באפ דילמה!

../images/Emo72.gif באפ דילמה! ../images/Emo72.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

שובבה שכמותי. מה צעירונת כמוני עושה בפאבים בשעות הסוערות האלו של היום?
התכנסנו כאן כדי לשוחח ולדון על העולם ועל מצב הדולר. ..או שלא בכל מקרה, יש נושא שמעסיק אותי טיפה וחשבתי להעלות אותו כאן
יש משהו שאני קצת פחות מחבבת, אבל קצת קשה להמלט מזה. למרות שאני לא חושבת שה-"תופעה" כביכול קיימת אצל גבע, אבל.. היא קיימת.
הערצה
יש הערצה אובססיבית מידי כמו.. לקפוץ על אמן בסוף הופעה בצווחות אימים לא נורמאלית ורצון לגעת ולמשש, ולפעמים זה נראה לי קצת גובל בהטרדה
איפה לדעתכם עומד הגבול?
מה כבר מוגזם לבקש מאמן?
מה ההבדל בין "הערצה" ל-"הערכה"?
מהי הערצה אובססיבית?
 

Kettercat

New member
דווקא יש לי הרבה מה לומר על הדולר

האמת שקשה לי להאמין שיקרה מצב שבמהלך סולו סוער בהופעה פתאום תקפוץ איזו מישהי לבמה ותתחיל ללטף לגבע את השיער
מצד שני, לכו תדעו. אני דווקא חושבת שאנשים שאוהבים את המוזיקה של גבע הם די אינטילגנטים (רובם. אני, לדוגמא, לא בהכרח נכללת בזה
)
 
גם לי קצת קשה להאמין שזה יקרה ../images/Emo6.gif ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

האמת ש... בהופעות נגיד של יוני בלוך (איך אני אוהבת לדחוף את השם שלו לכל מקום
), כשהוא יורד מהבמה בסוף ההופעה, אני קצת מפחדת להתקרב אליו כי יש עליו כל-כך הרבה אנשים ובנות ש... "אומאגד! אומאגד! הצטלמתי עם יוני!" אז אני מנצלת את ההזדמנות ומדברת עם שאר הלהקה (מסכנים, מרגישים מקופחים
). זה דיי מפחיד אותי העניין, למרות שזה מצחיק לראות את המבט של ה-"הצילו" שלו
שאלתי פעם את הגיטריסט שלו, טל זובלסקי, על העניין והוא אמר שזה פחות מציק לו, רק שליוני נראה לו זה לפעמים יותר מציק. אם יש דבר שאני כן מעריצה (למרות שאני לא מחבבת את המילה הזאת), זה את הסבלנות שלו לכל זה. אני שונאת את הביטוי הזה, "הערצה", כי זה נשמע... חולני כזה. אבל אני כן "מעריכה". את המוזיקה, את היצירה, את הבנאדם והאישיות. בקשר לשורה האחרונה- אני זוכרת שכשהלכתי להופעה בירושלים, הרגשתי נורא קטנטונת כזאת. כולם בחורים, בחורות, גדולים כאלה ואני... גוצה בת 15, וכולם נראים אינטיליגנטים ובוגרים
איכשהו... תמיד הקהל של גבע נחשב בעיניי נורא אינטיליגנטי. יום יבוא וגם אהיה כזאת, יום יבוא
 

Indian Friend

New member
../images/Emo13.gif

ממרום גילי (!) אני יכולה להגיד שגם אני בהתחלה הרגשתי נורא קטנה בהופעות של הפליינג בייבי / גבע (התחלה=סביבות גיל 15 כזה), לא יודעת אם הרגשתי שהקהל נורא אינטיליגנטי, אבל בהחלט היה מאוד ברור שעובר שם משהו מיוחד בין האנשים... (חוץ מג'וינט) אבל אז גם היו הרבה פחות אנשים אז כל התחושה שסבבה את הקהל היתה שונה מההופעות שהכרתי עד אז... בקיצור אני מבינה את התחושה שלך אני דווקא די נהנתי מזה רוב הזמן, להיות הכי קטנה כשנהיים בגיל של כל השאר שומדבר לא מיוחד יותר
 
דעתי על הדעה של עצמי. משעשע! ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

איפה לדעתכם עומד הגבול? כתבתי האמת בהודעה שמשורשרת למאיה אבל... אני חושבת שצריך תמיד לזכור שאמן הוא בסה"כ בנאדם כמו כולנו. ז"א, נכון שהוא איש נורא מוערך, אבל לפעמים קצת צורמות לי תגובות של אנשים כמו-"יואו, ראיתי אותו בשר ודם! אמיתי!". הוא בדיוק כמוני, עם כמה הבדלים נורא בולטים: מין, זקן, והרבה יותר מוכשר ממני זה בטוח
|*מה כבר מוגזם לבקש מאמן? שירותי מין?
חברה שלי אומרת שלבקש חתימה מאמן זה מוגזם, אני לא ראיתי בזה אף פעם "פולשנות" או בקשה מוגזמת מידי אלא נורמאלית ושפויה מאוד.
מה ההבדל בין "הערצה" ל-"הערכה"? הערצה זה אובססיבי, נקודה. בעיניי לפחות. זה 'לסגוד' לאישיות, מה שאני מאוד מאוד נגד וזה דבר שנורא חורה לי.
מהי הערצה אובססיבית? צווחות יתר, קפיצות על האמן בסוף הופעה שזה באמת כבר גובל בהטרדה מסויימת בעיניי.
 
למעלה