חוח האחד והיחיד גר במיאמי?

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

הוא משיג בדיוק את ההפך, זלזול ולעג וישר מבינים שהוא חולה ואין מה להתייחס אליו.

אני מסכים אבל המטרה האמיתית שלו היא לא שיחשבו שהוא חכם אלא שהוא יחשוב שהוא חכם.

זה הדבר היחיד שמונע ממנו התמוטטות נפשית.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

אני מסכים אבל המטרה האמיתית שלו היא לא שיחשבו שהוא חכם אלא שהוא יחשוב שהוא חכם.

זה הדבר היחיד שמונע ממנו התמוטטות נפשית.

המטרה האמיתית שלו היא לעשות לך שטיפת מוח ולהתיש אותך במלל רב עד שתפסיק להגיב לו והוא יראה זאת כניצחונו.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

המטרה האמיתית שלו היא לעשות לך שטיפת מוח ולהתיש אותך במלל רב עד שתפסיק להגיב לו והוא יראה זאת כניצחונו.

בדיוק ההפך,הודעתי לו בפרטי,שאת שכנעת אותי שלא צריך להגיב לו כי הוא טרול והוא לקח

את זה קשה.

אל תשכחי שאת תמיד נגדו אבל אני לפעמים בעדו.

אז הוא לא רוצה לאבד מישהו שיוצר איתו לפעמים אינטראקציות חיוביות.

ולכן פתח את הפוסט על היטלר - שאגב היה מעניין, תודי.

העלה את רמת ההטרלה.


במילים אחרות אני מאמין שיש סיכוי קטן שאפשר "לרפא אותו"/שיצא ממנו משהו טוב.

את לא מאמינה/לא מעניין אותך.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

בדיוק ההפך,הודעתי לו בפרטי,שאת שכנעת אותי שלא צריך להגיב לו כי הוא טרול והוא לקח

את זה קשה.

אל תשכחי שאת תמיד נגדו אבל אני לפעמים בעדו.

אז הוא לא רוצה לאבד מישהו שיוצר איתו לפעמים אינטראקציות חיוביות.

ולכן פתח את הפוסט על היטלר - שאגב היה מעניין, תודי.

העלה את רמת ההטרלה.

זאת המילה הנכונה - הטרלה!
אין לי מה להודות על פוסט דבילי שלא טרחתי לקרוא למעט כותרתו ו-2 תגובות קצרצרות (שורה) אליו שכתבו בדיוק את מה שאני חושבת עליו ועל הפוסט שלו.

במילים אחרות אני מאמין שיש סיכוי קטן שאפשר "לרפא אותו"/שיצא ממנו משהו טוב.

את לא מאמינה/לא מעניין אותך.

בשביל לרפא, צריך שורשים טובים ואצלו אין שורשים בכלל.

 

[מומחה לקנונית הסדר העולמי]

זאת המילה הנכונה - הטרלה!
אין לי מה להודות על פוסט דבילי שלא טרחתי לקרוא למעט כותרתו ו-2 תגובות קצרצרות (שורה) אליו שכתבו בדיוק את מה שאני חושבת עליו ועל הפוסט שלו.

יש הטרלה יותר טובה כמו שלו ופחות טובה כמו של מוטי וכמו מארס.

שזה לא בדיוק נחשב הטרלה(מארס)

כי הוא לא ממש רוצה שיענו לו רוב הזמן אבל עדיין...

בשביל לרפא, צריך שורשים טובים ואצלו אין שורשים בכלל.

דווקא יש לו שורשים טובים - בריא פיזית,צעיר יחסית,טוען שנאה יותר מהממוצע,משפחה עם כסף,יזיזות ועוד...

הבעיה הגדולה שאין לו רצון להירפא כי הוא לא מכיר בזה שהוא חולה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

לא הוא לא בדיכאון,הוא מכניס את עצמו לאופוריה בכוונה בשביל לא ליפול.

אני לא בדיכאון ולא באופוריה. סבבה לי. אין לי תלונות יותר מידי. אני לא עושה שום דבר בשביל "לא ליפול" ואני לא צריך. אני לא על סף שום נפילה. תודה לך

טען גם שיהיה עשיר גם אם לא יצליח להיות מיליארדר וכד'.

ז"א כבר ירד מהעץ.

הרי זמן רב חפר לנו שהוא הולך להרויח המון כסף ואז פתאום שהבין שזה הרבה יותר קשה ומאמץ ממה שחשב

פתאום הוא "יהיה עשיר במילא מהכסף של ההורים".

ולכן הוא רגוע שגם אם הפנטזיות שלו לא יצליחו יש לו גב חזק.

תמיד הייתי רגוע שגם אם לא אצליח יש לי גב חזק. אני פשוט מקווה להצליח בכל מקרה.

בינתיים הוא רק מכור לקפה שזה טוב יותר מהממוצע:

שהוא התמכרות למערכות יחסים מזיקות,סמים,אלכוהול,אוכל,מסכים,עבודה שסובלים בה ועוד.

הוא מצליח לשמור על אנרגיה חיובית בגלל יכולות חברתיות גבוהות,קומה שלו בבית של ההורים,

כל מחסורו מסופק יחד עם דמי כיס למעט בילויים בחודש וכמובן הביטחון שהירושה תהיה גדולה

גם אם מחלקים אותה עם אח שלו.

גם יש סיכוי שיקבל חלק מהכסף לפני שימותו.

יש עשיר ויש עשיר.

עשיר זה משהו לחלוטין סוביקטיבי.

לדעתי הוא משקר והם לא עשירים אלא אמידים ז"א עשירון עליון.

