"התפסן בשדה השיפון" זה הספר הטוב ביותר שנכתב במאה ה-20. נקודה. סוף סיפור.

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member
ואם הוא לא היה משעמם - הוא היה עוד יותר טוב...
כמו מה ש-ai27 לא מספיק בוגר בשביל להעריך את התפסן בשדה השיפון, כך אתה פשוט לא מספיק חכם בשביל להבין אותו. או אולי היית לא מספיק חכם? מתי קראת אותו? האם זה היה לפני שנים רבות? לדעתי תן לו עוד צ'אנס. אולי בקריאה שנייה ולאחר שנים רבות, תוכל לראות אותו כיום באור אחר מבעבר.

מדובר בספר גאוני.

זה ספר על עצבות, וזה ספר על בדידות, וזה ספר על קוטנו של האדם אל מול גודלו של העולם.

זה ספר על הבדידות והניכור של העולם המודרני, על הצביעות והזיוף של המערב, ועל תועבת המכונה הקפיטליסטית וטרגדיית מרוץ העכברים.

ג'רום דייוויד סלינג'ר! אתה גאון!

330px-J-D-Salinger-Illustration-TIME-1961.jpg
 
כמו מה ש-ai27 לא מספיק בוגר בשביל להעריך את התפסן בשדה השיפון, כך אתה פשוט לא מספיק חכם בשביל להבין אותו. או אולי היית לא מספיק חכם? מתי קראת אותו? האם זה היה לפני שנים רבות? לדעתי תן לו עוד צ'אנס. אולי בקריאה שנייה ולאחר שנים רבות, תוכל לראות אותו כיום באור אחר מבעבר.

מדובר בספר גאוני.

זה ספר על עצבות, וזה ספר על בדידות, וזה ספר על קוטנו של האדם אל מול גודלו של העולם.

זה ספר על הבדידות והניכור של העולם המודרני, על הצביעות והזיוף של המערב, ועל תועבת המכונה הקפיטליסטית וטרגדיית מרוץ העכברים.

ג'רום דייוויד סלינג'ר! אתה גאון!

צפה בקובץ המצורף 101614
אני שומע את זה עכשיו באנגלית - בטח שתאהב ספר שמדבר על האדם עצמו ומותח ביקורת על אחרים.

לא יודע כמה אני יכול להחזיק - עכשיו הוא לפני עזיבה בחדר שלו בבית ספר.
 

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member
אני שומע את זה עכשיו באנגלית
להקשיב לספר באמצעות הקלטת אודיו זה דבר שלא מכבד את היצירה הספרותית. תקנה עותק ותקרא אותו כמו בן-אדם. יצאה מהדורה חדשה לפני שנה. עולה 94 שקל:

התפסן בשדה השיפון - ג'יי. די. סלינג'ר (e-vrit.co.il)
בטח שתאהב ספר שמדבר על האדם עצמו ומותח ביקורת על אחרים.
😅

זה לא רק זה. עוד מעט אכתוב הסבר לדני אבני על מה שכל-כך נהדר בספר הזה ועל השפעתו הנרחבת. ממליץ גם לך לקרוא :)
 
להקשיב לספר באמצעות הקלטת אודיו זה דבר שלא מכבד את היצירה הספרותית. תקנה עותק ותקרא אותו כמו בן-אדם. יצאה מהדורה חדשה לפני שנה. עולה 94 שקל:
אני אקרא בספריה/אקח הביתה משם.

אולי...


למען האמת הפסקתי לשמוע את זה - שכחתי מזה.

ממליץ גם לך לקרוא :)
אני לא אקרא לפני שגמרתי את הספר לא לעשות ספוילר.
 
נידלקתי בבית ספר על אל תיגע בזמיר בגלל השם סקאוט משום מה.

כ"כ יפה השם אם לא מתייחסים לזה שהמשמעות שלו היא סה"כ צופה.

בגלל שהשם לא מוכר לי מחיי היום זה נראה לי מיוחד וזר.

אגב בגלל לא זכרתי שזה סיפור על כושים - כבר אז לא קניתי את סיפור הפוליטיקלי קורקט ;)


מאז אבל שנתקלתי בספרי קריון אז כל הסיפורת נראית מצחיקה.

once you go black you never go back
 

The Real Big Joe

Well-known member
נידלקתי בבית ספר על אל תיגע בזמיר בגלל השם סקאוט משום מה.

כ"כ יפה השם אם לא מתייחסים לזה שהמשמעות שלו היא סה"כ צופה.

