Trainspotting - חלק א

מצב
הנושא נעול.

yblumann

New member
לאבייתר - עם הרבה הערכה טובה!

אני חושב שאנחנו מתעדים טוב יותר
מכל החובבים האנגלים כי אנחנו יותר דייקנים ויש לנו גישה לחומרים שהם רק היו חולמים עליהם... יש לי עשרות ספרי תיעוד מאנגליה ואני רוצה לומר לך שיש להם הרבה מה ללמוד ממני. הם אפילו לא מתעדים את שעת הפריקה המדוייקת של כל קטר בנמל והם בטח לא מדברים בטלפון הלוויייני עם רב החובל של האוניה שמביאה את הציוד כאשר הציוד בדרך. פעם אני אראה לך את הטבלאות שלי ותוכל להבין על מה אני מדבר... לקנות רשומה ב- PRO עולה 10 ליש"ט. אני מוכן להתערב איתך שיש לי חומר על תקופת המנדאט של הרכבות בארץ שלנו כמו שהח'ברה ב- PRO רק היו חולמים בהקיץ על כזה חומר... לדעתי, אנחנו החובבים הכבדים ביותר בעולם. גם החובבים האמריקאים היו מתים להגיע לכזו רמת פירוט כמו שלנו. אנחנו שוויצרים ויש לנו על מה ! אני חבר בעמותות חובבים של אוטובוסים בהרבה מקומות בעולם. - אנחנו הישראלים עולים על כולם ! רק חבל שלא יוצאים פה ספרים... שבת-שלום יורם.
לאבייתר - עם הרבה הערכה טובה!
אביתר, תתפלא לשמוע ואולי זה אפילו ישמח אותך שיש מספר אנשים ש"מכורים" לתחביב שלהם בדיוק באותה מידה ! אני מכיר כמה מהם באופן אישי! כמובן בבריטניה... Keep up the good work. I liked your 'battle cry' above! regards Yoram in London.
 
אני רואה את אתרי האינטרנט של

לאבייתר - עם הרבה הערכה טובה!
אביתר, תתפלא לשמוע ואולי זה אפילו ישמח אותך שיש מספר אנשים ש"מכורים" לתחביב שלהם בדיוק באותה מידה ! אני מכיר כמה מהם באופן אישי! כמובן בבריטניה... Keep up the good work. I liked your 'battle cry' above! regards Yoram in London.
אני רואה את אתרי האינטרנט של
חובבי הרכבות והאוטובוסים באנגליה ובחו"ל. אני רוצה לומר לך שהטבלאות שלי הרבה יותר מקצועיות, הרבה יותר מפורטות ויש לנו הרבה יותר צינורות מידע. התיעוד שלנו כיום - אין לו מתחרים ! איך אומרים ? היהודים... עולים על כולם. לא אני אמרתי אבל אני טוען שאנחנו הרבה יותר משוגעים ! ראיתי ויש לי ספרים וחוברות רכבת מבריטניה. אני מצטער: התיעוד שלנו הרבה-הרבה יותר מקצועי. עם כל כמות הקטרים והקרונות הקטנה שיש לנו באופן יחסי, כל אחד מהם זוכה לפירוט רב יותר מכל קטר או אוטובוס בריטי. כאשר קטר מסויים אצלנו עושה בעיה הכי קטנה - זה מיד יופיע אצלי בטבלאות. כאשר לאוטובוס יש פנצ'ר בגלגל - זה יופיע בטבלה שבו הוא מתועד !!! עכשיו הבנת ? ואתה הרי ישראלי משלנו ולכן אתה מתעד כל-כך טוב !!! שבת-שלום. אביתר.
 