אבל בזכות הכסף של ההורים שלהם אז... אולי הם סוג של עשירים במקצת.

מאיפה את יודעת?

היא לא יודעת. היא מקווה כי היא מקנאת

נראה לך שבן אדם יהיה כ"כ שחצן שהוא גר בחדר כביסה?

שחצן?

דרך אגב לסבא וסבתא שלי היה דירת 4 חדרים עם חדר למעלה שיוצא לגג.

אתה מתכוון הסלון שנחשב חדר ועוד שלוש חדרי שינה, כן? אם היה להם גם שירותים ומקלחת במקומה השנייה, חוץ מהחדר שינה שם והמרפסת, אז כרגע תיארת במדויק את הבית שלי.

זה לא עד כדי כך יקר.

נכון. אתה מבין, כשבתא שלי נפטרה ב-1998, היא הורישה רק מיליון שקל ודירה. רוב הכסף הגיע מסבא, ועד שהוא נפטר, כבר גרנו איפה שאנחנו גרים עכשיו, ההורים לא רצו לעקור אותנו מהבית-ספר, טוב לנו פה, אז אתה יודע, כוח האינרציה וכל זה

קצת כמו מה שוורן באפט גר בבית שעולה 600,000 דולר. בכל מקרה, אם מתישהו נחליט שכבר לא טוב לנו פה יותר, אז נעבור לבית שתואם את המעמד הכלכלי העכשווי. יש אחוזה קטנה ופשוט מדהימה בשכונת הגולף בקיסריה שממש מצאה חן בעיניי אבל אנחנו לא מדברים על זה בינתיים במשפחה (לעבור). גם אם נעבור, השאלה היא מה אני עושה עם היזיזות (אפרופו היזיזות. בשמונה אני צריך לצאת. קבעתי עם אחת מהן יותר מוקדם היום). שלוש מתוכן גרות בשכונה שלי ועוד שניים מחוץ לשכונה ובתוך העיר. למרות שבעצם, עם אחת מאלו שגרות מחוץ לשכונה לא הייתי כבר כמה זמן. רגע, מה? ירדתי לארבע ולא שמתי לב בכלל? פיפי

בכל מקרה, אפשר פשוט לנסוע אליהן, למרות שלמי יש כוח? אפשרות יותר הגיונית היא למצוא יזיזות חדשות בעיר החדשה, למרות שלמי יש כוח גם לזה?

הדבר היחיד שאני מסכים איתך שיכול להיות שיש שם חדר כביסה והוא לא אומר לנו כי זה פוגע ביוקרה,

לפעמים זה מרעיש ומסריח.

אין לנו חדר כביסה.

הוא גר בפתח תיקווה.

מאיר, בן 28, גר בפתח תקווה. אהבתי

LMAO

קשה להית שחצן שאתה מריח את הריח המסריח של הכביסה - זה פשוט לא הולך ביחד,

הריח הזה מוריד את הביטחון.

אפשר לדבר לרגע על הקטע הזה של ה"שחצן"? אני לא חושב שאני כזה

הוא סה"כ סחי עם כל הכבוד,

עם "נבואות" שקשורות לניחושים מושכלים

כבר הוכח לך שה"נבואות" שלי הן לא "ניחושים מושכלים" אלא ההפך הגמור:

ותאוריות בשקל 90

אם התיאוריות שלי היו בשקל תשעים הן לא היו מוכיחות את עצמן כל פעם מחדש.

לא פנטהאוז - כמו אצלו דירה עם 2 קומות - דופלקס.

אפשר לקרוא לה גם דירת גג - תלוי מה השטח למעלה.

יכול להיות שכמו דיברגנט היא מגיעה ממעמד סוציו-אקונומי לא וואו אז היא לא יודעת את ההבדל בין דופלקס לפנטהאוז ולכן מבחינתה כל דופלקס זה פנטהאוז

זה גם מסתדר מושלם עם הקנאה המטורפת ברמה של לקרוא לי "חולה" ו"ילד כאפות"

במיוחד זה מסתדר עם זה שהכסף של ההורים שלי זה הדבר שהכי חשוב לה להכחיש.

נו אז איפה יעשו כביסה למטה?

או שאת רומזת שעושים אצלו עכשיו כביסה.

באמת עושים את הכביסה למטה. נראה לך שאני נותן למישהו לעלות לפה? זאת הממלכה הפרטית שלי

ממה שאני הבנתי לא עושים אצלו כביסה בכלל.

הוא יודע לדאוג לתחת שלו טוב,אל תראי אותו ככה.

אני יודע שרוב הדירות האלה עושים כביסה למעלה

אבל נראה לי כמעט בטוח שלא אצלו.

את הכביסה אצלי בבית תמיד עשו למטה כי המכונת כביסה נמצאת למטה. מה שכן, היה זמן שהיו עושים את הכביסה למטה ותולים למעלה במרפסת על החוטים שם כדי שיתייבש בשמש.

