שנה הלכה שנה באה - שרשור חגיגי

[אמא של פילפילון]

../images/Emo79.gifשנה הלכה שנה באה - שרשור חגיגי

ראש השנה בפתח, אני יודעת שלחלקנו אלו "ימים נוראים" ודווקא בשל כך, חשבתי לפתוח שרשור שסוגר את השנה שחלפה ומתחיל אחת אחרת, טובה עוד יותר. אשמח אם תשרשרו לכאן הרהורים ומחשבות וגם סתם תשובות לנקודות הבאות:

מהי החויה המרכזית של השנה שעברה

מה הדבר הקשה ביותר ומה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנה שעברה

(חובה לציין משהו טוב.)

מה לימדה אותי השנה שעברה

מה ממנה אקח איתי לתמיד

מהו השיר (או המוטו) שליוו אותי השנה

(סעיף רגשני סנטימנטלי, לא מורידה נקודות למי שלא עונה...)

מה אני מאחלת לי לשנה הבאה

מה אני מאחלת לאחרים

 

[סינטה1]

מנסה לענות ראשונה....

החוויה המרכזית של השנה שעברה - כמובן נושאי הריון - השילוב בין העצב התהומי על אובדן ההריון הקודם והשגת הריון חדש ותקין.

הדבר הקשה ביותר - מותה של סבתי האהובה (בדיוק שנה אחרי אובדן ההריון הקודם).

הדבר הטוב ביותר - כמובן שההריון החדש - המתח מכל בדיקה ובדיקה ועצם זה שכולן היו תקינות... כל פעם מחדש לא האמנתי שאפשר לצאת כך מאושרים מבדיקת אולטרסאונד. עד היום צורם לי כשבפורום הריון ולידה שואלים על שקיפות עורפית ויש את ההיא שעונה שזו הבדיקה הכי מהנה שיש בהריון... (אני לא יכולה להתייחס לבדיקה הזאת במונחים של כיף...).

מה לימדה אותי השנה שעברה - שיש לי בן זוג מדהים לחיים. שככל שעובר הזמן אני רק מאוהבת בו יותר ושיש לנו מערכת יחסים שתשרוד את כל החרא האפשרי.

קודם כל אני אחלת לעצמי שהלידה תעבור בשלום וכמה שיותר קל. שהתינוקת תצא בריאה ומושלמת כמו שאני חולמת אותה בלילה. ושאני וזוגי נהפוך להיות משפחה לא פחות מאושרת מהזוג שאנחנו.

מאחלת לאחרים - בשביל הפורום המדהים הזה אני מאחלת את כל אשר איחלתי לי. שפורום אובדן יתרוקן והפורומים השמחים רק יתמלאו. אני מאחלת למדינה שלי שתדע ימים יפים יותר, ומאחלת בריאות ואושר ואהבה לכל מכירי ומוקירי.

 

[1ויוי]