yblumann

New member
קצת הרחבה בנושא תיעוד

אני רואה את אתרי האינטרנט של
חובבי הרכבות והאוטובוסים באנגליה ובחו"ל. אני רוצה לומר לך שהטבלאות שלי הרבה יותר מקצועיות, הרבה יותר מפורטות ויש לנו הרבה יותר צינורות מידע. התיעוד שלנו כיום - אין לו מתחרים ! איך אומרים ? היהודים... עולים על כולם. לא אני אמרתי אבל אני טוען שאנחנו הרבה יותר משוגעים ! ראיתי ויש לי ספרים וחוברות רכבת מבריטניה. אני מצטער: התיעוד שלנו הרבה-הרבה יותר מקצועי. עם כל כמות הקטרים והקרונות הקטנה שיש לנו באופן יחסי, כל אחד מהם זוכה לפירוט רב יותר מכל קטר או אוטובוס בריטי. כאשר קטר מסויים אצלנו עושה בעיה הכי קטנה - זה מיד יופיע אצלי בטבלאות. כאשר לאוטובוס יש פנצ'ר בגלגל - זה יופיע בטבלה שבו הוא מתועד !!! עכשיו הבנת ? ואתה הרי ישראלי משלנו ולכן אתה מתעד כל-כך טוב !!! שבת-שלום. אביתר.
קצת הרחבה בנושא תיעוד
רציתי קצת להרחיב על נושא התיעוד בשתי האגודות שאני שייך אילהם: London Ominbus Traction Society= LOTS לאוטובוסים באיזור לונדון. London Underground Railway society = LURS לרכבות התחתיות בלונדון. ב LOTS יש 2600 חברים וב LURS בין 950-1000 חברים. חוץ ממפגשים חדשיים וארגון יריד שנתי ,כל ארגון שולח לחברים ירחון חדשי. ירחון זה מכיל מידע רב וכמובן חדשות צי הרכב כולל: שפוצים ,צביעה, תאונות, כניסת חדשים ,יציאה מהשרות של ישנים ,מכירת ישנים כולל למי/לאן, וחדשות תפעוליות על קווים ,מפעילים ,תחנות וכו וכו. מאיפוא בא כל המידע ומי מרכז את הכל? העבודה נעשת על ידי מתנדבים ללא תמורה ,ולפעמים ללא הוקרה מתאימה . המקורות הם רשמיים - transport for london, london underground או חברות אחרות ודוחים מהשטח. LOTS מפרסמת פעמיים בשנה רשימה של בדיוק איפוא כל אוטובוס נמצא ,מס רשוי ,פרטים על הרכב, ובאופן נפרד רשימת הקווים וכמה אוטובוסים מוקצים לכל קו. Mike Harris מפרסם מפות מעולות של קווי לונדון. ה database שלו ושל LOTS מאפשר פרסום מפות הסטוריות באותו קנה מידה שיתחילו ב 1905 ועד היום. במשך השנים נצבר מידע ע צום ומקיף על פרטי וההסטוריה של צי הרכב והרכבות בלונדון. רוב המכריע של המידע פורסם במשך השנים בעיקר ספרות. המידע הוא לא on line מסיבות רבות. למשל: מי יעלה on line? וסיבה חשובה נוספת היא די עקרונית: האגודות קיימות למען ובשביל החברים בהם. למימוןהפעילויות הן גובות דמי חבר. אם כל המידע היה on line אף אחד לא יהיה חבר והאגודה תחדל להתקיים! אתם רואים את החשיבות העצומה של עבודת התיעוד שאבייתר עושה ב; התדנבות! בעוונותי אני גם מנדב זמן מאמץ ומידע ל LOTS ומספר די גדול של צלומים שלי פורסמו. אבל אני לא מגיע לקרסוליים של ההשקעה של אבייתר. בלונדון עבודה כזאת היתה מחולקת בין מספר מתנדבים. התנדבתי לעבור על המהדורה האנלית של מה שאבייתר עושה - the least I can do to help! yoram in London.
 
ביום מן הימים אתה תתרגם הכל !