כשחגגתי 12 בינואר של 2010, המתנת יום הולדת העיקרית שביקשתי מההורים היא לעבור לחדר משלי. לא שהייתה לי בעיה עם אח שלי, פשוט בא לי חדר משלי. טבעי בסה"כ, אז עברתי לחדר הלא משומש באותו הזמן, למעלה, ובמשך זמן קצר, אמא המשיכה לתלות את הכביסה למעלה במרפסת. בחודש שאחרי שעברתי לחדר למעלה, בפברואר של 2010, התחלתי לאונן. לא שעברתי לחדר לבדי בקומה לבדי כדי שתהיה לי פרטיות לאונן או משהו, כן? פשוט סתם רציתי חדר משלי ובמקרה התחלתי לאונן בחודש שאחרי, אז זה פשוט יצא צמוד כזה. אז בכל מקרה, בימים הראשונים, אפילו השבועיים-שלוש הראשונים, אוננתי רק בלילות, אבל עד מהרה התחיל להתחשק לי גם בימים, אז מאוד מהר הגעתי להחלטה שמעכשיו נוהל הכביסה בבית הולך להשתנות, ירדתי למטה יום אחד, התיישבתי עם ההורים והוצאתי פקודה חדשה.

"אני לא רוצה שתעלו אליי יותר. מהיום, לא רק עושים את הכביסה למטה, אלא גם תולים אותה למטה".

כמובן שלא אמרתי להם למה בדיוק. "סתם, ככה בא לי".

אז אמא קנתה סטנדים לכביסה ומאז תולים את הכביסה איפה שעושים אותה. למטה. סטנד אחד מתחת למדרגות, בצד, איפה שהוא לא מפריע לאף-אחד, וסטנד שני ליד הדלת, איפה שהוא גם כן לא מפריע לאף-אחד, חוץ מאשר כשרוצים לצאת או להיכנס לבית ואז בסה"כ מזיזים אותו קצת בכל פעם.

מאותו היום ואילך, לא להורים ולא לאף אחד אחר הייתה סיבה לעלות אליי יותר, ויכולתי להתחיל לאונן בבטחה יחסית, מבלי להצטרך לחשוש להיתפס, גם בימים.

אבל עדיין לא נרגעתי לחלוטין, אז בסוף, אחרי לא יותר מידי זמן, הוצאתי פקודה חדשה.

"אני רוצה דלת חדשה. כזאת שאפשר לנעול".

תקשיב, ההורים שלי לא טיפשים. אם ההורים שלי לא ידעו מה קורה כשלא רציתי יותר שאמא שלי תעלה לתלות את הכביסה במרפסת, הם בטוח ידעו מה קורה עכשיו, כשרציתי לחדר שלי דלת שאפשר לנעול אותה מבפנים, אבל למרות שהם ידעו מה קורה, לפחות אז הם ידעו מה קורה, ולמרות שידעתי שהם יודעים מה קורה, ולמרות שהם ידעו שאני יודע שהם יודעים מה קורה, הם היו אדיבים מספיק כדי לעולם לא להגיד את זה במפורש או לשאול שאלות. הם פשוט קנו לי דלת חדשה, שאפשר לנעול.

מאוד מהר גיליתי והבנתי, שהדלת הרבה יותר שימושית ומועילה מאשר מה שאני אי-פעם חשבתי שהיא תהיה.

בהתחלה, במחצית הראשונה של 2010, כשעוד הייתי בן 12 ובמחצית השנייה של כיתה ו', ובדיוק קיבלתי את הדלת החדשה, עוד הייתי תמים. ניצלתי את הפרטיות שזכיתי לה בשביל לאונן כמה שרק רציתי מתי שרק רציתי ובשביל להביא אליי הביתה את חברתי הטובה, חנונית קטנה ומקסימה, בדיוק כמוני, ועל-פי רוב אנחנו פשוט היינו יושבים ביחד על המיטה שלי וקוראים ספרים ומדברים על ספרים או סתם מדברים וגם מתנשקים קצת מידי פעם, כאילו "בצחוק" עד שהבנו שמה שיש בינינו אמיתי והיא הייתה הבת זוג הראשונה שלי עד שהיא עברה דירה בחופש הגדול שבין כיתה ו' ל-ז' בקיץ של 2010 ועזבה אותי לבדי להירקב, לא שאני יכול להאשים אותה בזה כי אלו היו ההורים שלה שהכריחו אותה, אבל לא ניכנס לזה עכשיו...

בכל מקרה, רק בחטיבת הביניים כשהתחילו לבוא אליי חברים חדשים שלא פחות מאשר השתאו לנוכח המצב שלי, הבנתי כמה "קולית" הבת זוג הראשונה שלי הייתה בנוגע לזה, והתחלתי להבין כמה פרטיות באמת יש לי. כאילו, ידעתי שיש לי פרטיות, זה לא שלא ידעתי, אבל לא ידעתי עד כמה. החברים שבאו אליי הפנו את תשומת לבי למצב והבהירו לי כמה מזל יש לי.

ברור שהיו בכיתה שלי ובשכבה שלי ילדים עם חדרים משלהם, ילדים עם דלתות בחדרים שאפשר לנעול אותן, ואולי עוד מישהו או מישהי אחד או שתיים בקומה משלהם, אבל מסתבר שאני הייתי הילד היחיד בכיתה, אפילו בשכבה (בבית-ספר אני כבר לא יכול להגיד, וזה כנראה גם לא נכון כי בכל זאת, עוד 350 ילד כאילו...) שהיה לו גם חדר משלו, גם קומה משלו, וגם דלת שאפשר לנעול. סוג של "שילוש קדוש" אם תרצה. אולי אפילו אפשר להגיד "ריבוע", אם אנחנו מחשיבים גם את האופי הנוח והלא מתערב של ההורים שלי, שבניגוד לחלק מההורים של חלק מהילדים האחרים, לא נדחפו, לא הציקו ולא "ריחפו מעליי".