סיכום השנה שלי

החוויה המרכזית של השנה שעברה- ההריון הקשה מאד מבחינה נפשית והלידה הקלה כפיצוי של האוצר שלי -יהלי הדבר הקשה ביותר: 1. להגיע לראש השנה שנה שעברה 12 חודש אחרי אובדן התאומים עם בטן ריקה , לבלות את החג בוכה במיטה אחרי 6 טיפולים שליליים חדשים שצברתי בשנה אחת . 2. שבוע 22 בהריון השני , השבוע שבו איבדתי את התאומים . שבוע של בכי היסטרי , ריצה לרופאים , קשיי נשימה וכו' הדבר הטוב ביותר: הפכתי לאמא - יש יותר טוב מזה? אני ובעלי הוכחנו לעצמנו שלמרות הבעיות של שנינו - זה אפשרי ועוד בדרך הטבעית לגמרי . מה לימדה אותי השנה - שיש ניסים בעולם , שנדמה שהכל נגמר ויש רק חושך יכולות להיות הפתעות . מה ממנה אקח אותי לתמיד - שגיליתי שאני הרבה יותר חזקה ממה שחשבתי . במהלך ההריון הראשון פחדתי נורא מהפלה ואמרתי לבעלי שאם יקרה משהו לתאומים אני אמות - נשארתי בחיים וחזרתי תוך חודש בלבד לטיפולים . כשנכנסתי להריון השני פתאום קלטתי שאני ממש מתחרטת ושלא אעמוד בעוד הריון - אז עכשו אני שרה לי את השיר של דנה אינטרנשיונל - "ניצחתי" . ניצחתי את הפחד , ניצחתי את הכאב והייאוש . השיר שליווה אותי- "אלוהים נתן לך במתנה" . מאז ששמעתי את החידוש של "הבורגנים" בתחילת ההריון השיר הזה ליווה אותי כל ההריון ואותו הקדשתי בברית לבן שלי. מאחלת לעצמי-להיות מאושרת , לעבור שבוע הבא את יום השנה ,ושיקרו לנו עוד ניסים כאלה.ולבן שלי מאחלת אושר בריאות ואחות קטנה מאחלת לאחרים-קודם כל בריאות , מאחלת לכל בנות הפורום ההריוניות המשך הריון קל , לידה קלה ושבמהרה יחזיקו עולל בריא בידיהן , מאחלת לכל בנות פורום אובדן פוריות הריונות במהירות ושנפסיק לשמוע חדשות מזעזעות . שנה טובה לכולן

 

[happy]

השנה שלי

החויה המרכזית של השנה שהיתה - השנה הזאת היא בסימן הריון (אלא מה) שנה שעברה בראש השנה בעלי ואני "ברחנו" מכאן בחגים לארה"ב בכדי לא לשבת יחד עם אחותי בראש השנה. אני ואחותי הינו בהריון ביחד ממש בהבדל של כמה ימים רק שההריון שלי נגמר בשבוע 22 ושלה הסתיים בלידת ילד מדהים!! אחותי כמובן ילדה בראש השנה עצמו והודיעו לי על כך כאשר נחתתי בניו יורק כמובן שהתחלתי לבכות אבל איך שהגעתי למנהטן הדמעות והדיכאון נעלמו ובכלל החופש הזה שינה לי את כיוון המחשבה בחיים והחזיר לי את האופטימיות הידועה שלי. השנה הזאת כולה בהתעסקות בזיהוי הביוץ, גילוי ההריון, החיים בין בדיקה לבדיקה והאושר מכל בדיקה תקינה.

הדבר הקשה ביותר - הלידה של אחותי וגם ההריון שלא התפתח לי לפני כמה חודשים. חודשים או שלושה חודשים לפני ההריון הנוכחי היה לי הריון שלא התפתח (לא היה דופק) זה היה ממש סיוט לעבור שוב סיום הריון. למרות שבשבוע 8 הסיפור הוא יותר פשוט!!!

הדבר הטוב ביותר - ההריון הנוכחי והתוצאות התקינות של מי השפיר שהגיעו לפני שבועיים בערך.

מה לימדה אותי השנה שעברה - המון המון דברים:1. לעולם לא לאבד את האופטימיות כלומר להאמין במשפט שדלת נסגרת חלון נפתח. אפילו שהיו רגעים שלא האמנתי בזה וראיתי רק חושך וחושך. 2. יש לי בעל נדיר - אין אבל אין בעל כמו הבעל שלי. תומך עוזר יודע להקשיב מכריח להאמין שיהיה טוב (אפילו שלו מאוד קשה) לא היתי עוברת את השנה האחרונה בלעדיו 3. ההורים שלי ובמיוחד אמא שלי - לעולם לא ידעתי להעריך לאיזה משפחה נולדתי. איזה מזל יש לי שאלו ההורים שלי. ובמיוחד אמא שלי שהיא ממש המלאך שלי. היא שומרת ומלווה אותי לאורך כל השנה הזאת. גם ברגעים הקשים וגם ברגעים המאושרים. 4. החברים שלי - אם יש משהו שהיום אני יודעת להעריך זה את החברים ובמיוחד החברות שלי. שתומכות בי ועוזרות לי. לא מפסיקות לעודד ולהיות בשבילי ואיתי ברגעים קשים וגם ברגעים מאושרים.