קצת הרחבה בנושא תיעוד
רציתי קצת להרחיב על נושא התיעוד בשתי האגודות שאני שייך אילהם: London Ominbus Traction Society= LOTS לאוטובוסים באיזור לונדון. London Underground Railway society = LURS לרכבות התחתיות בלונדון. ב LOTS יש 2600 חברים וב LURS בין 950-1000 חברים. חוץ ממפגשים חדשיים וארגון יריד שנתי ,כל ארגון שולח לחברים ירחון חדשי. ירחון זה מכיל מידע רב וכמובן חדשות צי הרכב כולל: שפוצים ,צביעה, תאונות, כניסת חדשים ,יציאה מהשרות של ישנים ,מכירת ישנים כולל למי/לאן, וחדשות תפעוליות על קווים ,מפעילים ,תחנות וכו וכו. מאיפוא בא כל המידע ומי מרכז את הכל? העבודה נעשת על ידי מתנדבים ללא תמורה ,ולפעמים ללא הוקרה מתאימה . המקורות הם רשמיים - transport for london, london underground או חברות אחרות ודוחים מהשטח. LOTS מפרסמת פעמיים בשנה רשימה של בדיוק איפוא כל אוטובוס נמצא ,מס רשוי ,פרטים על הרכב, ובאופן נפרד רשימת הקווים וכמה אוטובוסים מוקצים לכל קו. Mike Harris מפרסם מפות מעולות של קווי לונדון. ה database שלו ושל LOTS מאפשר פרסום מפות הסטוריות באותו קנה מידה שיתחילו ב 1905 ועד היום. במשך השנים נצבר מידע ע צום ומקיף על פרטי וההסטוריה של צי הרכב והרכבות בלונדון. רוב המכריע של המידע פורסם במשך השנים בעיקר ספרות. המידע הוא לא on line מסיבות רבות. למשל: מי יעלה on line? וסיבה חשובה נוספת היא די עקרונית: האגודות קיימות למען ובשביל החברים בהם. למימוןהפעילויות הן גובות דמי חבר. אם כל המידע היה on line אף אחד לא יהיה חבר והאגודה תחדל להתקיים! אתם רואים את החשיבות העצומה של עבודת התיעוד שאבייתר עושה ב; התדנבות! בעוונותי אני גם מנדב זמן מאמץ ומידע ל LOTS ומספר די גדול של צלומים שלי פורסמו. אבל אני לא מגיע לקרסוליים של ההשקעה של אבייתר. בלונדון עבודה כזאת היתה מחולקת בין מספר מתנדבים. התנדבתי לעבור על המהדורה האנלית של מה שאבייתר עושה - the least I can do to help! yoram in London.
ביום מן הימים אתה תתרגם הכל !
תתכונן: כל יום נוספים עוד 4 עמודים חדשים לארכיון. אנחנו יושבים כרגע על 2743 עמודים עם עוד 150,000 דפים למחשב. אני קורס מהעומס הנורא אבל ככל הנראה רק אתה, אם היית כאן, היית יכול לסייע לי במיחשוב הזה. כל לילה אני יושב וממשיך את המבצע ! כל קטע ומאמר שנכתבים בעיתונות, ממוחשב מיד לארכיון. כל מידע מהפורום הזה, עובר לארכיון שלי. אני מקבל כמעט כל יום המון חומר היסטורי וחדש על אוטובוסים ורכבות בארץ ואני מתחרפן מהמאמץ ! יורם: תעזוב את לונדון ובוא לשבת איתי על הארכיון.
שבת-שלום. אני כבר באיחור....
 

אורי404

New member
יפה מאוד.