במילים קצת אחרות, בעודי עדיין בן 12 אבל כבר בכיתה ז', ובעוד שאני וכל שאר החברים הפכנו לנערים ונערות מתבגרים, ונכנסו אל התקופה שבה אנשים נזקקים לפרטיות יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחייהם, גם בגלל האוננות אבל לא רק, ודווקא בתקופה הזאת הפרטיות היא המצרך שהכי חסר, אני והחברים שלי גילינו והבנו לפתע שאני ולא אחר, אני הילד בן ה-12 עם הכי הרבה פרטיות בכיתה, אפילו בשכבה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

במילים קצת אחרות, בעודי עדיין בן 12 אבל כבר בכיתה ז', ובעוד שאני וכל שאר החברים הפכנו לנערים ונערות מתבגרים, ונכנסו אל התקופה שבה אנשים נזקקים לפרטיות יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחייהם, גם בגלל האוננות אבל לא רק, ודווקא בתקופה הזאת הפרטיות היא המצרך שהכי חסר, אני והחברים שלי גילינו והבנו לפתע שאני ולא אחר, אני הילד בן ה-12 עם הכי הרבה פרטיות בכיתה, אפילו בשכבה.

עד מהרה, ולמרות שאני בחרתי ובוחר את החברים שלי אז והיום כמו בפינצטה, לא שיש הרבה ברירות, כולם, אז והיום, רוצים להיות חברים שלי, השמועה על הכמות הפשוט מטורפת באופן יחסי לגיל שהיינו בו, של הפרטיות שיש למאור, פרסה לה כנפיים ברחבי הכיתה והשכבה, וחדרי ששייך לי לבדי, בקומתי ששייכת לי לבדי, עם הדלת שננעלת מבפנים ועם ההורים הנוחים להפליא שלא מתערבים לי ולא מרחפים מעליי, הפך למוקד עלייה לרגל, ושם אני וילדים אחרים, לפעמים אחד או אחת בכל פעם ולפעמים קבוצות קטנות, היינו יכולים להיות לבדנו לחלוטין בעולם, ולדבר, ולפתוח את הלב והנפש, ולקרוא, ולעשות שיעורים, ולראות טלוויזיה ולהיות במחשב מבלי לחשוש מההורים והאח הקטן שלעולם אינם עולים אליי, על-פי הנחיותיי, וגם אם קרה מקרה פעם באף פעם, הדלת נעולה, ולא צריך להילחץ ולמהר כמו משוגעים להכניס את כל האוכל והשתייה הלא בריאים בחזרה לתיקים, לכבות את הטלוויזיה עם ידיים מלוכלכות מהחטיפים כי אין זמן לנקות אותן, כדי שלא יראו שאנחנו רואים סרט אימה שלא לגילנו, או לסגור מהר-מהר את הפורנו במחשב תוך כדי שהלב מחסיר פעימה.

אני אשקר אם אני אגיד שהדבר לא תרם לעלייתי לגדולה במהירות מטאורית למעמד מלך הכיתה, ואז מלך הבית-ספר, אבל עם יד על הלב, הייתי מגיע בדיוק לאותו המעמד גם בלי כל זה, וזאת הודות לאינספור מעלותיי האחרות, אתה יכול להיות בטוח בזה.

בכל מקרה, עם הזמן, אבל מהר יחסית, למדתי להפוך את החדר שלי לכלי נשק. למדתי להפוך את הכמות העצומה של פרטיות שזכיתי לה בזמן שבו הדבר כה נזקק מצד אחד אך כה חסר לרוב הגדול מאוד של הילדים מצד שני, לכלי נשק. עם הזמן, למדתי להפוך הרבה דברים לכלי נשק. הכסף שלי. הבגדים שלי. הפופולאריות שלי. דברים אחרים. הייתי חכם מספיק בשביל לדעת ולהבין איך לקחת את כל הטוב הזה שקיבלתי מבורא עולם ולמקסם את זה ולהשתמש בזה כדי להפוך לגדול ופופולארי עוד יותר מאשר מה שכבר הייתי.

עם החדר שלי והפרטיות שלי ספציפית, למדתי שאני יכול להפוך אותם לכלי נשק על-ידי כך שהבנתי שאני בעצם יכול להחליט את מי אני מביא אליי הביתה ואל החדר שלי ומי לא. מי יקבל ממאור פרטיות מפני עולם המבוגרים המעיק שבחוץ, ומי לא. מי ייכלל ומי לא, בתוך הקבוצות הקטנות שהיו באות אליי, והיו מורכבות לעיתים קרובות מהילדים הכי חכמים, מוכשרים, פופולאריים וחתיכים בבית-ספר, כמוני עצמי לדוגמה. הייתי כמו סלקטור במועדון, כשזה המועדון הכי שווה בעיר, כבר בהיותי בן 12. זאת הייתה...הרגשה חזקה מאוד. אבל כמובן שהשתמשתי בזה אך ורק לטובה, כי אני הרי אחד מהחבר'ה הטובים. לא באמת היו מי-יודע-מה ילדים שרצו לבוא אליי ולא יכלו או שלא נתתי להם למעט אולי מקרים נדירים של אולי איזשהו ילד שהיה בא אליי במקרה הרביץ לאיזשהו ילד באותו היום בבית-ספר או שמישהו איכשהו עוול איזשהו עוול כנגדי או מה שלא יהיה. בעיקרון, ובגדול, הייתי סופר נדיב. כל מי שרצה היה יכול לבוא. לא היה מישהו שאסרתי עליו בקביעות לבוא אליי.

