מה עשיתם/ן ביום של הגט

../images/Emo73.gifמה עשיתם/ן ביום של הגט../images/Emo35.gif

אני בכלל לא הייתי מוכנה לגט, באתי להקראת שמות והדיין הציע לעשות הכל באותו יום במקום בהפרש של יומיים, מזל שלהקראת שמות צריך להגיע עם עד, אם הייתי לבד אז הייתי משתגעת שם... אחרי הגט (המפתיע כאמור), נסעתי הביתה, ואיך שנכנסתי לחדר שלי, לא הפסקתי לבכות עד הבוקר. כנראה שזה היה בכי של שחרור, בכי של אבל- בכל זאת, היתה מערכת יחסים טעונה וכבדה וזו היתה החותמת האחרונה שהיא אכן נגמרה. מה איתכם? איך עבר עליכם היום הזה?
 
../images/Emo24.gifמיצה../images/Emo24.gif../images/Emo68.gif

אוהבתותך המון. בכלל את מתקראת לי כאישה מדהימה עם כוחות ותעצמות נפש שאין למצוא.. אמרתי כבר שכייף לי פה?!
 
../images/Emo24.gifאת מקסימה ../images/Emo9.gif

אני שמחה שכיף לך פה- זו בדיוק היתה הכוונה. ועוד רגע אני מסמיקה פה עם כל המחמאות האלה...
 
אני הודעתי שאני בחופשה מהעבודה באותו יום

אין לי תכניות, אבל אני מניחה שאני גם אכנס מתחת לשמיכה עד למחרת
 

תות28

New member
מה עשיתי?

רקדתי על מדרגות הרבנות
ממש ככה. חברה שהיתה איתי שרה לי את מילות השיר ואני פיזזתי לי על המדרגות. הבעל לשעבר ואחותו עמדו המומים ורק הסתכלו עלי. אחרי זה באתי הביתה,נכנסתי למיטה וישנתי וישנתי וישנתי... הבכי הגיע כמה ימים אחרי אם אני לא טועה
 
יש הרבה דברים להיות עצובים עליהם

אבל השאלה היא כמה זמן אנחנו מקדישים להם ואם זה עוצר אותנו בדרך. חלום? החלום על משפחה מאושרת לא נגוז. הוא קיים ומתגשם רק בצורה שונה. אף אחד לא אמר שמשפחה מאושרת צריכה להיות עם אמא ואבא באותו בית.
 

Something New

New member
הבאתי אותו הביתה לילדים אחרי 3 שנים

אחרי שהוא עיקל שהוא הביא לי גט ככה בלי כוונה ושעכשיו אין אפשרות לחרטה הוא היה עצוב נורא אני הכי מאושרת והכי שמחה ראיתי אותו ככה שאלתי ועכשיו מה ? הוא אמר לי אני לא הייתי בסדר איתך אני יודע אבל אפשר בבקשה רק לראות את הילדים היום אפילו שלא מגיע לי לא, לא עשיתי את זה בשבילו לא מגיע לו מגיע לילדים שלי (שלנו) הם לא ראו אותו מלא זמן ובכלל אני לא יכולתי לדעת מתי ינחת עליו שוב המוד והוא ירצה לראות אותם אז- החלטתי לעשות להם הפתעה הם באו הביתה וראו את אבא בבית לראות את האושר בעיניים היה שווה הכל אכלנו צוהריים ביחד צחקנו דיברנו כמו פעם אח"כ עשינו שיחה הסברנו שאבא ואמא מעכשיו גרושים אחד מהשני ואין סיכוי שנחזור אחד לשני (חשוב מאוד) וחיבקנו ונישקנו אותם ואמרנו להם שאנחנו אוהבים אותם הם בכו חייכו בעיקר הבינו שזהוא וזה היה מאוד חשוב לי אח"כ הוא ישב עם הילדים אני נכנסתי לנוח כשקמתי הוא הלך . ומאז- לא ממש נודעו עיקבותיו
 

Something New

New member
בהתחלה שיקרתי חשבתי שככה אני מגנה עלהם

אבא לא מרגיש טוב הוא בעבודה לא חסר תירוצים הם עוד היו קטנים אז היה לי יותר קל אבל זה כבר נהיה נדוש אז החלטתי לעשות מעשה ולקבל כלים נכונים לטפל בזה ואחרי הרבה שיחות עם אנשי מקצוע ועם הכוונה המסקנה היא שצריך להגיד להם את האמת במקרים מסויימים לעדן אותה אני אשמח לענות לך במסר לגבי זה בצורה מפורטת יותר
 

Something New

New member
הילדים שלי עדיין קטנים

הגילאים אצלי נעים מ 9 ומטה . חשוב מאוד לקחת אוויר לפני שעונים להם ולהיות מוכנות נפשית לשאלות האלו מכיוון שהילדים הם קולטים אותנו בשביב שניה חשוב שמבחינתנו כאמהות נהיה הכי ערוכות ושנקח את זה כחלק מההליך ולא כמשהוא אישי ברגע שאנחנו מגיעות לשם ממקום נכון אנחנו יכולות לענות להן ממקום נכון יותר. חשוב יותר זה באמת לענות להם ולא משנה מה התהיה התשובה אבל לענות להם בצורה ברורה ולא חלילה וחס להשאיר אותם לא מסופקים מבחינה תשובתית ילדים גם ככה מכל דבר עושים סרט אז כדאי מאוד למנוע מהם סרטים גרועים . מקווה שעזרתי
 

Bubble Girl 27

New member
אמממ משום מה אני לא זוכרת...

נדמה לי שסתם הלכתי הביתה, אני לא ממש זוכרת וזה היה רק לפני 4 חודשים בערך!!! סניליות או הדחקה?
 
הווווווווו

אצלי זה קרה רק לפני 8 חודשים אומנם, אבל כפרודה הייתי 3 וחצי שנים
מה עשיתי ביום של הגט?? אשכרה רקדתי על מדרגות הרבנות בריחוף בלתי נשלט, במיוחד שזה לא היה צפוי הגט הזה, אחרי פעמיים קודמות שהגעתי לקבל את הגט ופעמיים הוא הכשיל את הענין. יום אחרי זה (יום ששי) יצאתי לבלות עם חברים במועדון יווני, ורקדתי רמבטיקו עד שהגוף אותת לי "די, תני לי לנוח, אני עייף
" 3 שבועות אחרי הגט, עוד חגגתי עוד חגגתי את השחרור הזה עם חברים
 
למעלה