Trainspotting - חלק א
מה יש בו בעיסוק המוזר והאזוטרי הזה? מה גורם לאדם, בגיר ושפוי לכאורה, לבלות שעות בצפייה במסילות ברזל, במה שנע או נח עליהן? מה יש בה במשיכה הזו שגורמת לאדם אחראי, מיושב, לתפוס שעה גנובה, בין ישיבה לישיבה, להתייצב בחליפה ובעניבה ליד הפסים. מהיכן נובע אותו פיתוי לקפוץ מן הרציף אל המסילה ולגשת לקטר החונה שם בדיוק מחוץ הטווח הזרוע, כדי להתבונן מקרוב. אפילו בקרב העתקים המסתובבים על המסילה – שתי כפפות גדולות, מלוכלכות בגריז, אחוזות ביד אחת, לבושים באפוד זוהר בצבעי בטיחות: ירוק-ניאון – יש שמביטים בו בתמיהה, מה הוא מחפש כאן? מה מעניין כל כך בקרונות ובקטרים שיש לתעדם במצלמה? מיעוטם, בד"כ המבוגרים יותר, מביטים בו ומחייכים בהבנה – הוא נדבק בחיידק – הם כבר ראו כשכמותו בעבר. עומד לו שם ומביט ימינה ושמאלה, אוזנו קשובה לכל צפירה מעבר לעיקול, נהנה להבחין בין צפצופיו העצבניים-העולים ויורדים של ה- IC3 לבין צפירתו הרמה-עמוקה של קטר G16 זקן. חיוך עולה על פניו כאשר במגרש הדומם מתחילים לפתע שלושים קרונות שטוחים עמוסי מכולות בשקשוק, כל אחד בתורו, מדמה לעצמו רוח-רפאים נעלמה אשר החליטה לשחק בהם כבשורת קוביות דומינו ענקיות המפילות זו את זו במשחק ילדות. מקשיב ללחישה ארוכה של לחץ אויר משתחרר אי-שם ושוב דממה. מביט מרותק כשקטר העיתוק מאיט הילוכו לעבר המסוט בפיצול המסילות, העתק הנאחז בו בחזיתו קופץ באלגנטיות אל החצץ מן הקטר הנע, ניגש אל ידית המסוט ומנענע בה אנה ואנה בדיוק בתזמון המושלם, מיד לאחר שחלף הקטר על פניו וכך שלא יצטרך כמעט לעצור מהילוכו האיטי, אלא לשלב מיד להילוך אחורי ולשוב אל המסילה המקבילה. עוצר ליד קרון תפזורת ענק וחום העומד ליד הרציף, כמה מגרעיני הדגן שהוא מוביל בבטנו מצאו להם פיסת קרקע מפתיעה על אחד ממשטחי המתכת ונבטו להם, צובעים את המשטח החום במעט דשא ירוק. כל כלי מתקרב מעורר עניין, אם הוא מוכר, אזי מתבוננים בקפידה לראות, מה קרה לו מאז שראינו אותו בפעם האחרונה? צבע חדש? אולי רק רחיצה? האם תקנו את הפנס, האם נסדק החלון? שינויים זעירים, חסרי משמעות ובכל זאת מין חידון מרתק בזכרון חזותי. אם אינו מוכר לו וזה לראשונה נצפה, זוהי חגיגה קטנה. פרטיו נרשמים, היכן זיהינו אותו לראשונה, מה עשה, דמותו מתועדת במצלמה, כשישוב לביתו יברר כל שניתן עליו. לעיתים כשיניח ראשו על הכר הוא יראה את אותם קטרים גדולים וחמקמקים, על רקע נופים קסומים, מתקרבים אליו לאיטם, כשהשמש מאירה אותם במלוא תפארתם.
יפה מאוד.
 

