג פסוק טו): כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. ליעקב שם פרק כח פסוק יג): וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. ה' מציע את משרת משה יהושע אשר הגם שאינו בנו אבל ראוי הוא מצד מעשיו והם השתוקקות ללמוד ממשה תורה בכל רגע אפשרי כמו שנאמר שמות פרק לג, פסוק יא: "וְדִבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ; וְשָׁב, אֶל-הַמַּחֲנֶה, וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" ובספר במדבר נאמר(שם פסוק יח): וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, קַח-לְךָ אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר-רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת-יָדְךָ, עָלָיו. הנה, מידת אהבת התורה היא אשר זיכתה אותו בתפקיד הרם להמשיך את הנהגת העם לאחר משה ולהמשיך את שרשרת העברת התורה לדור הבא, וכך מצאנו בפרקי אבות(פ"א מ"א): "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים.." לצורך ביצע התפקיד כראוי מחזק ה' את את יהושע מספר פעמים וגם ראשי העם מבטיחים לו שיישמעו לו כמו בימי הנהגת משה, כל זאת בתנאי שימשיך לשמור ולקיים את מצוות התורה: מילים וביטויים בפרק: מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ - מסביר המצודת דוד הכוונה לצד מערב "שהוא ברוח מבוא השמש" והמצודת ציון מפרש "מבוא - ענין שקיעה, כמו (בראשית כח יא)כי בא השמש" לֹא אַרְפְּךָ - מפרש המצודת דוד "לא אתן לך רפיון ממני" כלומר שה' כביכול לא ירפה מלתמוך ולהחזיק בו. תַּנְחִיל - כלומר תגרום להנחיל את הארץ לבני ישראל. אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת - מסביר המצודת ציון "שניהם ענין פחד". וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים - מסביר המצודת ציון שזהו לשון כלי מלחמה. עַד אֲשֶׁר-יָנִיחַ - כלומר "עד אשר יתן ה' מקום מנוחה גם להם" בנחלתם. אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ - מסביר המצודת ציון "מלשון מרי ומרד, כמו (דברים כא יח)בן סורר ומורה" <<המשך בהודעה הבאה>>
 

mgb

New member
../images/Emo63.gifהמשך השיעור../images/Emo63.gif

בס"ד המשך השיעור>> מדרשי חז"ל מיוחדים על הפרק: בשנת אלפיים ארבע מאות שמונים ושמונה לבריאת העולם בשנה ה-40 ליציאת מצרים, בשבעה בניסן החלה הנבואה לשרות על יהושע והתחיל הוא להנהיג את העם שכן ביום זה נסתיימה האבילות על משה רבנו ומה שלא שרתה הנבואה על יהושע בימי האבילות כיוון שאין נבואה שורה כשאדם נמצא בצער. מדרש רבה דברים פרשה ט' רבנן אמרי קשה לפני הקב"ה לגזור מיתה על הצדיקים מנין שנאמר (תהלים קטז) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו תדע לך כך היה צ"ל למשה הנה אתה מת ולא אמר כך אלא הניח אותו ותלה המיתה בימים שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וגו'. ומהו כי לא לקלים המרוץ א"ר תנחומא המקרא הזה מדבר במשה כיצד אתמול היה עולה לרקיע כנשר עכשיו היה מבקש לעבור את הירדן ואינו יכול שנא' כי לא תעבור את הירדן הזה ואין שלטון ביום המות אין אדם שליט לומר (לנשמה)המתיני לי עד שאעשה חשבונותי ועד שאצוה לביתי ואח"כ אני בא מהו(הפירוש לפסוק): "ואין שלטון" אין מלאך המות אומר הואיל וזה מלך נוותר לו עוד יום אחד או שני ימים אין לפניו באותו היום משוא פנים א"ר סימא היום קובל לפני הקדוש ב"ה אמר רבש"ע איני זז ואיני שוקע ומשה קיים. ופירוש אחר - אמרו חכמים: כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום מה עשה? א"ר ינאי כתב י"ג תורות י"ב לי"ב שבטים ואחת הניח בארון שאם יבקש לזייף דבר שיהיו מוצאים אותה שבארון. אמר משה מתוך שאני עסוק בתורה שכלה חיים היום שוקע והגזירה בטלה מה עשה הקב"ה רמז לשמש והיה עומד ומתקשה כנגדו אמר איני שוקע ומשה קיים בעולם לפיכך איוב מפרשה (איוב ל) אם לא בכיתי לקשה יום שנתקשה היום כנגדו. הן מהו הן קרבו ימיך כאדם שאומר לחבירו פלוני קבל עליך לפני המלך. קרא את יהושע אמר לפניו רבש"ע יטול יהושע ארכי שלי ואהא חי אמר הקדוש ב"ה עשה לו כדרך שהוא עושה לך מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע נתיירא הושע ואמר משה ר' בוא אצלי יצאו להלוך הלך משה לשמאלו של יהושע נכנסו לאהל מועד ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר מה אמר לך הדיבור א"ל יהושע כשהיה הדיבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך. אותה שעה צעק משה ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת ושלמה מפרשה (שיר ח) כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה. אהבה שאהב משה ליהושע ומה שקינא משה ביהושע כיון שקיבל עליו למות התחיל הקדוש ברוך הוא מפייסו אמר ליה חייך בעולם הזה הנהגת את בני אף לעתיד לבא על ידיך אני מנהיג אותן מנין שנאמר (ישעיה סג) ויזכור ימי עולם משה עמו: הלכות מיוחדות הנלמדים בפרק: 1. רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א - מצוות תלמוד תורה ביום ובלילה: יא כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א,ח). שאלה לעיון: אם התורה לשון נקבה מדוע לא נאמר "והגית בה יומם ולילה"? תודה לכל מי שטרח לקרוא ולעיין בדברים! שאו ברכה מאת ה'!
 