מה אקח איתי לתמיד - את האופטימיות שלי. לדעת תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה. להאמין שיהיה טוב ולכוון את החיים ככה שבאמת יהיה טוב.

השיר שמלווה אותי - אני לא זוכרת איך קוראים לו - זה השיר של גלי עטרי "תעשי רק מה שאת חולמת רק מה שאת אוהבת שעושה לך טוב" אני לא זוכרת איך קוראים לו אבל זה השיר שלי לילדה שלי!!!

מה אני מאחלת לשנה הבאה - קודם כל שההריון ימשיך לעבור בלי שום בעיות וללדת ילדה בריאה. ושתיהיה שנה טובה

מה אני מאחלת לאחרים - שהשנה החדשה תהיה הרבה יותר טובה מהקודמת. והמון המון בריאות ורק אושר. וכל מי שבהריון לקראת שהשנה הקרובה תגשים את כל המשאלות שלה ושכולן תלדנה ילדים הכי בריאים שיש שנה טובה ומאושרת!!!!

 

[רונה 4]

שנה טובה לכולן!

החוויה המרכזית של השנה שעברה - כמובן ההריון המבורך הזה. הדבר הקשה ביותר - השנה החלה בצל האובדן ולה התווסף האובדן שאחריו בשבוע 7, וחשך ושחור ב-4 החודשים שאחריו ועד ההיקלטות המחודשת. הדבר הטוב ביותר - הכניסה המחודשת להריון ובדיקת מי השפיר שהרגיעה מאוד את החששות שלי והחזירה אותי לאמונה בניסים. הדבר הטוב השני שקרה לי - היה שמצאתי אתכן ואת הפורום המבורך הזה.

מה לימדה אותי השנה - להאמין מחדש בניסים. גם אחרי תוצאות מי השפיר, וגם אחרי הבעיטה הראשונה, בבטן שהיתה ריקה חודשים ארוכים וקשים והתמלאה מחדש. מה ממנה אקח לתמיד - לצערי את ההתחשלות שעברתי, את ההתפכחות מן האשליות על הריונות תמימים, ומצד שני את תחושת הכוח שאפשר לקום מתוך ההריסות ולהתחיל מחדש עם תקווה ואמונה מחודשת בלב.

מאחלת לעצמי ולכולנו תינוק בריא עגול ומושלם, חגים שמחים בלבד, ויצירת זכרונות טובים חדשים בכל מקום בו היו רעים בשנה הקודמת.

 

[נעמולה]

סיכום השנה שלי

החוויה המרכזית - ההתמודדות עם אובדן הריון יקר בשבוע 22 והכניסה להריון בדיוק כעבור 3 חודשים.

הדבר הקשה ביותר - ההתמודדות עם האובדן והשמחה בשמחת חברות שהיה להן הריון תקין ולידה. הדבר הטוב ביותר - הולדתו של עומר המדהים והעובדה שהפכתי לאמא.

השנה שעברה לימדה אותי שכשנסגרת דלת נפתח חלון, ושהטבע או מי שמחליט עבורו יודע לפצות וב-ג-ד-ו-ל. אני לוקחת איתי את הידיעה שיש לי חברים טובים שאפשר לסמוך עליהם בטוב וברע שהוציאו אותי מכל החוויה שעברתי חזקה יותר, שלמה יותר, רגועה יותר. אני חייבת להוסיף שרכישת חברות חדשות בפורומים השונים רק העצימה את העובדה שהתברכתי ושיש לי על מי להישען כשקשה.

אחרי האובדן ובשל הסמיכות למותו של אילן רמון השיר "השתמע קולי" היה גורם לי לבכות. במהלך ההריון "עטוף ברחמים" של ריטה התנגן לי בראש גם בזמן הלידה. אני מאחלת לכולנו שנה של התחלות, שנה של עשייה והשלמת משימות, שנה של סגירות מעגלים ופתיחת חדשים, שנה מתוקה, מאושרת. שנה של למידה, שנה של נתינה וקבלה, שנה של השלמה והעיקר שתהיה לכולנו ש-נ-ה ט-ו-ב-ה!!!