mucool2

New member
נצל"ש: היום ראיתי

Trainspotting - חלק א
מה יש בו בעיסוק המוזר והאזוטרי הזה? מה גורם לאדם, בגיר ושפוי לכאורה, לבלות שעות בצפייה במסילות ברזל, במה שנע או נח עליהן? מה יש בה במשיכה הזו שגורמת לאדם אחראי, מיושב, לתפוס שעה גנובה, בין ישיבה לישיבה, להתייצב בחליפה ובעניבה ליד הפסים. מהיכן נובע אותו פיתוי לקפוץ מן הרציף אל המסילה ולגשת לקטר החונה שם בדיוק מחוץ הטווח הזרוע, כדי להתבונן מקרוב. אפילו בקרב העתקים המסתובבים על המסילה – שתי כפפות גדולות, מלוכלכות בגריז, אחוזות ביד אחת, לבושים באפוד זוהר בצבעי בטיחות: ירוק-ניאון – יש שמביטים בו בתמיהה, מה הוא מחפש כאן? מה מעניין כל כך בקרונות ובקטרים שיש לתעדם במצלמה? מיעוטם, בד"כ המבוגרים יותר, מביטים בו ומחייכים בהבנה – הוא נדבק בחיידק – הם כבר ראו כשכמותו בעבר. עומד לו שם ומביט ימינה ושמאלה, אוזנו קשובה לכל צפירה מעבר לעיקול, נהנה להבחין בין צפצופיו העצבניים-העולים ויורדים של ה- IC3 לבין צפירתו הרמה-עמוקה של קטר G16 זקן. חיוך עולה על פניו כאשר במגרש הדומם מתחילים לפתע שלושים קרונות שטוחים עמוסי מכולות בשקשוק, כל אחד בתורו, מדמה לעצמו רוח-רפאים נעלמה אשר החליטה לשחק בהם כבשורת קוביות דומינו ענקיות המפילות זו את זו במשחק ילדות. מקשיב ללחישה ארוכה של לחץ אויר משתחרר אי-שם ושוב דממה. מביט מרותק כשקטר העיתוק מאיט הילוכו לעבר המסוט בפיצול המסילות, העתק הנאחז בו בחזיתו קופץ באלגנטיות אל החצץ מן הקטר הנע, ניגש אל ידית המסוט ומנענע בה אנה ואנה בדיוק בתזמון המושלם, מיד לאחר שחלף הקטר על פניו וכך שלא יצטרך כמעט לעצור מהילוכו האיטי, אלא לשלב מיד להילוך אחורי ולשוב אל המסילה המקבילה. עוצר ליד קרון תפזורת ענק וחום העומד ליד הרציף, כמה מגרעיני הדגן שהוא מוביל בבטנו מצאו להם פיסת קרקע מפתיעה על אחד ממשטחי המתכת ונבטו להם, צובעים את המשטח החום במעט דשא ירוק. כל כלי מתקרב מעורר עניין, אם הוא מוכר, אזי מתבוננים בקפידה לראות, מה קרה לו מאז שראינו אותו בפעם האחרונה? צבע חדש? אולי רק רחיצה? האם תקנו את הפנס, האם נסדק החלון? שינויים זעירים, חסרי משמעות ובכל זאת מין חידון מרתק בזכרון חזותי. אם אינו מוכר לו וזה לראשונה נצפה, זוהי חגיגה קטנה. פרטיו נרשמים, היכן זיהינו אותו לראשונה, מה עשה, דמותו מתועדת במצלמה, כשישוב לביתו יברר כל שניתן עליו. לעיתים כשיניח ראשו על הכר הוא יראה את אותם קטרים גדולים וחמקמקים, על רקע נופים קסומים, מתקרבים אליו לאיטם, כשהשמש מאירה אותם במלוא תפארתם.
נצל"ש: היום ראיתי
(בדרכי מהבית למוסך) רכבת משא עם 7 קטרים(!), 5 מקדימה ו-2 מאחורה, שחצתה את הכביש שבו נסעתי. למי שלא יודע, אני נמצא בדרום קליפורניה. אגב, ממש לא נראה לי שכל הקטרים היו פעילים. זו לא היתה רכבת יוצאת דופן באורכה, והיא היתה מורכבת בעיקר ממה שנראה לי כמכליות גז/דלק. לצערי הרב לא היתה לי מצלמה... בכל מקרה, תמונות של קטרים דומים לאלה שראיתי התפרסמו כאן לא מזמן.
 

fireman

New member
כנראה חלקם היו נדרשים בנקודת היעד

נצל"ש: היום ראיתי
(בדרכי מהבית למוסך) רכבת משא עם 7 קטרים(!), 5 מקדימה ו-2 מאחורה, שחצתה את הכביש שבו נסעתי. למי שלא יודע, אני נמצא בדרום קליפורניה. אגב, ממש לא נראה לי שכל הקטרים היו פעילים. זו לא היתה רכבת יוצאת דופן באורכה, והיא היתה מורכבת בעיקר ממה שנראה לי כמכליות גז/דלק. לצערי הרב לא היתה לי מצלמה... בכל מקרה, תמונות של קטרים דומים לאלה שראיתי התפרסמו כאן לא מזמן.
כנראה חלקם היו נדרשים בנקודת היעד
של הרכבת ובכדי לחסוך בנהגים פשוט חיברו אותם כקרונות לרכבת וגררו אותם לשם
 

mucool2

New member
זה גם מה שאני חושב.