לפעמים, הייתי מביא קבוצה ממין מסוים. לפעמים "רק בנים". מפגש בנים כזה. לפעמים "רק בנות". מפגש בנות כזה. טוב, חוץ ממאור שהיה חייב להיות שם, זה הרי החדר שלו

היה מעניין לשים לב איך אופי השיחות השתנה בין מפגשים "רק של בנים" לכאלו "רק של בנות (ומאור)" לכאלו מעורבים, של בנים ובנות. כשהיינו רק הבנים, היה אפשר לדוגמה לדבר בחופשיות על כל מיני שטויות של ילדים בנים בגילאי הנערות המוקדמים, נו, אני בטוח שאתה יכול לשער לעצמך. בנות ואוננות וספורט ושטויות.

במיוחד זכורה לי שיחה אחת שבה דיברנו על אוננות וכל הבנים האחרים שהיו איתי בחדר באותו הרגע קינאו בי כי אני הייתי ליטרלי היחיד בכיתה, אולי בשכבה, שיכול להביא ביד באמת מתי שרק מתחשק לו. כל אחד מהם תיאר את המצב שלו ואיך ואיפה ומתי הוא יכול לעשות את זה ורק בסוף כשהגענו אליי אמרתי את המובן מאליו, את מה שהם כבר ידעו, על איך שאני עושה איך שבא ומתי שבא לי, והייתה שתיקה מביכה כזאת. טוב, מביכה יותר בשבילם. אני לא הרגשתי כלום חוץ מכוח.

גם ראינו מלא פורנו. ככה זה כשאנחנו היינו הבנים לבד, נו אלא מה? אבל לא אוננו או משהו חלילה. מה, כשאנחנו אחד ליד השני? ממש לא.

מצד שני כשהיינו במפגשים רק שלי ושל הבנות, טוב, מה אני אעשה, דיברנו על דברים של בנות. הן קצת התביישו ממנו ורצו לפעמים לדבר על דברים שלא היה להן נעים לידי כמו אולי בן מסוים כזה או אחר שמוצא חן בעיני מישהי מסוימת, אבל נשבעתי לסודיות, וכמובן שלא הוצאתי דברים החוצה.

אנחנו גם לא עשינו שום דבר או משהו בקטע המיני או משהו, כן? מומחה, שלא תלך לשם, הא?

היינו ילדים, אל תגזים

בכל מקרה, לפעמים גם הרגשתי ושמתי לב שאלו שלפעמים הייתי מביא היו רוצים לפעמים כאילו שאני עצמי לא אהיה שם, כדי שהם יוכלו להרגיש פרטיות אמיתית ובאמת ליהנות מהפרטיות של החדר, אבל כמובן שזה אף-פעם לא קרה. מה, זה החדר שלי. יש גם גבולות, הא? בכל מקרה, איתי בחדר שלי בקומה שלי, במיוחד בפעמים שהיינו אחד על אחד, אני ועוד מישהו או מישהי, הם חוו יותר פרטיות ממה שהם ידעו בחיים שלהם.

מעבר לכל זה, מצאתי לחדר שלי בקומה שלי עם הדלת שננעלת וההורים שמאוד מאוד ממעטים להפריע, גם שימושים אחרים. לדוגמה יום אחד ובהיותי בן 13 אני מאמין שזה היה, הבנתי שאני יכול להסתובב שם בעירום, אז התחלתי לעשות את זה בימים חמים, וכאן בישראל הרי לא חסרים לנו כאלו, ובעצם לפעמים גם בכלל, סתם בשביל הקטע. עד שהתבגרתי קצת או שקצת נמאס לי, כבר באותו הגיל, והבנתי כמה שזה טיפשי והפסקתי להסתובב עירום בחדר שלי "סתם". מאז ועד היום אני מסתובב פה בעירום רק בימים חמים.

בנוגע לדברים שהחדר שלי שימש עבורם בשנים המאוחרות יותר של בית-הספר...את זה אשמור כבר לאוטוביוגרפיה שלי...

אז...אאאמממ..איפה היינו? אה, כן, האם עושים אצלי כביסה או תולים אצלי? לא.

אני מסכים אבל המטרה האמיתית שלו היא לא שיחשבו שהוא חכם אלא שהוא יחשוב שהוא חכם.

זה הדבר היחיד שמונע ממנו התמוטטות נפשית.

לא.

בדיוק ההפך,הודעתי לו בפרטי,שאת שכנעת אותי שלא צריך להגיב לו כי הוא טרול והוא לקח

את זה קשה.

כי אני מעריך את השיחות שלנו. חבל שהחלטת להתעלם ממני כי נכנעת לבריונות של נוסטלגיה.

אל תשכחי שאת תמיד נגדו אבל אני לפעמים בעדו.

אז הוא לא רוצה לאבד מישהו שיוצר איתו לפעמים אינטראקציות חיוביות.

ולכן פתח את הפוסט על היטלר - שאגב היה מעניין, תודי.

העלה את רמת ההטרלה.

אני לא טרול.

במילים אחרות אני מאמין שיש סיכוי קטן שאפשר "לרפא אותו"/שיצא ממנו משהו טוב.

את לא מאמינה/לא מעניין אותך.

יש הטרלה יותר טובה כמו שלו ופחות טובה כמו של מוטי וכמו מארס.

שזה לא בדיוק נחשב הטרלה(מארס)

כי הוא לא ממש רוצה שיענו לו רוב הזמן אבל עדיין...

אני לא מאמין שבאמת השווית אותי אליהם עכשיו.

דווקא יש לו שורשים טובים - בריא פיזית,צעיר יחסית,טוען שנאה יותר מהממוצע,משפחה עם כסף,יזיזות ועוד...