בגלל שהשם לא מוכר לי מחיי היום זה נראה לי מיוחד וזר.

אגב בגלל לא זכרתי שזה סיפור על כושים - כבר אז לא קניתי את סיפור הפוליטיקלי קורקט ;)


מאז אבל שנתקלתי בספרי קריון אז כל הסיפורת נראית מצחיקה.

once you go black you never go back
רק שהתרגום של השם הוא "חכמה" ישראלית. הרפר לי קראה לספרה To kill a Mocking burd כלומר "להרוג זמיר".
 
רק שהתרגום של השם הוא "חכמה" ישראלית. הרפר לי קראה לספרה To kill a Mocking burd כלומר "להרוג זמיר".
דווקא תרגום ממש טוב.

קודם כל אין לנו אין את הציפור הזאת אצלנו(חקיינית) - להרוג ציפור חקיינית לא נשמע טוב.

אולי היה עוזר יותר טוב למקרה של הכושים אבל מבחינת משיכת הקהל היה פחות טוב.

בדרך כלל אני בעד תרגום לא מתחכם אבל הפעם לדעתי ההתחכמות הצליחה.

תרגום חכם שמעביר אותו מסר אבל בלי "להרוג".
 

The Real Big Joe

Well-known member
דווקא תרגום ממש טוב.

קודם כל אין לנו אין את הציפור הזאת אצלנו(חקיינית) - להרוג ציפור חקיינית לא נשמע טוב.

אולי היה עוזר יותר טוב למקרה של הכושים אבל מבחינת משיכת הקהל היה פחות טוב.

בדרך כלל אני בעד תרגום לא מתחכם אבל הפעם לדעתי ההתחכמות הצליחה.

תרגום חכם שמעביר אותו מסר אבל בלי "להרוג".
לא דברתי על שם הציפור. שם התרגום מדויק. דברתי על "אל תיגע" במקום "להרוג".
 
לא דברתי על שם הציפור. שם התרגום מדויק. דברתי על "אל תיגע" במקום "להרוג".
חלק ממה שאמרתי.

להרוג זמיר נשמע פחות ידידותי לקורא הממוצע(בטח של אותה תקופה).


למשל אף אחד לא עשה ספר שקוראים לו:"

להרוג טורקי ולנוח"​


"https://he.wikipedia.org/wiki/להרוג_טורקי_ולנוח

רק בגלל המילה להרוג שאנשים מעדיפים לא להיות איתה בקשר אם לא חייבים.

 

The Real Big Joe

Well-known member
דווקא תרגום ממש טוב.

קודם כל אין לנו אין את הציפור הזאת אצלנו(חקיינית) - להרוג ציפור חקיינית לא נשמע טוב.

אולי היה עוזר יותר טוב למקרה של הכושים אבל מבחינת משיכת הקהל היה פחות טוב.

בדרך כלל אני בעד תרגום לא מתחכם אבל הפעם לדעתי ההתחכמות הצליחה.

תרגום חכם שמעביר אותו מסר אבל בלי "להרוג".
לא דברתי על שם הציפור. שם התרגום מדויק. דברתי על "אל תיגע" במקום "להרוג".
חלק ממה שאמרתי.

להרוג זמיר נשמע פחות ידידותי לקורא הממוצע(בטח של אותה תקופה).


למשל אף אחד לא עשה ספר שקוראים לו:"

להרוג טורקי ולנוח"​


"https://he.wikipedia.org/wiki/להרוג_טורקי_ולנוח

רק בגלל המילה להרוג שאנשים מעדיפים לא להיות איתה בקשר אם לא חייבים.

אבל זה מה שהמחברת רצתה. זכותה.
 
אבל זה מה שהמחברת רצתה. זכותה.
כנראה שהיא רצתה כסף יותר...

בכל מקרה נראה לך עיניין אותה מדינה זניחה בשנות ה60?


אני גם לא חושב שמחברים מתערבים יותר מיד בתרגום.

הם לא מבינים את ההקשר התרבות במדינה וכו'


שם היא הרגישה צורך לזעזע עם "להרוג",

אצלנו לא היו בכלל כושים בזמנו.

אנחנו הסתכלנו על זה בצורה מרוחקת - זה בעיות "שלהם" ולכן קל היה לעשות תרגום "צמחוני".
 