 

[2קשת]

קשה אבל אני אנסה

מהי החויה המרכזית של השנה שעברה מה הדבר הקשה ביותר ומה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנה שעברה - החוויה המרכזית היא האובדן וההתמודדות איתו, החודשים הארוכים לפניו ואחריו והמסע הארוך שהאובדן מוביל אותי בו. מה לימדה אותי השנה שעברה מה ממנה אקח איתי לתמיד - השנה שעברה לימדה אותי חמלה כלפי עצמי. למדתי להיות בקשר עמוק יותר עם עצמי ועם אחרים. למדתי לבקש עזרה. למדתי שאמא שלי היא מדהימה ומקסימה ושיש לי המון מה ללמוד ממנה, למדתי לשמוע את הקול שלה בתוכי ברגעים קשים. למדתי איך לעזור לעצמי כשעצוב לי ולמדתי לא להתעלל בעצמי כשעצוב לי. למדתי גם כשהכי שחור לי למצוא טיפות של אור ולהיאחז בהן חזק. זה המון ואני מקווה לעולם לא לשכוח את זה. מהו השיר (או המוטו) שליוו אותי השנה (סעיף רגשני סנטימנטלי, לא מורידה נקודות למי שלא עונה...) - המון שירים ליוו אותי השנה. המון שירים עשו לי לבכות, מעט שירים שימחו אותי. אבל השיר שהכי: "בא לו הלילה, ושקט עכשיו בא געגוע, לראות לחבק אותך מה שעובר בי - זה יותר ממילים. יש כאן הכל, אבל אין אותך. עוד ניפגש ויהיה לנו טוב זה יהיה בקרוב קרוב" אני בוכה כשאני שרה אותו אבל הוא גם מאוד אופטימי. אם בהזדמנות זו מישהי תדע להגיד לי מי כתב אותו, אני אשמח! מה אני מאחלת לי לשנה הבאה מה אני מאחלת לאחרים - מאחלת לעצמי שהאור הפנימי שלי ימשיך להאיר לי ושלא אשכח את מה שהשנה הזו לימדה אותי. מאחת לי שבעוד ארבעה חודשים אפגוש את הילד שלי, מאחלת לו שיהיה בריא ומאושר. מאחלת לנו כזוג שנה מאושרת מלאה חוויות חדשות מרגשות ושמחות. מאחלת לכולם שנה טובה, רגועה, שיהיו בה בשורות טובות, שבה העולם יצעד קדימה ולא אחורה והחדשות יהיו הרבה יותר טובות. מאחלת שלום פנימי וחיצוני. מאחלת לפורום הזה שכל מי שנכנסת אליו תצא ממנו בידיים מלאות ובחיוך של אושר!

 

[קליניק35]

אריק איינשטיין, לחן: שם טוב לוי.

אכן שיר מקסים. יש שם גם בית שאומר: "את שוב עוברת ימים לא קלים איך את שומרת ומה עם החיוכים מה את חושבת זה קשה במילים יש כאן הכל...אבל אין אותך..." מדהים פשוט!

 

[2קשת]

תודה! ../images/Emo39.gif

 

[קליניק35]

וואו, כמה שאלות,אפשר לענות בפעמיים?

חוויה מרכזית - ללא ספק אירועי ההריון וסיומו. הקשה ביותר...כנ"ל. הטוב ביותר...שהטיפול הצליח והצלחתי להיכנס להריון. בעצם...שהצלחתי להרגיש את התינוק לפני...הוא ממש בעט. זה גם מה שעשה את זה יותר קשה. נראה כי השנה הזו מאופיינת בחווית הקשה הזו ולא משנה מאיפה אסתכל על זה היה קשה, מרגש, שמח, עצוב, עצוב מאוד, היה ויש שם ה-כ-ל! גיליתי המון דברים על עצמי (לא כולם מדהימים) אבל הגילויים מאוד עוזרים לי לאהוב את עצמי יותר. זה ממש דבר טוב שקרה לי. לגבי שאר השאלות...שאצליח לעכל שעניתי עד כאן מבטיחה להשלים.... חיבוק ותודה שגרמת לי לחשוב.