הבעיה הגדולה שאין לו רצון להירפא כי הוא לא מכיר בזה שהוא חולה.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

הוא מקרה אבוד שהוא מקפיץ שרשור שמוציא אותו פיתה

השרשור הזה לא מוציא אותי פיתה. הוא מוכיח את העובדה (המוכחת זה מכבר הודות להוכחות רבות אחרות) שאני גאון אדיר מימדים.

כמו לאונרדו דה וינצ'י.

רק חכם יותר.

 

[hrpbiiapnrpeltework]

מתפלאת עליך, בתור אחד שכינויו מומחה לקנונית הסדר העולמי, אתה לא מבין שזה מה שהוא רוצה שתבין כאשר במציאות זה מפיל אותו למיטה לדיכי.

אם השרשורים של עצמי היו מפילים אותי למיטה ל"דיכי", את לא חושבת שפשוט לא הייתי מפרסם אותם?

הוא עושה משהו שהוא יכול רק בנט כאשר במציאות הוא גולם במעגל, בטוח שהיה ילד כאפות.

לא הבנתי מה הקשר בנט ואני לא יודע מה זה "גולם במעגל", אבל תסלחי לי מאוד, לא רק שלא הייתי ילד כאפות, ולא רק שהייתי הילד הכי פופולארי בבית-ספר, ולא רק שהייתי מלך הכיתה שלי, אלא בניגוד למלכי כיתות אחרים, אני הייתי מלך הבית-ספר כולו, כמוכח בתמונות המצורפות, תודה רבה לך

החמשיר שכתבו עליי הילדים האחרים עבור ספר המחזור של סוף י"ב:



מתוך משימה בשיעור חינוך בכיתה י"א, כשהמחנכת העבירה בין כל תלמידי הכיתה את אותם 20 דפים, כשבראש כל דף רשום שמו של אחד מתלמידי הכיתה, ותלמידי הכיתה היו צריכים כל אחד לכתוב דבר אחד שהם חושבים על אותו תלמיד, וזה הדף שלי, משני צידיו:




שש ילדים שבחרו לדבר על כמה חכם אני, ומה עוד יש לנו פה..."איש קסום", "מצחיק", "אחלה", ו...תלמידה שכתבה לי "סקסי שכמותך", וזאת בעקבות עצם כך שהייתי הילד החתיך ביותר בבית-הספר, מה שגרם לכך שבגיל 13 אחת מבנות כיתתי הצמידה לי את כינוי החיבה "מיסטר סקסי", שתפס, וכך קראו לי הבנות לאורך כל חטיבת הביניים והתיכון. "מיסטר סקסי". לא מאוד מתוחכם אבל קצר, קולע למטרה, ועוד להגנתה של אותה אחת שהמציאה לי את הכינוי וגררה אחריה בכך את כל שאר התלמידות, היא, וכולנו, בכיתה ובשכבה, היינו באותו הזמן בני 13, אז ממילא לא אפשר היה לצפות למשהו יותר מידי מתוחכם

עדיין חושבת שהייתי ילד כאפות?

וכעת ולאחר שהוכח שלא רק שהייתי ילד כאפות, אלא שהמציאות לא הייתה יכולה להיות יותר רחוקה, ואני למעשה הייתי מלך הכיתה שלי ומלך כל בית-הספר כולו (מה לעשות? עובדות. מציאות. חיים. עולם.), את בוודאי תוהה לעצמך איך וכיצד הגעתי למעמד הזה. טוב, אני לא הטיפוס השוויצרי, אבל בגלל שאת זאת שהבאת אותנו אל המקום הזה כאשר מתוך קנאה וכאב קראת לי ילד כאפות אז...הסיבה שהייתי מלך הבית-ספר היא בגלל שהייתי הילד הכי חכם בבית-ספר, הכי מוכשר בבית-ספר, הכי עשיר בבית-ספר וכי הייתי לוהט יותר מהגיהינום וידעתי את העתיד אז...את יודעת...מה יותר מזה צריך?

זה יותר ממספיק בשביל להפוך מישהו למלך הכיתה שלו, זה מספיק בשביל להפוך מישהי למלך הבית-ספר שלו, ולכן מה הפלא שזה מה שהייתי ונעשיתי, מאוד-מאוד מהר החל מרגע המעבר לבית-הספר החדש ועלייתי לכיתה ז'?

העיקר שאחר-כך אנשים קוראים אותי אומר את כל הדברים האלו וחושבים שאני שוויצר, שחצן ונרקיסיסט, אבל את זה שבכל פעם, אבל בכל פעם, שאני מתחיל לדבר על כל תכונותיי אלו ו"להשוויץ", שנייה קודם אנשים קטנים, מסכנים וקנאים קיללו אותי בחריפות וטענו שאני לא כזה מדהים, כל זה מתוך הכאב והשריפה של קנאתם, העיקר שאת זה אף-אחד לעולם לא זוכר או שם לב אליו. אהבתי. אהבתי מאוד

עפ"י מה שראיתי הוא כן מנסה להקטין אחרים כאשר הוא מבין שאף אחד לא מאמין לו

אם אף-אחד לא מאמין לי אז למה יש לי צבא מעריצים של למעלה מעשרים איש?

אני לא מנסה להקטין אף-אחד, אנשים אחרים לא מעניינים אותי, אפילו לא מספיק בשביל להקטין אותם.