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member
הזקן והים - הספר הכי משעמם שקראתי
"הזקן והים" ספר משעמם? אאאמממ...יש בזה משהו. אבל יש בו מסרים חשובים :)

מה שכן, לא קל להבחין בהם, ולכן כדאי לקרוא ביקורות על הספר ולראות סרטונים ביוטיוב שנעשו עליו בשביל לראות אותו באור הנכון.

כלומר...כן...הוא עדיין יהיה ספר משעמם, אבל לפחות ככה אפשר להבין אותו.
 

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member
ובמה מתבטאת גדולתו של הספר?

האר נא את עייני כי סומא אנוכי.
איזו שאלה נהדרת! :D

אני כל-כך שמח ששאלת! 🤓

אז ככה:

על-פניו, ובמשפט אחד, הספר הוא על ילד בן 17 שמחפש את עצמו ואת המקום שלו בעולם במשך שלוש ימים ושלוש לילות בניו-יורק סיטי בחג המולד של שנת 1951.

עוד על פני השטח, אך גם מתחתיו, הספר רווי בשלל מסרים חשובים וחזקים.

התפסן בשדה השיפון הוא ספר על עצבות, וזה ספר על בדידות, וזה ספר על קוטנו של האדם אל מול גודלו של העולם.

זה ספר על הבדידות והניכור של העולם המודרני, על הצביעות והזיוף של המערב, ועל תועבת המכונה הקפיטליסטית וטרגדיית מרוץ העכברים.

זה ספר על אאוטסיידרים, ספר על יחסים בין בני-אדם וזה ספר על הערכים החשובים בעיני אנשים ועל הצורה שבה הם (הערכים) מגדירים אותם.

זה ספר עצוב ומדכא, אבל גאוני ועוצר נשימה.

זה גם ספר על תהליך ההתבגרות והטראומה שהוא טומן בחובו.

וזה ספר על מרד. מרד נגד הערכים השקריים, החברה, האנשים, וכל העולם.

לכן הדמות הראשית, הולדן קולפילד, הפכה גם לסמל למרד נעורים.

הספר נלמד בבתי-ספר ואוניברסיטאות מסביב לעולם כולל בישראל, וגם אני צפוי ללמוד עליו בצורה מקצועית, כאשר אלמד את הקורס "גיבור ואנטי-גיבור ברומן המודרני", שבו גם כן מלמדים על התפסן בשדה השיפון והולדן קולפילד.

מאז יציאתו של הספר ב-1951, הספר מכר כ-65 מיליון עותקים. למרות שעברו שבעים ושלוש שנה, הספר ממשיך למכור בכל שנה ושנה רבע מיליון עותקים בארצות הברית לבדה ועוד שלושת רבעי מיליון עותקים בכל שאר מדינות העולם יחדיו. בסה"כ, ושבעים ושלוש שנה לאחר יציאתו לאור, הספר ממשיך למכור מסביב לעולם כמיליון עותקים בשנה.

עד שנת 2060, ופחות ממאה ועשר שנים מאז יציאת הספר לאור, הספר צפוי למכור מאה מיליון עותקים. זה אמנם לא מעט שנים מאז יציאת הספר לאור, אבל זה גם לא מעט עותקים.

התפסן בשדה השיפון הוא לא רק הספר הטוב ביותר שנכתב במאה ה-20, אלא גם הספר הטוב ביותר שנכתב ופורסם מאז יציאתו לאור ב-1951, ועד היום, ב-2024, שבעים ושלוש שנים לאחר יציאתו לאור.

השפעותיו התרבותיות והחברתיות של התפסן בשדה השיפון, בעקבות גאונותו והעותקים הרבים שמכר, הן משמעותיות ונרחבות.

התפסן בשדה השיפון הוא ספר מעצב עבור דור שלם של קוראים. התפסן בשדה השיפון שינה חיים של אנשים.

התפסן בשדה השיפון קשור גם למספר רציחות ומספר ניסיונות לרצח, שאנשים מעורערים בנפשם ביצעו בעקבות השילוב שבין הטירוף שהם לוקים בו לבין התרשמותם העמוקה מן הספר.

בשנת 1989, אדם בשם רוברט ג'ון בארדו רצח שחקנית בשם רבקה שייפר, וזאת בעקבות קריאתו והתרשמותו מן התפסן בשדה השיפון.

ב-8 בדצמבר של שנת 1980 ובהשראת התפסן בשדה השיפון, אדם בשם מארק דייוויד צ'פמן רצח את ג'ון לנון, המוזיקאי השני החשוב ביותר של המאה ה-20 למעט מייקל ג'קסון, בטענה שג'ון לנון הוא "מלך המזויפים" (בהתפסן בשדה השיפון מדובר הרבה על הזיוף שבחברה והעולם המודרניים). ג'ון לנון היה בן 40 בלבד במותו. מארק דייוויד צ'פמן ממשיך לשבת בכלא עד עצם היום הזה, 44 שנים לאחר הרצח.