 

[הוא היא]

ההתבוננות שלי פנימה ../images/Emo39.gif

בהתחלה לא חשבתי שאענה על השאלות, ואז התחלתי לקרוא את ההירהורים שלכן בשקיקה, והמחשבות צצו והחלו לרקום מילים ומשפטים.

החוויה המרכזית של השנה שעברה (ואני חייבת גם את הקודמת לה שהיתה מאוד משמעותית עבורי) הן כמה חוויות- הקבלה המדהימה של בעלי שסגרה לי מעגל ועזרה לי להגיע למקום שרציתי בו, ובו אני היום. החלטה על המשך הקריירה שלי וכתוצאה מכך היכולת שלי להנות גם מקצב חיים איטי ורגוע יותר. ואיך לא-ההריון וההפלה בשבוע 9 בשל חוסר דופק.

הדבר הקשה ביותר-אודה ואומר שעברתי ימים קשים יותר מימי האובדן אך אלו כנראה היו הימים הקשים של שנה זו.

הדבר הטוב ביותר-ההריון ובעלי-הקבלה המדהימה שלו ויכולת הנתינה שלו שתמיד מחממת לי את הלב מחדש וגורמת לי להעריך אותו ואת המיוחדות שלו יותר ויותר.

השנה הזו לימדה אותי על הכוחות שלא ידעתי על קיומם, ועל כך שהכאב שלי לא בא ידי ביטוי בדיכאון (כמו שחשבתי) אלא בחוסר שקט ונטיה להתעצבן יותר על דברים שהכעיסו אותי גם קודם.

אקח איתי את הזוגיות שלי שהיא הדבר הכי חשוב לי ובראש סדר העדיפויות שלי. אפשר לומר שהיא האור של חיי.

לא ליווה אותי בדיוק שיר אלא משפט ששיננתי לעצמי לפני ההפלה-"מה שלא הורג מחשל". (אמנם זהו משפט לא כ"כ סנטימנטלי, אבל כל שאר מה נראה לי שכן).

אני מאחלת לי לשנה הבאה ללמוד ולהנות תמיד מהכוס המלאה וממה שיש לי. מאחלת שאדע לשמוח עם מה שיש לי גם כשהוא נמצא ולא ללמוד להעריך אותו רק שהוא איננו וחסר (קרי: היכולת להביא ילדים, בריאות, פרנסה וכל תחום אחר בחיים).

מאחלת לכן להיות מאושרות בחלקכן (מאמינה שרק כך אפשר להרגיש מאושרים) ואת היכולת לצמוח ממשברים. וכמו כן שמישאלותיה של כל אחת מכן תתיגשם. ואיך לא... הריון תקין, הורות בריאה וילדים מאושרים.

 

[מישל נורית והדבש]

אני אשתדל לענות ../images/Emo13.gif ארוך

דווקא אנסה להתחיל את השנה בלהיות אופטימית, ואנסה לנסח תשובה אופטימית.

החוויה המרכזית שלי, זה שנתיים וחצי הוא כמובן {כמו רבות כאן} ההריונות , הנסיונות להצליח במסע ולהגיע עד לסופו הטוב, אז כן במשך השנתיים האחרונות בהריון בשני ראשי שנה ובכל אחד מהם אמרתי הנה שנה הבאה אני אחגוג עם בני......

נקודת האור {והנה פילפולנת מציינת משהו טוב} עברתי דירה לבית מקסים משלנו {אחרי שנה וחצי של מגורים עם הורי בעלי + אבדנים. זה כשלעצמו, עזר לשינוי האוירה ומה שהכי חשוב, פה נוצרה הדבש ולכאן היא תגיע כשתיוולד. האבדנים , לצערי גרמו לבעלי ולי לאהוב מאוד מאוד אחד את השני וגם דרכם הכרתי נשים מופלאות שהפכו ממש לחברות ועזרו לי להרים קצת ראש ועל כך אני מודה להן . הפורום הככ נחוץ הזה נפתח.