אני ואנשים אחרים מדברים פה באתר, ואני במקרה אדם כנה וישר בצורה קיצונית, כפי מה שהוכח פעמים רבות, כמו לדוגמה כשאמרתי דברים שנשמעו משוגעים ואפילו אז הסתבר שהאמת והמציאות פשוט משוגעות, לפני מה שהסתבר ששיקרתי, כך שאם המציאות של אדם מסוים היא מציאות קטנה ומסכנה, ויצא לי לציין זאת בפניו, אני לא חושב שמדובר בהקטנה, בסה"כ אמרתי את האמת. גם אם זאת הקטנה, לא התכוונתי לזה כך. ואם מישהו אחר התחיל קודם, אז בכלל אין בעיה אם הסברתי לו למה הוא בעצמו קטן, ועוד אם השתמשתי, כדרכי, אך ורק באמת בשביל להוכיח לו כך.

והוא על תקן שקרן

אם אני שקרן למה אף-אחד פה מעולם לא תפס אותי בשקר? ואם אני שקרן, למה אלו הטוענים שאני שקרן, מעולם לא הצליחו להביא דוגמה לשקר שלי, אפילו כאשר אתגרתי אותם לעשות כן? ואם אני שקרן, למה דבריי תמיד מתבררים בסופו של דבר בתור האמת לאמיתה, אפילו כשאמרתי דברים שנשמעו משוגעים לחלוטין שזה נשמע כאילו שאין סיכוי שהם אמיתיים כמו "אני חיסלתי את משה" או "אני יכול לעשות אלף אחוז בשנה"?

את יודעת, רק כמה נקודות למחשבה בשבילך

אם יש לך דוגמה לשקר שלי, אשמח לראות אותך מראה לנו אותו. גם אותך אני מאתגר לעשות כן כשם שאתגרתי קודם לעשות כן, את דיברגנט חדש ו-ai27, ושניהם כשלו כישלון חרוץ, רועם ומהדהד.

תפנימי, מאור הוא הרבה דברים. שקרן זה לא אחד מהם.

האמת, שאם נוסיף ונחשוב על זה, כבר רק כאן, ובתגובתי זאת אלייך כבר הספקתי להוכיח שאני גאון, באמצעות תלמידים רבים מימי בית-הספר שמעידים בדיוק על כך, הספקתי להוכיח שאני אדם נאה ביותר, הודות לתלמידים רבים מימי בית-הספר שמעידים בדיוק על כך, והספקתי להוכיח שבדיוק כפי מה שטענתי, הייתי הילד הכי פופולארי בבית-ספר, ואף מלך הבית-ספר

?Sweetheart, are we done here

LMAO

ונתמך ע"י הוריו.

כן, רק ששכחת לכתוב שאין עם כך שום בעיה בהתחשב בזה שאני רק בן 26, עסוק בלהיות סטודנט, מלך ולכן אני ראוי לכך שידאגו לי, ישרתו אותי, ידאגו לכל מחסורי וכן הלאה וכן הלאה...

הוא משיג בדיוק את ההפך, זלזול ולעג

לא, אני דווקא אדם נאהב ונערץ באתר הזה בצורה עמוקה ויסודית. למה נראה לך שנהפכתי למלך האתר? רגע, את מודעת לעובדה שאני מלך אתר תפוז, נכון?

וישר מבינים שהוא חולה

וואי וואי וואי, הגענו עד ל"הוא חולה", הא? לא ידעתי שאת עד כדי כך מקנאת בי וכואב לך. קצת שוק בהתחשב ברמות הקנאה, ובמיוחד בהתחשב בכך שעד עתה דווקא הפנמת את כל הקנאה הזאת כלפי פנים כפי מה שצריך לעשות, ולא הראית אותה והפגנת אותה כלפי חוץ בצורה עלובה, פתאטית ומעוררת רחמים כמו לדוגמה SupermanZW והדיברגנט החדש, ככה שבאמת לא היה לי מושג, אבל למרות ההלם הראשוני מההבנה של עד כמה את באמת מקנאת בי, נתגבר.

ואין מה להתייחס אליו.

אז למה אני האדם הכי נאהב, נערץ, נסגד פופולארי בכל האתר? רק היום פתחתי שרשור שקיבל יותר מעשר תגובות. רק בשבועות האחרונים פתחתי שלוש שרשורים שכל אחד מהם קיבל מינימום של 45 תגובות. רק השרשור הזה הוא שרשור של 60 תגובות ומעלה. אבל העיקר ש"אין מה להתייחס אליי". אוי, הקנאה. זה בטח שורף.

משמע אתה פייק, מוזן ממה שמאכיל אותך, לכן אין מה להמשיך את הדיון בינינו כי אתה פתי מאמין לכל דבר

לא, הוא פשוט מודע לעובדה שאני לעולם לא משקר. עובדה המוכחת דרך עצם כך שמעולם לא נתפסתי בשקר אפילו כאשר אתגרתי את אלו הקוראים לי שקרן להביא שקרים שלי, אפילו דברים שאמרתי שנשמעו מופרכים הסתברו בסופו של דבר כאמת, רבות מטענותיי הוכחו שוב פעם ושוב פעם עם שלל הוכחות כולל רק בתגובה הזאת וכדומה' וכדומה'.

ככל שתואילי גם את ללמוד שמאור לא שקרן, כך ייטב לך.

תהרוג אותי, לא מבינה איך אתה יכול לחשוב שהסיפורי מעשייה שלו שההורים שלו עשירים?

כי אני לעולם לא משקר, כפי מה שהוכח רק בתגובה זאת?

לכן אין להם כסף למבשלת

זה שקר דמיוני פרי המצאתו של דיברגנט חדש, אותו הבן-אדם שהמציא עליי שאני טרנסג'נדר



גם הוא, כמוך, כואב לו והוא מקנא בי, ולכן לא הייתי לוקח את דבריו יותר מידי ברצינות

שיש לו קומה רק שלו?