כנראה חלקם היו נדרשים בנקודת היעד
של הרכבת ובכדי לחסוך בנהגים פשוט חיברו אותם כקרונות לרכבת וגררו אותם לשם
זה גם מה שאני חושב.
בכל זאת, זה היה ממש מרשים (שוב, חבל שלא היתה לי מצלמה שם!).
 

A r i e T

New member
כל שרשור שלך - דחוף לטאגליינס../images/Emo70.gif

Trainspotting - חלק א
מה יש בו בעיסוק המוזר והאזוטרי הזה? מה גורם לאדם, בגיר ושפוי לכאורה, לבלות שעות בצפייה במסילות ברזל, במה שנע או נח עליהן? מה יש בה במשיכה הזו שגורמת לאדם אחראי, מיושב, לתפוס שעה גנובה, בין ישיבה לישיבה, להתייצב בחליפה ובעניבה ליד הפסים. מהיכן נובע אותו פיתוי לקפוץ מן הרציף אל המסילה ולגשת לקטר החונה שם בדיוק מחוץ הטווח הזרוע, כדי להתבונן מקרוב. אפילו בקרב העתקים המסתובבים על המסילה – שתי כפפות גדולות, מלוכלכות בגריז, אחוזות ביד אחת, לבושים באפוד זוהר בצבעי בטיחות: ירוק-ניאון – יש שמביטים בו בתמיהה, מה הוא מחפש כאן? מה מעניין כל כך בקרונות ובקטרים שיש לתעדם במצלמה? מיעוטם, בד"כ המבוגרים יותר, מביטים בו ומחייכים בהבנה – הוא נדבק בחיידק – הם כבר ראו כשכמותו בעבר. עומד לו שם ומביט ימינה ושמאלה, אוזנו קשובה לכל צפירה מעבר לעיקול, נהנה להבחין בין צפצופיו העצבניים-העולים ויורדים של ה- IC3 לבין צפירתו הרמה-עמוקה של קטר G16 זקן. חיוך עולה על פניו כאשר במגרש הדומם מתחילים לפתע שלושים קרונות שטוחים עמוסי מכולות בשקשוק, כל אחד בתורו, מדמה לעצמו רוח-רפאים נעלמה אשר החליטה לשחק בהם כבשורת קוביות דומינו ענקיות המפילות זו את זו במשחק ילדות. מקשיב ללחישה ארוכה של לחץ אויר משתחרר אי-שם ושוב דממה. מביט מרותק כשקטר העיתוק מאיט הילוכו לעבר המסוט בפיצול המסילות, העתק הנאחז בו בחזיתו קופץ באלגנטיות אל החצץ מן הקטר הנע, ניגש אל ידית המסוט ומנענע בה אנה ואנה בדיוק בתזמון המושלם, מיד לאחר שחלף הקטר על פניו וכך שלא יצטרך כמעט לעצור מהילוכו האיטי, אלא לשלב מיד להילוך אחורי ולשוב אל המסילה המקבילה. עוצר ליד קרון תפזורת ענק וחום העומד ליד הרציף, כמה מגרעיני הדגן שהוא מוביל בבטנו מצאו להם פיסת קרקע מפתיעה על אחד ממשטחי המתכת ונבטו להם, צובעים את המשטח החום במעט דשא ירוק. כל כלי מתקרב מעורר עניין, אם הוא מוכר, אזי מתבוננים בקפידה לראות, מה קרה לו מאז שראינו אותו בפעם האחרונה? צבע חדש? אולי רק רחיצה? האם תקנו את הפנס, האם נסדק החלון? שינויים זעירים, חסרי משמעות ובכל זאת מין חידון מרתק בזכרון חזותי. אם אינו מוכר לו וזה לראשונה נצפה, זוהי חגיגה קטנה. פרטיו נרשמים, היכן זיהינו אותו לראשונה, מה עשה, דמותו מתועדת במצלמה, כשישוב לביתו יברר כל שניתן עליו. לעיתים כשיניח ראשו על הכר הוא יראה את אותם קטרים גדולים וחמקמקים, על רקע נופים קסומים, מתקרבים אליו לאיטם, כשהשמש מאירה אותם במלוא תפארתם.
כל שרשור שלך - דחוף לטאגליינס
 

yblumann

New member
זה לא Trainspotting ראה למטה!

