S.O.S אני משתגע רשמית

[SweetyGirl18]

S.O.S אני משתגע רשמית

שלום לכולם, בהמלצת הקב"ן והפסיכיאטר הצבאי, ואחרי ייעוץ בפורום התחלתי לקחת השבוע את הפקסט. התוצאה היא שהיום חלה עליה ממש חדה בחרדה, בטקסים ובלחץ הנפשי, אני עומד להשתגע, ודווקא היום חברה שלי החליטה לשגע אותי ולעשות משחק מלוכלך כדי לגרום לי לקנא, ואני לא מסוגל לסלוח לה, אני לא יודע אם זה בגלל זה או בגלל החרדות. מה לעשות?! נ.ב - כמה שאלות שרציתי לשאול לגבי הפקסט - 1 - האם אני יכול להמשיך להתאמן במכון כושר - 3 פעמים בשבוע ? 2 - האם אני יוכל להפסיק באופן אקראי לקחת את הכדורים בלי שתיהיה השפעה כלשהי רעה חוץ מהחזרת המצב למצב ההתחלתי? 3 - האם נטילת הכדורים יום יום במשך זמן רב לא תשפיע לרעה על הבריאות העתידית? 4 - אם התרופה מחזירה את רמת הסרוטינין במוח למצב תקין, למה לא רואים תוצאות מיידי וצריך לחכות כחודש ימים? 5 - האם אני יוכל להמשיך לשתות מדי פעם (פעם בשבועיים) איזה חצי ליטר בירה או יין בארועים, או שוט של וודקה?

 

[SweetyGirl18]

קצת יותר פירוט

הטקסים התעצמו, החרדות התעצמו, הלחץ הנפשי הכללי גדל, ועכשיו אחרי הקטע עם חברה שלי המצב החמיר - אני לא יודע מה לעשות... אני חושב שאני צריך ייעוץ פסיכולוגי וזוגי בעת ובעונה אחת, וגם אין לי עם מי לדבר על זה אין לי שום אדם אובייקטיבי שאני יכול להתייעץ ולדעת מה לעשות ומה אדם שפוי היה עושה...

 

[חלי 39]

לסוייטי גירל 18

האם חברתך יודעת על החרדות והקושי הנובע מהן? סצנת קנאה מכוונת נובעת בדרך-כלל מחוסר-בטחון עצמי.אולי חברתך מרגישה קצת חוסר-בטחון ורצה להרגיש את אהבתך ע"י עריכת סצנת קנאה. אני לא יודעת במה דברים אמורים אך אתה יכול להסביר לה שאתה פשוט לא בנוי לדברים הללו, שאתה לא אוהב משחקים ובמקביל לתת לה להרגיש נאהבת (שוב קשה לי לומר בוודאות בשל חוסר בפרטים). מעבר לכך, התחלת רק עכשיו ליטול תרופות ולכן אין זה מדד, אתה צריך לחכות בסבלנות להשפעה של התרופה. אני יודעת שזה קשה אך בינתיים תעזור לעצמך בחשיבה חיובית, תעשה דברים שאתה אוהב ושמרגיעים אותך. בקשר לשתייה- אני יודעת שאסור לקחת אלכוהול בכלל עם כדורים. אסור בתכלית האיסור.

 

[אמא11]

היי סוויטי יקר

את רוב השאלות שלך כדאי להפנות לפסיכיאטר שרשם לך את הפאקסט, או לשאול פסיכיאטר בפורום פסיכיאטריה (למשל דר' הידש ב"דוקטורס"). אנחנו לא מוסמכים לתת תשובות על תרופה, אבל אשתדל לענות ממה שאני יודעת. ראשית, מכון כושר מומלץ מאד!!!! לא קשור בכלל לתרופות. להיפך, כל ספורט יכול לעזור הרבה. בארה"ב הכניסו את הספורט כחלק מהטיפול עצמו (במרכזים לטיפול באוסידי). שנית, זה לא אקמול ולא מפסיקים באופן אקראי. כמו שמתחילים בהדרגה, צריך להפסיק עם הורדת מינון הדרגתית ובפיקוח של רופא. כמו שההשפעה הטובה היא אחרי כמה שבועות, כך גם כאשר מפסיקים. עדיין למשך כמה שבועות יש רמה מסויימת של התרופה בגוף והנפילה באה רק יותר מאוחר, ולכן ההורדה ההדרגתית והמעקב. אם אתה מפסיק, יכול להיות שתרופה שהשפיעה עליך טוב מאד, לא תשפיע שוב באותה המידה ב"נגלה" השניה ותצטרך להתחיל בתרופה אחרת (לפעמים, לא תמיד). לגבי שתיה - אסור, אבל יש אנשים שבכל זאת שותים. אם אתה שותה, עדיף בירה מאשר יין, ותשמור שיעברו כמה שעות בין השתיה לתרופה. אני יודעת שבימים הראשונים כשלוקחים פרוזאק, יש מין החמרה של כל הסימפטומים (בשלושה ימים הראשונים), כך שאולי גם עם הפאקסט. כדאי שתרים טלפון לרופא, ואם הוא לא זמין, אפילו תפקסס לו שאלה. לגבי ההשפעה המאוחרת - ככה זה. זה לא שהתרופה מעלה סתם רמות של סרוטונין. התרופה מעכבת פעולה של מנגנון ספיגה (זה קצת מסובך) אולי תמצא בגוגל תשובה או כאן בפורום במאמרים (למה צריך לחכות יותר מחודש). אתה לא משתגע רשמית!!!!! בקשר לחברה שלך זו קצת בעיה כי היא באה עם רקע ו"חבילה" משל עצמה כך שעצות רגילות אולי לא מתאימות כאן. אולי תחליט לקחת חופש מהמחשבות על החברה ופשוט תדחה קצת את "אם לסלוח או לא" לעוד כמה ימים ותתרכז בעצמך ובהחלמה שלך. השבועיים הראשונים של תרופה יכולים להיות טיפה קשים, עד שהגוף מתרגל. פשוט תדחה את המחשבות על החברה ותחליט לעשות משהו כיפי וטוב עבור עצמך. תפרגן קצת ל"סוויטי". תרגיש טוב תמי