נו? מה אני אעשה? אני מלך. איך אני אמור לחיות? בתוך קופסת קרטון מתחת לגשר?

גם זה לא, הם מעל הממוצע, דיי בוודאות אכתוב שהוא לא גר בקומה משלו אלא אם כן הוא גר בחדר הכביסה בגג.
איך אתה רוצה לגלות קנוניות גדולות שאתה לא מזהה נמלה?

LMAO

תקשיבי, זה זהב טהור

כי אני יודעת איזה בתים יש ברעננה, לרבות בשכונות הטובות, כמו זאת של בנט.

למה נראה לך שאני גר ברעננה?

כן, זאת לא שחצנות אלא מסכה של חיים בזבל.

וואו.

על-פי רוב אני לא משתמש באותה התמונה פעמיים באותה תגובה כי זה כבר פחות מתאים, אבל נראה לי שהמקרה הזה מדריש את זה במיוחד אז...



אני גם לא שחצן, אלא אדם צנוע ועניו. אם אנשים שמקנאים ממציאים עליי סיפורים כך שאני נאלץ לצעוד קדימה ולספר את הסיפורים האמיתיים של החיים האמיתיים שלי והאיכויות האמיתיות שלי, זה לא נקרא "הוא שחצן".

זה פנטהאוז, מן הסתם עולה יותר מאשר דירות אחרות בבניין, אבל לא בכזה הבדל משמעותי.

לא. המומחה צודק. זה נקרא דופלקס. פנטהאוז זה משהו ברמה אחרת. את מוזמנת לקרוא בויקיפדיה על ההבדל בין פנטהאוז ל"דירת גג" (דופלקס):

פנטהאוז – ויקיפדיה (wikipedia.org)

אני ומשפחתי לא גרים בפנטהאוז. אנחנו גרים בדופלקס, למרות שאנחנו יכולים לגור במשהו הרבה יותר וואו. אנשים צנועים סה"כ

מה גם, שסבתא הורישה רק מיליון שקל ודירה, ככה שכפי מה שאת יכולה לראות, רוב הירושה לא הגיעה ממנה, ועד שסבא מת, כבר גרנו שנים ארוכות בדופלקס שאנחנו גרים בו עכשיו, שאנחנו מאוד אוהבים ושמוצא חן עינינו, מה גם שאני ואחי הקטן לא רצינו לעבור בית-ספר אז כאילו...את יודעת...כוח האינרציה.

אבל מאז שאני ואחי הקטן סיימנו בית-ספר, אני מניח שזאת בעיקר הצניעות. בכל זאת, משפחתי באה מרוסיה (הסובייטית והקומוניסטית, בזמנו) ויכול להיות שמשהו מהערכים האלו עבר מסבתא לאמא, אבל בסופו של דבר, בעיקרון, ובסוף-בסוף, באמת פשוט נורא טוב לנו פה. אנחנו מאושרים

במיוחד אני, שלקחתי לעצמי את החדר הכי טוב בבית, אפשר להגיד שהסתדרתי

 

[hrpbiiapnrpeltework]

במיוחד אני, שלקחתי לעצמי את החדר הכי טוב בבית, אפשר להגיד שהסתדרתי

זכור לי שכתב רעננה, ייתכן שמרוב שקריו לא זכר מה רשם, לכן פעם כתב פ"ת ופעם רעננה.

מעולם לא כתבתי לא רעננה ולא פתח תקווה. אהבתי את איך שמרוב שאני אדם כנה וישר כמו סרגל, וכל-כך אין שקרים שלי, צריך להמציא לי דברים שמעולם לא אמרתי כדי שיהיו שקרים שלי

אהבתי

אהבתי מאוד

כפי שכתבתי, הוא שם מסכה, זאת המגננה שלו.

שום מסכות ושום מגננות. השם שלי הוא מאור פז ואני הבן-אדם הכי אמיתי שיש. מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים. מי שלא טוב לו? יום טוב לו.

המטרה האמיתית שלו היא לעשות לך שטיפת מוח ולהתיש אותך במלל רב עד שתפסיק להגיב לו והוא יראה זאת כניצחונו.

לא

זאת המילה הנכונה - הטרלה!

לא. אני כותב רציני עם שרשורים רציניים שמשקיע זמן ומרץ בכתיבתם ומדבר על שלל נושאים מעניינים. הטרלה זה מה שעושים לדוגמה פי 10 מארס, הנוקם האפל, וג'ו.

אין לי מה להודות

לא רק שאין לך מה להודות, אלא גם אין לך גם מה לתת ביקורת על פוסט שלא קראת, לידיעתך.

על פוסט דבילי שלא טרחתי לקרוא למעט כותרתו

את לא יכולה לקבוע שזה פוסט דבילי אם לא טרחת לקרוא אותו, שוב, לידיעתך.

ו-2 תגובות קצרצרות (שורה) אליו שכתבו בדיוק את מה שאני חושבת עליו ועל הפוסט שלו.

ואני מבטיח לך שגם הם בדיוק כמוך לא קראו שום מילה מעבר לכותרת

אולי זאת הסיבה למה את והם לא הבנתם את הפוסט, מה דעתך על זה?

בשביל לרפא, צריך שורשים טובים ואצלו אין שורשים בכלל.

השורשים שלי מצוינים, כפי מה שענה לך המומחה. בשביל לרפא, צריך להיות חולה במשהו, אבל מה לעשות שאני לא חולה בכלום? זאת פשוט הקנאה שלך מדברת.