אני מניח שלא מעט מאיתנו טיפסו לראש התורן לצורך תיקון, אבל אני גם מניח שבמרבית המקרים היה מדובר בעגינה בתוך מרינה או מפרץ,. חלקנו אולי עשו זאת באמצע הים אבל קרוב לודאי כשהיה די שקט. גם גובה התורן שאנחנו רגילים אליו הוא בד"כ עד כ 15 מטר. אישית נאלצתי פעם לטפס כמעט עד ראש התורן, תוך כדי הפלגה, בים נוח וזו זכורה לי כחוייה "מטלטלת".
סבסטיאן דסטרמו היה צריך לטפס לראש התורן (מעל 25 מטר), ברוח של קרוב ל 20 קשר וים גלי על מנת לתקן את מד הרוח. הוא העריך שטיפוס רגיל יהיה מסוכן מאוד ונקט בגישה מעיניינת, שכמובן אפשרית רק בסירות מהסוג הזה.
על ידי מתיחת הראשי והטית הקיל לכוון הנכון הוא גרם להטיית הסירה בצורה חדה מאוד, כמעט שכיבה על צידה, כך שהמפרש כמעט במקביל למים. את הטיפס הוא ביצע ב"הליכה" על המפרש ואת הירידה על ידי "גלישה" במורד המפרש.
סבסטיאן דסטרמו היה צריך לטפס לראש התורן (מעל 25 מטר), ברוח של קרוב ל 20 קשר וים גלי על מנת לתקן את מד הרוח. הוא העריך שטיפוס רגיל יהיה מסוכן מאוד ונקט בגישה מעיניינת, שכמובן אפשרית רק בסירות מהסוג הזה.
על ידי מתיחת הראשי והטית הקיל לכוון הנכון הוא גרם להטיית הסירה בצורה חדה מאוד, כמעט שכיבה על צידה, כך שהמפרש כמעט במקביל למים. את הטיפס הוא ביצע ב"הליכה" על המפרש ואת הירידה על ידי "גלישה" במורד המפרש.