צריכה לשתף...

דש1דש

New member
../images/Emo7.gifצריכה לשתף...

הרגע נודע לי שהבת של מישהו שאני מכירה נפטרה מסרטן. בת 15. ילדה שכשהיתה קטנה היתי אצלם המון - אבל הקשר ניתק בנתיים. אני פשוט יושבת המומה מול המקלדת ולא מצליחה להתחיל לעבוד... לצערי היום הם קמים מהשבעה ככה שאין מה לנסוע (רק היום סיפרו לי, מי שהלך מהעבודה לא זכר שגם אני מכירה אותו - אני מכירה את האבא ממקום אחר מאשר האנשים שמכירים אותו כאן) אחרי הצהריים יותר מסובך לי להגיע... איך - איך ממשיכים לחיות אחרי כזה אבדן? שלא נדע
יותר מידי אנשים מתים לאחרונה במחלה הארורה הזו סביבי....
 

אנה מ

New member
עצוב כל כך../images/Emo7.gif

אבל דשדש, לא מאוחר לבקר. אחרי השבעה פתאום הבית מתרוקן בבת אחת והחוסר והחלל גדולים מאוד. כך שביקור שלך יכול להקל על ההורים האבלים.
 

catנוע

New member
../images/Emo10.gif נורא עצוב

לא יודעת איך ממשיכים לחיות אחרי כזה אבדן. גם אני חושבת שלא מאוחר לבקר. דווקא אחרי השבעה יותר צריך ביקורים כי פתאום הבית מתרוקן מכל המבקרים ומרגישים נורא לבד.
 

אופירה10

New member
אוי ואבוי, איזה אסון!../images/Emo201.gif

אחד הפחדים הכי גדולים...
בגן של הבכורה שלי ילדה חלתה בלוקמיה בגיל 3. היא עברה שנתיים מהגיהנום, כל האישיות שלה השתנתה ולבסוף עברה השתלה עצמית של מח-עצם והיום היא שוב עם בתי בגן. למזלה שרדה את הסרטן הזוועתי הזה ועכשיו מחכים חמש שנים (הזמן האפשרי לחזרתו של הדבר האיום הזה). משתתפת בצער המשפחה. יהי זכרה ברוך.
 

אורora

New member
נורא

אני לא יודעת איך ממשיכים לחיות אחרי דבר כזה. מן הסתם בשביל הילדים האחרים. רק מהמחשבה כולי מתכווצת. גם אני בעד שתלכי לבקר, גם אם השבעה עברה.
 

תומילי

New member
אין בעיני דבר יותר נורא מזה

לאבד ילד זה נורא
גם אני חושבת שלבקר אחרי השבעה זה יותר מבסדר. יש פתאום חלל גדול אחרי שכולם הולכים, זה יכול מאד לנחם כשבאים עוד ולא משאירים לבד.
 

נוRית

New member
../images/Emo7.gif נשבר הלב

ואין לי מה להוסיף להמלצות ללכת לבקר.....
 

sigalaz

New member
נורא ואיום

נכנסתי לפורום אחרי איזה שבוע שלא ואני קוראת את ההודעה ומזועזעת מאכזריותם של החיים...סה"כ ילדה לעזאזאל!!! גם אני שואלת איך מתאוששים מכזאת טרגדיה??? אני מקווה שיהיו סביבנו רק שמחות ומסיבות למרות שזה נשמע ילדותי...אמן ואמן!!!
 
למעלה