אנחנו היינו נשואים מעל 7 שנים
וכשהתפטרתי מעבודה עקב מעבר דירה קיבלתי פיצויים. מיוזמתי נתתי לו 4,000 ש"ח - כי מגיע לו ע"פ חוק ובסך הכל הוא היה בסדר עם מזונות, התחשבנויות על רכוש וכו'. לדעתי, אם לא מדובר בהרבה כסף - אני הייתי מוותרת ולא מתעקשת לקבל ולעשוק. אין לי מטרה לרושש אותו, מה גם שהמשכורת שלו נמוכה, הוא צריך לשלם מזונות ולהחזיק את עצמו בכבוד. אני לא שונאת אותו עד כדי כך (האמת שלא שונאת בכלל) שאני ארצה שיהיה לו רע בחיים. שיצליח וירוויח ויהיה מאושר. מה גם שאם הוא יהיה מאושר זה יהיה טוב לילד שלי. כוונתי היא להתגמש, להבין, להתפשר ולראות גם את הצד של האחר - אין מקום לקטנוניות. לא לשכוח שפעם אהבתם.