הי מיכל, ברכות על העלייה לכיתה א'../images/Emo140.gif
על אף שהמעבר לכיתה א' הוא מעבר התפתחותי צפוי, טבעי וחיובי במהותו הוא יכול להתפתח למצב משבר.משבר נפשי מוגדר כמצב רגשי זמני של זעזוע וחוסר איזון (הנמשך מספר שבועות) והנגרם מאירוע או משינוי בחיים שאנו מתקשים להתמודד עימו (
http://www.traumaweb.org/crisis_h.shtml ילדים במצב משברי כזה עלולים להגיב בנסיגה, רגרסיה, להתנהגויות מוקדמות יותר כמו פיתוח תלות בהורים, בעיות אכילה, חזרה להרטבה, פחדי לילה, גילויי תוקפנות, קשיי ריכוז, ירידה ברמת הלימודים וכיו"ב. <אגב, קראתי פעם שההליכה לכיתה א', מבחינת עוצמת המשבר שלה, דומה לגיוס לצה"ל. עד כדי כך> לגבי מה שכתבת על איך שהיה עם בנך בזמנו- אירוע המהווה מכשולשניתן להתגבר עליו עבור אדם אחד, עלול להוות משבר עבור האחר. לכן, שינוי המהווה משבר לגבי ילד אחד, אינו גורם בהכרח למשבר אצל אחיו. יש ילדים שנכנסים לכיתה א' ואינם מגלים סימני חרדה, ואילו אחרים יגיבו בפחד וברגרסיה. מה אתם יכולים לעשות כרגע? 1. לגלות כלפיה אמפתיה – הכוונה ליכולת שלכם להקשיב לה, לאפשר לה לבטא את רגשותיה ואת מחשבותיה הקשורים למצב המשבר, ולגלות כלפיה הבנה.אם קשה לה לבטא במילים את החששות שלה אפשר למצוא דרכים אחרות כמו דרך סיפורים/שירים העוסקים בילדים אחרים במצבים דומים ודרכם אפשר להבין מה קורה אצלה, משחק עם בובות והמחזת הקושי, ציור הקושי ועוד. 2. לתת עידוד והעצמה – אתם יכולים לעזור לה לחוות את תחושת המסוגלות שלה להתמודד במצב המשברי. אתם יכולים להיעזר לצורך כך בהתמודדויות מוצלחות של הילדה עם משברים אחרים בעבר (עליה לגן חובה למשל, או מריבה עם חברה או אבא שהלך למילואים/נסע לחו"ל וכ"ו). 3. לתת הדרכה בפתרון בעיות מעשיות – פעמים רבות חרדותיהם של ילדים במצבי משבר קשורות לשאלות מעשיות המטרידות אותם.לדוגמא: היכן השירותים בבית הספר ומתי מותר להשתמש בהם, במקרה של כניסה לכיתה א'. חשוב שתזהו שאלות אלה ותתנו לה תשובות מעשיות, פשוטות וישירות. למשל, "השירותים נמצאים במסדרון ליד הכיתה ואפשר להשתמש בהם בהפסקות או באישור המורה". אפשר לתרגל איתה מצבים מלחיצים דרך משחקי תפקידים וכך לאמן אותה להתמודד איתם בלייב. 4. להצטייד בסבלנות רבה. רגרסיה כמו שתיארת היא שכיחה מאד וברוב המקרים חולפת מעצמה לאחר מספר שבועות. שדרו מסר של העצמה ואמונה בכוחות הפנימיים של הילד,יחד עם מסר של אתם פה לצידה ואתם מלווים אותה. אני מאמינה שבתוך זמן לא ארוך תהיו אתם והיא במקום אחר לגמרי. בהצלחה ותעדכני איך הולך!! קרן