אחד נכנס לבית בקיבוץ ואז נשמע קול ירייה,
אחר שם קץ לחייו במכוניתו והיה גם מי שפוצץ רימון רסס.
שיחות עם קרובי חיילים וקצינים שהתאבדו ועם אנשי מקצוע מגלות כי מה שראו בעוטף שבר את נפשם, והצבא לא ידע כיצד לספק להם מענה. חשיפת "הארץ"
May 12th, 06AM May 12th, 18PM
השמש האירה באותו היום על קיבוצי העוטף והכל היה גלוי לעין.
הבתים השרופים, התמונות המנותצות, הבגדים, החפצים וסימני החיים שתמו.
אלפי החיילים והקצינים שהלכו שם בשבילים, בין השיחים ובחצרות עוד ניסו לאתר גופות שטרם נמצאו, שרידים שעוד לא נאספו.
וגם מחבלים שעוד היו שם. אחד הסתתר ברפת, אחר הגיח מתוך מגורי העובדים הזרים. מדי פעם נשמעו צעקות, זעקות; הן היו לפסקול המדמם בימים שאחרי 7 באוקטובר, שאיש כבר לא דימם בהם.
אבל אז, באחת, הופרה השלווה המורבידית הזאת באחד הקיבוצים.
קול ירייה.
זה בקע מאחד הבתים. החיילים מיהרו לבית, חוששים שאולי נשאר בו מחבל, אולי מצא קורבן, אולי להפך.
על הרצפה הם מצאו את יותם (שם בדוי), שהתאבד בירייה; מותו נקבע במקום.
נהרג מאש כוחותיו האחרונים.
חבריו לפלוגה לא ידעו את זה, לא אז ולא בימים הבאים. סיבת המוות היתה תעלומה. כמו נפסלה בצנזורה.
רק כעבור שבועות, כך נודע ל"הארץ", יאשר התחקיר הצבאי הראשוני שחברם לפלוגה שם קץ לחייו.
יותם אינו היחיד שהתאבד כשהוא לבוש במדי צה"ל, בימים הראשונים למלחמה ועוד לפני הכניסה הקרקעית לרצועה.
ברשימה, שאת פרטיה המדויקים הצבא מסרב לחשוף, יש כמה חיילים, ובהם קצינים בדרגות רב־סרן וסגן־אלוף.
כמה מהם שלחו יד בנפשם בשעות הראשונות למלחמה, כשהקרבות בעוטף עוד היו בעיצומם.
"זה היה מאוד מפתיע, אנחנו לא רגילים למקרי אובדנות תוך כדי לחימה", מסביר פרופ' יוסי לוי־בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי במרכז האקדמי רופין.
"בדרך כלל האירועים הללו קורים בשוך הקרבות, בעיקר בקרב אנשים שסובלים מפוסט־טראומה וממשיכים לקום מדי בוקר למראות ולצלילים ולתחושת האשמה.
המקרים הנדירים הללו עשויים להצביע על עוצמת הזוועות שהתרחשו בעוטף עזה באותן השעות, ועל השפעתן על מצבם הנפשי של אלו שנחשפו אליהן".
ככלל, אומרים מומחים המעורים בתחום, רוב מקרי ההתאבדות בצבא הם של חיילים צעירים, בטירונות או בשנתם הראשונה לשירות.
אלא שגם במובן הזה, ל–7 באוקטובר יש השפעות חריגות.
פתאום הצבא צריך להתמודד עם אובדנות בקרב חיילים וקצינים בקבע ובמילואים, בשנות ה–30 וה–40 לחייהם.
על רקע הנסיבות הללו, הודיע ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף יניב עשור, כי בפעם הראשונה יכיר הצבא בחיילים שמתו כתוצאה מ"נסיבות אישיות" — כגון התאבדות או תאונות שאינן מבצעיות — כחללי המלחמה.
ברשימה מופיע גם שמו של קצין בשירות קבע, שנמצא ירוי ברכבו כשבועיים לאחר שמחבלי חמאס חצו את הגדר.
"הוא לקח קשה מאוד את כל מה שקרה", סיפר חברו ליחידה.
"הוא חשב שיש לו אחריות אישית ועבד לילות כימים כדי לעזור בכל מה שרק היה יכול, גם בעוטף וגם לקראת המלחמה בתוך הרצועה. כנראה שבסוף — הכאב הכניע אותו".
בצבא טוענים כי לא בכל המקרים מצאו חוט מקשר למראות הטבח,
ואולם שיחות עם בני משפחה וחברים ליחידה מגלות כי חלק מחללי המלחמה סבלו ממצוקות נפשיות שנגרמו מהזוועות שנחשפו אליהן בעוטף עזה.
כך היה גם במקרה של איש רפואה במילואים, אדם שנחשף בעברו למצבים קשים.
"הוא טיפל בפצועים רבים ליד רעים", סיפר חברו ליחידה.
"הוא כל הזמן אמר לי שהוא לא מצליח לשכוח את הריחות של הגופות שהיו פזורות בכל פינה, ושמתי לב שהוא לא ממש מצליח לישון". לדברי החבר, אותו מילואימניק, שהתאבד בנובמבר, היה אדם "שכל הזמן פעל להצלת חיים והיה לו קשה מאוד עם העובדה שהיו כל כך הרבה אנשים שהוא לא הצליח להציל".
החלל האלמוני
נתוני הצבא שנמסרו ל"הארץ" מגלים כי מתחילת המלחמה ועד 11 במאי עשרה חיילים וקצינים שמו קץ לחייהם.
כולם הוכרו כחללי המלחמה, אבל הצבא מסרב לציין אלו שמות פורסמו ומה פרטיהם, ואילו שמורים לעת עתה רק ברשומותיו; וזאת בשל מדיניות הפכפכה של הצבא.
תחילה, מספרים מקורות בצה"ל, האילוצים בשטח לא אפשרו לחקור כל מקרה ומקרה, ולפחות פעם אחת התגלה בדיעבד כי חייל שגופתו נמצאה ושמו פורסם כאילו נהרג בקרב — למעשה התאבד.
בעקבות זאת הוחלט להכיר במתאבדים כחללים, לרבות פרסום פרטיהם, אך בלי שיצויינו נסיבות המוות.
ואולם, לאחר כמה שבועות שבהם פורסמו "כל החללים שהגיעו למערך הנפגעים של צה"ל",
לדברי מקור באגף כוח האדם, הוחלט לשנות את המדיניות הזאת.
"בין השאר, משום שחשבנו שזה עלול לפגוע במורל הציבורי", הוא מסביר.
"פרסום שמות החללים גורם לכאב גדול בקרב הציבור, וחשבנו שאין צורך לעורר זאת בשל מקרים של חיילים שלא מתו בקרב או בתאונות מבצעיות".
"אף אחד לא הדריך אותנו בנוגע לטיפול בחיילים שהציגו תסמינים של תגובות קרב", מספרת קצינת שלישות של גדוד מילואים,
"בימים הראשונים היה כזה כאוס שאפילו הקב"ן לא ענה, מצאתי את עצמי ללא כל פתרון מצד המערכת, היא פשוט לא תפקדה".
המשך הכתבה בקישור הבא:
עשרה חיילים וקצינים התאבדו מאז תחילת המלחמה, חלקם עוד במהלך הקרבות בעוטף (msn.com)
%20(Set).png)