Trainspotting - חלק א
מה יש בו בעיסוק המוזר והאזוטרי הזה? מה גורם לאדם, בגיר ושפוי לכאורה, לבלות שעות בצפייה במסילות ברזל, במה שנע או נח עליהן? מה יש בה במשיכה הזו שגורמת לאדם אחראי, מיושב, לתפוס שעה גנובה, בין ישיבה לישיבה, להתייצב בחליפה ובעניבה ליד הפסים. מהיכן נובע אותו פיתוי לקפוץ מן הרציף אל המסילה ולגשת לקטר החונה שם בדיוק מחוץ הטווח הזרוע, כדי להתבונן מקרוב. אפילו בקרב העתקים המסתובבים על המסילה – שתי כפפות גדולות, מלוכלכות בגריז, אחוזות ביד אחת, לבושים באפוד זוהר בצבעי בטיחות: ירוק-ניאון – יש שמביטים בו בתמיהה, מה הוא מחפש כאן? מה מעניין כל כך בקרונות ובקטרים שיש לתעדם במצלמה? מיעוטם, בד"כ המבוגרים יותר, מביטים בו ומחייכים בהבנה – הוא נדבק בחיידק – הם כבר ראו כשכמותו בעבר. עומד לו שם ומביט ימינה ושמאלה, אוזנו קשובה לכל צפירה מעבר לעיקול, נהנה להבחין בין צפצופיו העצבניים-העולים ויורדים של ה- IC3 לבין צפירתו הרמה-עמוקה של קטר G16 זקן. חיוך עולה על פניו כאשר במגרש הדומם מתחילים לפתע שלושים קרונות שטוחים עמוסי מכולות בשקשוק, כל אחד בתורו, מדמה לעצמו רוח-רפאים נעלמה אשר החליטה לשחק בהם כבשורת קוביות דומינו ענקיות המפילות זו את זו במשחק ילדות. מקשיב ללחישה ארוכה של לחץ אויר משתחרר אי-שם ושוב דממה. מביט מרותק כשקטר העיתוק מאיט הילוכו לעבר המסוט בפיצול המסילות, העתק הנאחז בו בחזיתו קופץ באלגנטיות אל החצץ מן הקטר הנע, ניגש אל ידית המסוט ומנענע בה אנה ואנה בדיוק בתזמון המושלם, מיד לאחר שחלף הקטר על פניו וכך שלא יצטרך כמעט לעצור מהילוכו האיטי, אלא לשלב מיד להילוך אחורי ולשוב אל המסילה המקבילה. עוצר ליד קרון תפזורת ענק וחום העומד ליד הרציף, כמה מגרעיני הדגן שהוא מוביל בבטנו מצאו להם פיסת קרקע מפתיעה על אחד ממשטחי המתכת ונבטו להם, צובעים את המשטח החום במעט דשא ירוק. כל כלי מתקרב מעורר עניין, אם הוא מוכר, אזי מתבוננים בקפידה לראות, מה קרה לו מאז שראינו אותו בפעם האחרונה? צבע חדש? אולי רק רחיצה? האם תקנו את הפנס, האם נסדק החלון? שינויים זעירים, חסרי משמעות ובכל זאת מין חידון מרתק בזכרון חזותי. אם אינו מוכר לו וזה לראשונה נצפה, זוהי חגיגה קטנה. פרטיו נרשמים, היכן זיהינו אותו לראשונה, מה עשה, דמותו מתועדת במצלמה, כשישוב לביתו יברר כל שניתן עליו. לעיתים כשיניח ראשו על הכר הוא יראה את אותם קטרים גדולים וחמקמקים, על רקע נופים קסומים, מתקרבים אליו לאיטם, כשהשמש מאירה אותם במלוא תפארתם.
זה לא Trainspotting ראה למטה!
סיפור יפה אבל מונח לא מדויק. ראה הגדרות למטה. Yoram in London
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה