תעשה חלטורה בתור דוגמן רגע לפני שהיופי עוזב
ייקח עוד זמן מה עד שהיופי יעזוב, תודה לך.
אני לא אדגמן. זה מרגיש זול. אני טוב מידי מכדי לדגמן.
תיכף גם תרצה שהנסיך ג'ורג' מבריטניה, שאמא שלי מאוד אוהבת אותו בגלל שהוא מאוד דומה לאיך שאני נראיתי בגילו, ידגמן.
זה לא עובד ככה.
אני לא צריך לטעון שום דבר. טוענים בשבילי.
החמשיר שכתבו עליי עבור ספר המחזור:
מתוך משימה בשיעור חינוך בכיתה י"א, כשעשרים דפים, כמספר תלמידי הכיתה, עברו בין כל התלמידים, עם שם אחד של תלמיד אחד על כל דף, וכל התלמידים היו צריכים לכתוב במילה, כמה מילים או מקסימום משפט, מה הם חושבים על אותו תלמיד. שים לב טוב מה כתבה לי אחת הבנות. אחת הבנות מתוך עשרות של בנות מכל הכיתות, השכבות והגילאים מכל הבית-הספר, שמתו, אבל פשוט מתו, שאני אזיין אותן:
בבית-ספר שלי למדו 350 תלמידים. מכיוון שהבנות הן המין היפה, זה לא יהיה נכון וזה לא יהיה הוגן לעשות רשימה כוללת של הבנים והבנות, אבל גם אילו היינו עושים רשימה כזאת, עדיין הייתי בעשירייה הפותחת.
אם היינו עושים רשימה רק של הבנים, בין כיתות ז' ל-יא', הייתי התלמיד השני הכי חתיך בבית-ספר מהבנים, וגם זה רק בגלל שהיה רק בחור אחד בכל הבית-ספר שיותר חתיך ממני, בשכבה מעליי.
בלונדיני עם עיניים כחולות כהות בגובה מטר שמונים וחמש ועם ריבועים בבטן. הייתי מביט בו, ונזעף. הייתי מביט בו, ונעצב. הייתי מביט בו, ומקנא. מקנא! אתה קולט? הרגשה שבתור מישהו שיש לו הכול, הייתה כל-כך זרה לי.
הייתי מנסה לנחם את עצמי. הוא לא חכם כמוך, ניחמתי את עצמי, אבל זה לא עזר. הוא לא מוכשר כמוך, ניחמתי את עצמי, אבל גם זה לא עזר. יש לך אישיות טובה יותר ממנו, ניחמתי את עצמי, אבל גם זה לא עזר.
רק בשנה-שנתיים של כיתות י' ו-יא', בגילאי 16 ו-17, וכאשר איבר מיני סיים את התפתחותו והגיע לשיא גודלו, מצאתי עבור עצמי את מקור הנחמה האמיתי היחיד שלי. הדבר היחיד שבאמת גרם לי להרגיש טוב יותר.
יש לך זין גדול יותר משלו, ניחמתי את עצמי. כמובן שלא באמת-באמת ידעתי את זה, אבל זאת הייתה וזאת עודנה הנחה סבירה ביותר. בכל זאת, 18 סנטימטר, זה לא בא ברגל. לפי הבדיקות שלי, זה ממקם אותי באחוזון החמישי של הגברים. מתוך לדוגמה עשרים בחורים, אני אהיה הבחור בעל האיבר השני הגדול ביותר. מתוך קבוצה של לדוגמה מאה בחורים, השישי בעל האיבר הגדול ביותר. מה הסיכוי שיש לו שווה ערך לשלי וגדול יותר? חמישה אחוזים ופחות.
וזה עבד. זה באמת עבד. זה היה הדבר היחיד שאמרתי לעצמי ושבאמת ניחם אותי במידת מה. צורת העליונות היחידה שלי עליו שבאמת הרגיעה אותי. אני לא יודע למה זה היה הדבר היחיד שעבד. הרי שכל חשוב יותר מגודל איבר המין, גם כישרון, גם אישיות. אז למה זה היה הדבר היחיד שעזר לי להרגיש טוב יותר באשר לעובדה שהוא הבחור היחיד בבית-ספר שיותר חתיך ממני? אולי מכיוון ששכל, כישרון ואישיות מגיעים מעולם מסוים אחד של יתרונות ואיכויות, ומראה חיצוני וגודל איבר המין מגיעים מעולם מסוים שני של יתרונות ואיכויות, והייתי זקוק ליתרון עליו מתוך אותו עולם של יתרונות ואיכויות כדי "לנצח" אותו בתוך ראשי ובמחשבותיי באשר למי מאיתנו הוא "המציאה" הטובה ביותר.
כן, כן. נראה לי שזה-זה. זה למה זה היה הדבר היחיד שעזר. אחרי כל השנים האלו, סוף-סוף פיצחתי את זה. תודה לך, מומחה, על השיחה הזאת. כלומר, אין לי מושג איך הגעת ממה שאני אמרתי למה שאתה אמרת, אבל אני כבר רגיל ממך לקטעים כאלו, ובסופו של דבר זה הכול היה לטובה.
בנוגע לסוף הסיפור, טוב, זה בטח לא קשה לשער. כבר אמרתי לך שהוא היה בשכבה מעליי, נכון? אז כשאני עליתי לי"ב, הוא סיים את חוק לימודיו, ואני, שמלכתי כמלך הבית-ספר במשך חמש שנים רצופות, ונכנסתי לשנתי השישית והאחרונה לא רק כמלך הכיתה שלי, אלא כמלך בית-הספר כולו, נותרתי לבדי למשך שנה אחת אחרונה, הפעם, באמת אבל במאת, עליון על כל האחרים ללא יוצא מן הכלל בכל צורה ודרך, וכעת הייתי לא רק התלמיד החכם ביותר בבית-הספר, המוכשר ביותר בבית-הספר, והפופולארי ביותר בבית-הספר, אלא גם החתיך ביותר בבית-הספר, ואף-אחד לא היה יכול לי יותר בשום צורה או דרך.
כעת, מעמדי, יוקרתי ועוצמתי רק המשיכו והלכו וגברו, בדיוק כשם שקרה לי בגיל 13, כאשר חבריי לספסל הלימודים למדו עליי שאני יודע את העתיד, וכעת, ובעיניהם של יתר התלמידים, כבר לא הייתי יותר רק מאור פז בן ה-17, שחכם יותר מלאונרדו דה וינצ'י בכבודו ובעצמו,
רק מאור פז בן ה-17, שמוכשר יותר מניקולא טסלה,
רק מאור פז בן ה-17, התלמיד הפופולארי ביותר בבית-הספר (וגם מלך הבית-ספר, בצורה הגיונית ומובנת),
רק מאור פז בן ה-17, שיודע את העתיד,
אלא עכשיו, ובעיניהם של יתר התלמידים, ב-1 בספטמבר של שנת 2015, בגיל 17 ובעודי בכיתה יב', הייתי גם מאור פז בן ה-17, שכבר לא היה יותר "רק" לוהט יותר מהגיהינום, אלא נותר הוא ולבדו, התלמיד הבודד האחד החתיך ביותר בבית-הספר כולו, מהבנים,
מה הפלא שהייתי המלך של האנשים האלו?
הייתי מושלם עד כאב.
הייתי התלמיד החכם ביותר בבית-הספר, המוכשר ביותר בבית-הספר, הפופולארי ביותר בבית-הספר, החתיך ביותר בבית-הספר.
אף אדם כבר לא התעלה מעליי בשום צורה או דרך.
התעליתי מעל כולם בכל צורה, תכונה ודרך אפשרית.
למרות שרגע. בעצם, עכשיו כשאני חושב על זה, לפי ההערכות והחישובים שלי, ובמבט לאחור, היו אמורים להיות באותו הזמן בבית-ספר, מתוך 175 בחורים, 9 בחורים שהזין שלהם גדול יותר משלי.
סעמ-עמ-עמק עארס.