רצח ג'ון לנון – ויקיפדיה (wikipedia.org)

ב-30 במרץ של שנת 1981, אדם בשם ג'ון היקלי ניסה ונכשל, בהשראת התפסן בשדה השיפון, לרצוח את נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, 70 יום בלבד לאחר תחילת כהונתו. אילו היה מצליח, לא רק שההיסטוריה של המוזיקה הייתה משתנה, אלא ההיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית כולה וההיסטוריה של העולם בכלל, וזאת מכיוון שהוא ניסה לרצוח את רונלד רייגן 70 יום בלבד לאחר תחילת כהונתו, וזאת כאשר רונלד רייגן שירת לבסוף כנשיא 8 שנים מלאות והיה לאחד מן הנשיאים החשובים והמשפיעים של המאה ה-20. ג'ון היקלי שוחרר בסופו של דבר מן הכלא בשנת 2016 ולאחר ריצוי 35 שנה בבית הסוהר.

ניסיון ההתנקשות ברונלד רייגן – ויקיפדיה (wikipedia.org)

עותקים של הספר במצב טוב במהדורה ראשונה משנת 1951 נמכרים כיום במחירים של בין מינימום של 6,000 דולר אמריקני לעותק (22,680 שקל) ועד למקסימום משוער של 25,000 דולר אמריקני לעותק (94,500 שקל לעותק).

עותקים של הספר במצב טוב במהדורה ראשונה משנת 1951 שהינם חתומים על-ידי הסופר, נמכרים כיום במחירים של בין מינימום של 65,000 דולר אמריקני לעותק (245,700 שקל) ועד למקסימום משוער של 228,000 דולר אמריקני לעותק (861,840 שקל לעותק).

בעקבות סירובו של הסופר, ג'רום דייוויד סלינג'ר, הספר מעולם לא עובד לקולנוע.

יחד עם זאת, הספר כל-כך מצליח ורב השפעה, שסרטים שלמים נעשו על הסופר עצמו, על מעריצים של הספר והסופר (אמיתיים ובדיוניים), ואפילו על מזכירתו האישית של הסופר.

ביניהם, בין היתר:

1. הסרט הדוקומנטרי "סלינג'ר" משנת 2013.

טריילר ראשון:


טריילר שני:


2. הסרט העלילתי "מורד בשדה השיפון" מ-2017 על ג'רום דייוויד סלינג'ר וכל תהליך כתיבתו את "התפסן בשדה השיפון".

הטריילר:


3. הסרט העלילתי "מגיע דרך שדה השיפון" מ-2016 על מעריץ של התפסן בשדה השיפון היוצא למסע חיפושים אחר הסופר בשביל להעריץ אותו ולסגוד אותו ממקור ראשון.

הטריילר:


4. הסרט העלילתי "שנת הסלינג'ר שלי" על אישה שהייתה המזכירה האישית של ג'רום דייוויד סלינג'ר במשך שנה אחת.

הטריילר:


על הספר, הסופר ומעריצי הספר והסופר, נכתבו גם ספרים רבים, כמו לדוגמה, בין היתר:

1. ביוגרפיה של סלינג'ר ושמה "תפסן החלומות" שנכתב על-ידי בתו של סלינג'ר ויצא לאור בשנת 2000:

Jd_salinger.jpg

2. הספר "מכתבים ל-ג'. ד. סלינג'ר", המכיל כ-80 מכתבי מעריצים מתוך אלפים, עשרות אלפים ומאות אלפים של מכתבי מעריצים שנכתבו לו לאורך השנים, ושיצא לאור בשנת 2002:

71zeJk7LRdL._SY466_.jpg

3. עוד ביוגרפיה של סלינג'ר, שיצאה לאור בשנת 2011, ושמה "ג'. ד. סלינג'ר: חיים":

8822656.jpg

4. עוד ביוגרפיה, שיצאה לאור בשנת 2005 ושמה "ג'. ד. סלינג'ר":

71uE6rF2Q1L._SY466_.jpg

ג'רום דייוויד סלינג'ר היה גאון מיוסר שנאבק למצוא את דרכו ונלחם תמידית עם שדים פנימיים שקיננו בו בעקבות גאונותו שלא נתנה לו מנוח, ובעקבות השתתפותו במלחמת העולם השנייה והפלישה לנורמנדי. כל אלו רק הפכו אותו לסופר טוב יותר.