למדתי להיות סבלנית ופחות איפולסיבית . סלחנית כלפי אחרים, לא לשמור טינה, לא לצפות מאחרים לתת מעבר למה שהם יכולים לתת ולקבל אותם כמו שהם. האמונה שלי בקדוש ברוך הוא התעצמה, התחלתי לדבר איתו

על הפחדים ועל הרצונות שלי ולדרוש את מה שמגיע לי, עובדה רציתי בת וקיבלתי

אני מאחלת לעצמי להיות מאושרת, להיות אמא טובה וראויה לדבש, להיות רעיה טובה לבעלי , להאמין בעצמי, ביכולת שלי, להעריך את עצמי ולדעת שמגיע לי להיות מאושרת, למדתי לא לסמוך על החושים שלי שתמיד ניבאו רעות ואני פשוט נותנת לחיים לזרום ומחכה להפתעות שיביא איתו כל

.

המוטו שלי הוא בחתימה שלי.

שיר, פילפלונת נתתי מוטו אין לי ממש שיר, הולך

תתני לי נקודות על השאלה הזו

אני מאוד אוהבת מוסיקה ומתחברת המון למילות שירים, אבל אין ממש שיר ספציפי שמח שעשה לי זה, ההפך יש שיר שפעם אהבתי מאוד, אבל היום כל פעם שאני שומעת אותו מחדש, אני מכבה את הרדיו, כי זה מזכיר לי אכזבה.

אני מאחלת לכולנו, שהפורום הזה יתמלא רק בהודעות שמחה, שהשנה הזו תלווה רק בהפתעות ובסופים מרגשים ושכולנו נגשים השנה לפחות 50 אחוז ממשאלות ליבנו ותאמינו לי זה הרבה. מקווה שעוד כמה בנות שאני מאוד אוהבת יצטרפו לכאן במהרה. שנה פוריה , שנה של אמהות {זה לא ממש נכון לומר מבחינה דיקדוקית אבל אני כן יוסיף את זה , ואל תורידי לי נקודות על שגיאות תחביריות} לכולנו. אוהבת אתכן נורית

 

[mikush2]

טוב אז גם אני ינסה לענות ../images/Emo63.gif

החוויה המרכזית של השנה שעברה: קנינו סוף סוף בית (עוד לא עברנו... יש עוד זמן כי יש הרבה עבודה של הרחבה ושיפוצים.), והריון שרצינו כל כך, החוויה של להרגיש את הבונבון זז בבטן... אין כמוה.

הדבר הקשה ביותר: לאבד את ההריון... ובנוסף לזה לראות איך לכל שאר החברים שלנו החלום הזה כן מתגשם ורק אצלנו הוא נעצר באמצע.

טוב אם חובה לציין משהו טוב, אז ברור שזה הכניסה להריון והשמחה שהוא הביא איתו (עד לרגע סיומו).

השנה שעברה לימדה אותי ששום דבר הוא לא מובן מאילו, גם מה שנראה ככה. נלקח ממני חלק נכבד של תמימות שהיתה בי. למדתי עצבות אמיתית מה היא... למדתי להיות סבלנית יותר כלפי אנשים מכל הסוגים, למדתי מי הם החברים הטובים שלי באמת, למדתי שאין כמו האחיות שלי (במיוחד הקטנה יותר) ואין כמו אמא! והכי הרבה למדתי ואת זה אני אקח איתי לתמיד, זה את הזוגיות המקסימה שהתחזקה והפכה להרבה יותר טובה משהיתה אי פעם. אני מלאת אהבה ענקית לבעלי המקסים! ואת זה אפשר להוסיף גם למשו טוב שקרה לי השנה. ואני חייבת לציין שזה לא שהייתה לנו זוגיות לא טובה, אבל היא פשוט קפצה כמה מדרגות למעלה.

יש שני שירים שליוו אותי השנה: השיר הראשון "עטוף ברחמים" של ריטה, שבהתחלה דיבר על העוברון שלי... ועם הזמן הפך לשיר עצוב. והשיר השני, גם הוא של ריטה, בעצם דואט שלה ושל רמי (מתוך תפתח חלון): "זמן" "יש ימים הצער כובש אותי, רואה רק כאב סביבי, וכלום לא עוזר לי. יש ימים שאת מתכסה קוצים שולפת הרבה חיצים שאיש לא יפגע... זמן, תן לי רגע לבד, לא לדאוג לאף אחד, שקט מכולם. זמן, רק להיות עם עצמי, ככה להקשיב רק לי, לא סוף העולם..."