הטייסת

New member
קודם כל- הי'יה לי תענוג צרוף

לקרוא את הדברים, לא זוכרת את שיעורי תנ"ך ככה. וכשאני חושבת על כל מה שפיספסתי.. למדתי מהפרק שצריך להתאמץ מאוד בקני'ית התורה ובמנהיגות, כפי שאמר הקב"ה ליהושוע - "רק חזק ואמץ ,מאוד". והתורה אמנם לשון נקבה אבל נראה לי לפרש שאם לומדים תורה אזי הוגים בקב"ה יומם ולילה ודבקים בבורא עולם כי התורה מקרבת את האדם לריבונו. תודה רבה לכבודו, י'ישר כח עלה והצלח.
 

mgb

New member
תודה לך טייסת!

בס"ד נהננתי מתגובתך הקצרה במילים ומליאה במשמעות! הלקח שלמדת אכן במקום וכמו כל כתבי הקודש המשמעויות מסתתרות בינות המילים ויש לדלות אותן. גם תשובתך יפה וחשבתי על כך גם.. אבל בכל זאת אין מקרא יוצא מידי פשוטו..ואשמח אם תעלי עוד תשובות.. בברכה
 

עמיתי א

New member
תודה !

נהניתי מהשיעור! יישר כוח ! התורה לשון נקבה אבל כתוב ספר תורה ... וכך כותב רש"י על הפסוק - (ח) ספר התורה הזה - ספר משנה תורה היה לפניו: והגית בו - והתבוננת בו כל הגיון שבתורה בלב כד"א והגיון לבי לפניך, לבך יהגה אימה:
 

spirit18

New member
תגובה

התורה היא לא רק ספר התורה שבכתב אלא גם שבע"פ ולכן נאמר: "והגית בו יומם ולילה", וזאת כדי לידיעך שתן תשומת לב למורה אשר מלמדך תורה - משמע ישנה התייחסות למקבל התורה אשר מוסר את תורת ה' למסור (אותו מסור לתורה) כ"ש: "ומשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע". והרי ידוע שאי אפשר להבין את התורה לעמקה בלי ידיעת הדברים שבע"פ - לכן, כבד את המורה אשר מלמדך תורה למען תשכיל נכון את דבריו. ועוד כתוב: "והגית בו" משמע, בס"ד, אפשר להבין שזה "יחד איתו" - יחד עם המורה - שזהו עניין הפלפולין ושאלת השאלות על מנת לדעת טוב יותר כ"ש: "לא הביישן למד".
 

spirit18

New member
תוספת קטנה

"ועוד כתוב: "והגית בו" משמע, בס"ד, אפשר להבין שזה "יחד איתו" - יחד עם המורה - שזהו עניין הפלפולין ושאלת השאלות על מנת לדעת טוב יותר כ"ש: "לא הביישן למד". " הרי כתוב: "והגית" משמע דיבור - אי אפשר לדבר עם הספר אלא עם זה שמלמדך את אותו ספר תורה - וזהו עניין שאלת השאלות והפילפולין כפי שהזכרתי קודם לכן.
 

spirit18

New member
"והגית בו"

מצאתי לנכון שהמילה "הגה" בגימטריה זה 13 וזה בא לרמוז לכך שצריך לרכוש את יג' מידות השם לפני למידת התורה, כ"ש: "תריג". תריג = תר (מחפש) יג' (13 מידות ה'). כלומר עד גיל יג' שנים רכוש לעת עתה את יג' מידות ה' כ"ש: "דרך ארץ קדמה לתורה".
 

עמיתי א

New member
דבר מעניין נוסף שמצאתי ב"דעת"

בבלי, תמורה טז: א "בשעה שנכנס משה רבנו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספקות שיש לך. אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר?... מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלוש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספקות, ועמדו כל ישראל להרגו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לומר לך אי אפשר, לך טרוד אותם במלחמה. שנאמר: קום עבור את הירדן." במדרש זה רוצה משה להעביר את ההנהגה באופן שלם, והוא שואל את יהושע: אם יש לך משהו שאינו ברור - שאל. יהושע, רוחו קצרה, והוא אץ לקבל את ההנהגה, והוא עונה: האם לא למדתי ממך כל חיי? האם הייתי עצמאי יום אחד? כל ימי שירתתי אותך, ולמדתי ממך כל דבר. אין לי ספקות. אני יודע הכול. תשובה זו גורמת לכך שיהושע שוכח בו במקום 300 הלכות, ומתעוררים בלבו 700 ספקות. הרעיון ברור: מנהיג חייב להיות גם עניו. אין הוא יכול לחשוב כי הוא יודע-כל. משחשב כך, החל מעמדו להתערער, והעם רצה להרגו. משה ידע להשיב על כל שאלה, ויהושע מתבלבל. אין הוא מנהיג. וה' מתגלה ליהושע ואומר לו: צא למלחמה! עבור את הירדן! פעל! הראה את מנהיגותך במעשה. לקוח מ- http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/1-2.htm
 

mgb

New member
יישר כוחכם הגב' עמיתי ו spirit18

בס"ד האמת שמגיעה לכל אחד מכם הודעה נפרדת.. תודה לכם!
 

איקו

New member
ישר כוח מאוד הוסיף לי השעור -תודה.

שאלה למה זכה יהושע להחליף את משה?
 

mgb

New member
זכותו של יהושע תלמיד משה

בס"ד הנה מה שנאמר בדברי רבותינו על כך. בברכה
 

איקו

New member
אני חושב שיש שם משפט אחד חשוב והוא

גדולה שימושה יותר מלימודה !
 
למעלה