 

[SweetyGirl18]

תודה לכל המגיבים, יש עוד כמה בעיות

משהו שהתחיל בזמן האחרון וממש מחרפן אותי, אני מרגיש דברים שאנשים אחרים מרגישים, לא מספיק אני רגיש והמצפון שלי לגבי עצמי לא עוזב אותי, אז עכשיו זה גם כלפי אחרים, דוגמא עכשווית היא שאמא שלי נפרדה מחבר שלה מזה שנתיים - הוא חיי איתנו כמעט ביום יום במשך שנה וחצי, ועכשיו היא נפרדה ממנו, והוא ממש נוקט בצעדים נואשים, נלחץ, מנסה הכל כדי שהיא תחזור בה, מתקשר כל הזמן ואפשר להגיד כמעט מתחנן להשאר, וזה ממש מכניס אותי לרגשות עצב וחמלה, במחשבה שאולי אם אני אדבר עם אמא שלי אני אוכל להשפיע על המצב ולהכניס שמחה לחיים שלו, אני ממש נכנס לעצב וכאב עמוק, כאילו זה קרה לי, כי אני מדמיין את עצמי במצב הזה ואיך הייתי מגיב ומרגיש לו הייתי בצד שלו. זה ממש מחרפן, כי גם ככה יש לי את הצרות שלי והבעיות שלי, ועכשיו הבעיות של אחרים הופכים להיות הבעיות שלי. דבר נוסף זה בלאגן שהכנסתי את עצמי בגלל החרדה והלחץ הנפשי, ביום הבחירות. בבחירות האחרונות לכנסת, נבחרתי להיות אחראי קלפי בבסיס - אני מארגן את הקלפי וכל הבסיס מגיע להצביע בקלפי שלי. לפני שכולם התחילו להצביע החלטתי שאני אצביע, הכנתי מעטפה לבנה עם השם, עוד מעטפה והפתק בפנים, ועדיין לא הכנסתי לתיבה, בינתיים כולם באו להצביע, היה לחץ מטורף כולם נכנסו בבת אחת הרבה רעש ואיכשהו נעלמה לי המעטפה, בצהריים הצבעתי שוב, ובערב מצאתי את המעטפה ושחכתי מה עשיתי ומתי הצבעתי אז הצבעתי שוב. הפעולה הזאת הובילה לחקירה שלי במצ"ח 3 פעמים, בחקירה של עוד 5 חיילים מהבסיס בסופו של דבר החליטו לשפוט אותי בבית דין, יש לי סניגור, וכנראה שהמינימום שאני אקבל זה הורדה בדרגה, מאסר על תנאי, ותיק פלילי שישאר איתי לכל החיים. זה אחד הדברים הכי מתסכלים, כי זה נעשה באמת בגלל שחכה וזכרון שלא עמד לצידי, הם לא מאמינים וחושבים שניסיתי "לדפוק את המערכת" ולנצל את הסמכויות שניתנו לי כאחראי קלפי. כרגע אני בניסיון להוציא מפסיכיאטר צבאי אישור שחרדה ולחץ משפיע על זכרון ומהווה סיבה לכך שנוצר הבלבול.

 

[אמא11]

היי סוויטי יקר ויום טוב

נכון שעכשיו קשה לך, אבל תנסה ממש להכניס לראש את מה שאני כותבת לך. לגבי הפרידה של אמא שלך והאמפטיה שלך לגבי החבר. זה הכי נורמלי בעולם!!!!! תאמין לי שגם לאמא שלך קשה, ובעוד חצי שנה מהיום היא תהיה במערכת חדשה והוא יהיה במערכת חדשה והכל יהיה טוב לשניהם. תחשוב כמה זוגות יש בעולם. כמעט בכל פעם שזוג נפרד, לאחד הצדדים יש איזה שברון לב. אני זוכרת את הפעם הראשונה שבתי הבכורה נפרדה מהחבר הראשון שלה אחרי שנתיים שהוא היה בן בית אצלינו. הרגשתי בדיוק בדיוק כמוך. אז מהבחינה הזו התגובה שלך צפויה ואל תקבל אותה כחלק מהאוסידי. סוף סוף הוא היה בן בית אצלכם. לגבי המשפט - זה דבר שיעבור. נכון שעכשיו זה נראה משמעותי ומרכזי, אבל תשאיר את הדאגות לסניגור ומה שיהיה-יהיה. שוב, עוד חצי שנה תשכח מזה בכלל. אתה יכול לומר לסניגור שבתור עדות אופי הוא יכול אולי להוציא איכשהו הודעות מהעבר, שכתבת כאן בפורום, שיראו שזו ההתנהגות הקבועה שלך כשאתה לחוץ, ושהיא נובעת מהאוסי. בכל אופן פשוט תחשוב על משהו אחר ותראה שהכל יסתדר. שבת שלום תמי