מה אני מאחלת לי לשנה הבאה: נו... ברור. הריון שיבוא מהר ובקלות, שיהיה הריון ארוך ותקין, ושהפעם נחזור הבייתה בידיים מלאות תינוק מקסים ובריא!!! שנספיק לסיים את השיפוצים ב

בלי תקלות בדרך (אם אפשר לפני הלידה), ונעבור ל

חלומותינו בהקדם. ושהזוגיות שלנו תמשיך לפרוח!!!

מה אני מאחלת לאחרים: את כל הטוב שאפשר. שלא יקרו אסונות ונשמע ונדע רק בשורות טובות. ולכולנו הרבה ילדים בריאים ומהר!

 

[בינתיים שם זמני]

שתהיה שנה טובה!

קודם כל, אמא של פילפילון -

תודה שלקחת על עצמך את התפקיד. את עושה עבודה ממש ברוכה ופשוט טוב לי לקרוא כל הודעה שאת כותבת! אני לא כותבת הרבה בד"כ אבל אני פה...אז הפעם 'מפצה' בהודעה ארוכה, למרות שהכל כבר נאמר לפני... החווייה המרכזית של השנה שעברה? ברור שההריון. היה גם ניתוח לא פשוט, עם הרבה חששות מהתוצאות, היו גם כמה הפריות מבחנה (עוד מעט צריך יד שלישית לספור אותן...

), היה גם סוף סוף לעבוד כאן, בארץ ובשפה זרה, במקצוע שלי. אבל הכל מתגמד. החויה המרכזית של השנה שעברה היא ההריון. הדבר הקשה ביותר היה ההחלטה על הפסקת ההריון, והלידה שאחריה. היה קשה לקבל את העובדה שאחרי שעברנו עם תוצאות תקינות את בדיקת מי השפיר, ואחרי שבחרנו שם,והרגשנו אותו בועט...דווקא אז מוצאים בעיות כל כך קשות. היה הכי קשה בעולם להחליט לקחת את החיים של הבן שלנו, שבא אחרי כל כך הרבה מאמצים וקשיים ושכל כך אהבנו. אני לא חושבת שחזרתי לעצמי לגמרי. אבל אני מבינה בראש שזו היתה ההחלטה הנכונה עבורו, ומקווה שגם עבורנו. הדבר הכי טוב? ברור שההריון. עד אז היו רק כימיים, ובכלל לא היה ברור אם אפשר...אז היה הריון, והיו שישה חודשים נפלאים, של המון טוב עם בעלי, המון שמחה, המון תקוות. קשה לחזור לזה לנוכח האבדן, אבל אני עוד מקווה שיהיה לנו שוב, ושהפעם זה לא יקטע באיבו. ועוד דבר הכי טוב זה בעלי. שגיליתי שוב כמה הוא חזק, וכמה הוא תומך, וכמה הוא איתי. וכמה הוא יקר לי. הוא הכי בעולם בשבילי. ועוד דבר הכי טוב זה הורי, שכל כך הרבה עזרו ועוזרים ומשתדלים. וכמובן עוד אחד זה הפורום הזה, וכל מי ששייך אליו. הצלתם אותי, ולעולם תישארו בלבי. השנה שעברה לימדה אותי שאין לנו שליטה על העתיד. שאי אפשר לתכנן, ושאין טעם לחפש 'סימנים' להצלחה. פשוט צריך לנסות למצות את המקסימום ממה שיש, בזמן שיש, להרפות מהלחץ, ותמיד להמשיך לקוות. השנה שעברה לימדה אותי מי ממשפחתי ומחברי הם חברי אמת, וממי אין מה לצפות. למדתי לסנן את מי שלא עושה לי טוב - מה שלא ידעתי לעשות לפני כן. למדתי שאותם כמה 'כביכול חברים' ש'בלעו' ממני את כל האנרגיות אבל נעלמו כשנזקקתי, הם לא באמת חברים, ולעומת זאת - שיש לי בעצם כל כך הרבה חברים אמיתיים. למדתי להפסיק להתנצל על מה שקורה לי ועל זה שיש לי בעיות. למדתי שעכשיו אני נזקקת, ולמדתי לסלוח לעצמי ולקבל עזרה. ואגב, גם בזה אנשי הפורום הזה (וגם כמה מפורומים אחרים) עשו עבודה ברוכה, אולי אפילו בלי שידעו כמה אני 'קשה' בקבלת עזרה.