לאחר יציאתו לאור של התפסן בשדה השיפון, ג'רום התקשה להתמודד, ונטה להתבודד מפני העולם, ועבר למגורים בבית מבודד, רחוק מעיני הציבור, מה שרק הגדיל את הסקרנות כלפיו ואת התהילה שמסביבו ומסביב לספרו.

יצירותיו הבאות של סלינג'ר לאחר התפסן בשדה השיפון זכו לביקורות קשות מצד המבקרים, והוא בתגובה נעלב, וחדל לפרסם יצירות נוספות עד יום מותו, וזאת למרות שהמשיך לכתוב, על בסיס יומי, עד סוף ימי חייו.

ג'רום דייוויד סלינג'ר לא היה הסופר החשוב ביותר של המאה ה-20 (אלא אם כן ג'ון היקלי היה מצליח לרצוח את רונלד רייגן 70 יום לאחר תחילת כהונתו של רייגן כנשיא), אבל הוא היה הסופר הטוב ביותר של המאה ה-20 (היה אפשר לחשוב ששני הדברים האלו הם אותו הדבר אבל למעשה הם לא).

ג'רום דייוויד סלינג'ר נפטר ב-27 בינואר של שנת 2010, בגיל 91.

קברו של סלינג'ר הוא קבר רגיל וסטנדרטי למדי, בצורה מבישה בעיניי, וזאת מכיוון שסלינג'ר ראוי לדעתי לאחוזת קבר גדולה ומפוארת בגודל אלף מטר רבוע לפחות אבל בסדר, לא חשוב :rolleyes:

כל שנה עולים לקברו של סלינג'ר אלפי אנשים שהגיעו במיוחד מכל רחבי ארצות הברית והעולם ומצטלמים עם הקבר, מנשקים את הקבר, משתחווים על הקבר, מנקים את הקבר.

האגדה מספרת שחלקים מהספר הם למעשה אוטוביוגרפיה של סלינג'ר כנער. סה"כ הגיוני. נראה לי שזה נכון.

האגדה גם מספרת שעל כתביו הרבים של סלינג'ר שלא פורסמו מעולם, נמנה גם המשך ל"התפסן בשדה השיפון". "התפסן בשדה השיפון 2", אם תרצה.

אם האגדה נכונה, והספר יפורסם לבסוף, זה צפוי להיות אחד מהאירועים הגדולים ביותר והחשובים ביותר של הספרות העולמית במאה ה-21 כולה.

נסיים עם מספר תמונות.

ג'רום דייוויד סלינג'ר:

J._D._Salinger_(Catcher_in_the_Rye_portrait).jpg

ציור של ג'רום דייוויד סלינג'ר על שער המגזין טיים במהדורתו מן ה-15 בספטמבר של שנת 1961:

J-D-Salinger-TIME-1961.jpg

ציור של הולדן קולפילד בשדה השיפון מתוך פנטזיית "התפסן בשדה השיפון" שלו שעל שמה קרוי הספר:

The_Catcher_in_the_Rye.png

על החתום,

מאור,

מעריץ כבד של "התפסן בשדה השיפון" (כן-כן. מעריץ כבד של "התפסן בשדה השיפון". אפילו שלא רואים עליי).
 

DANIAVNI

Well-known member
אני חושב שיש שתי דרכים שבהן יצירה ספרותית יכולה להיחשב טובה ומוצלחת
הראשונה: מבחן הקהל : ולפי זה ייתכן שהיצירה הטובה ביותר היא, תחזיק חזק ....."פאני היל" או משהו בכיוון

והדרך השנייה: טעם נרכש שנוצר מהליכה בשבי אחרי דעותיהם של מבקרי ספרות, גמזנים מטעם, ומובילי דיעה למיניהם .

מהי הדרך הנכונה, הראשונה או השנייה ?

זה גם כן עניין של טעם אישי .

זאת אומרת, גם אם לא בחרת יצירה לפי טעמך אישי הרי שקבעת את הדרך שאתה בוחר לפי טעמך האישי .

יאמר לזכות התחום הקולינארי שבעידן האינטרנט למדו המבקרים שאי אפשר ללכת נגד הציון בגוגל למסעדה
ואם כן, אז רק עד גבול מסויים, או שתעשה מעצמך צחוק.
 
למעלה