שני שירים מלווים אותי הרבה השנה. אחד הוא 'יש לי כוח להמשיך' של בועז שרעבי. השני הוא 'קחי נשימה' של אילנית. 'קחי נשימה, אולי השנה, תהיה לך עונה מוצלחת'. מה אני מאחלת לי לשנה הבאה? רק טוב. מאחלת לי ולבעלי להיות בריאים ומאושרים ולהמשיך לאהוב כמו תמיד. מאחלת לנו להיכנס מהר להריון נוסף, והפעם הריון תקין שיסתיים בלידה שמחה של תינוק, או תינוקת, (או אולי תינוקות?) בריאים ושלמים. שנתחיל דרך חדשה וברוכה ונרחיב סוף סוף את המשפחה. מאחלת לעצמי גם לסיים בקרוב את התואר - ולצאת לחופשי! מאחלת גם להורי ואחי הרבה בריאות ואושר. ולכל האנשים היקרים בפורום הזה: מאחלת שנה חדשה טובה, עם הרבה בריאות ואושר, רק הריונות תקינים ורק לידות שמחות. ובכלל - מאחלת לכולכם את כל שאתם רוצים ומאחלים לעצמכם! שתהיה לכולנו שנה טובה!!!

 

[נוריה]

|הדגש|עוד|סדגש| שנה חלפה

החויה המרכזית של השנה - חזרתי אל האובדן - שיחזרתי, עברתי על כל הפרטים, הוצאתי את הדברים המודחקים והמוכחשים... עברתי תהליך של הבנה שיש דברים שלעולם יהיו חלק ממני. הפעילות המוגברת בפורום אובדן, ההשתתפות במפגש עם גילי ויעל עשו לי הכנה חשובה להריון הנוכחי. הדבר הקשה ביותר - לחכות עוד קצת ועוד קצת עד שמחליטים לנסות שוב להכנס להריון. אחרי שאני מחליטה שאני רוצה הריון, קשה לי לחכות. אני רוצה אותו כבר כ"כ. וחיכינו עוד חודש ועוד חודש (להתקרב טיפה לאביב ולהרחק ככל האפשר מהקיץ...) וזה היה לי קשה. וגם היה לי מאד קשה (ועדיין) לא להצליח לספר לביתי הבכורה על האובדן ההוא. הדבר הטוב ביותר - ההריון הזה... שבא לי הכי בזמן שאפשר! השנה למדתי שיש דברים טובים שחייבים להגמר. כמו בוס מדהים שכמובן עובר למקום אחר (ועשה לי ממש חשק כבר ללדת ולצאת לחופש מהבוסית המעצבנת הנוכחית...). וגם למדתי על עצמי שאני קצת מכשפה ושזה בסדר גמור! אני לוקחת מהשנה הזו אתכן... שיר או מוטו שמלווה אותי מאז יום העצמאות זה שיר שכתבתי פעם לקשת, שבעלי הקדיש לי ויש שם שורה שמאד מדברת אלי: הנשכחות - שאי אפשר לשכוח, האבדות - שאין מהן מפלט איחולים לשנה החדשה לעצמי אני מאחלת ומתפללת שלקראת פורים כבר נהיה "אחרי" עם ידיים מלאות. שרק יעבור בשלום. ולאחרים ואחרות אני מאחלת ומתפללת להגשמת משאלות. בעיקר דמעות של שמחה. מאחלת לכן חברותי להגיע לחדר לידה בזמן ובשמחה, ושיתאפשר לכן לבקש שם, בזמן כאב וקושי, גם עבור אחרות.