קירשנבאום8
Well-known member
10 סימנים לעליית הביביזם.
-----------------------------------------
ד"ר אורית יעל, זמן ישראל, 16/2/21.
במשך שנים אני מרצה על מונרכיות, אוליגרכיות, דיקטטורות ודמוקרטיות. אני משתמשת בדוגמאות היסטוריות ועדכניות מרחבי העולם כדי להדגים תהליכים.
בשנה האחרונה זה נעשה קשה יותר ויותר. אני מתהלכת בין הטיפות, רואה נורות אדומות שהזהרתי מפניהן מהבהבות. אני רואה כיצד מתרחש השינוי, למשטר שונה לחלוטין מהדמוקרטיה שמספרים לנו שאנו חיים בה.
אנשים לא מודעים לכך, כי רוב הדיקטטורות עולות בסערה על ידי הפיכה צבאית. מנהיג יחיד או קבוצה קטנה מנצלים "מצב חרום" בעזרת כוח צבאי הנמצא בידיהם. נדירה יותר היא עלייתה של הדיקטטורה על ידי חקיקה "דמוקרטית" לכאורה. וזה מה שקורה עכשיו בארץ.
על מנת שתהליך זה יתרחש, יש צורך בתמיכתו של חלק מהעם מצד אחד, וחולשה ובלבול של הרשויות ושומרי הסף מהצד השני. אבל החמור מכל הוא שיתוף הפעולה של גורמים אינטרסנטיים שעשויים להרוויח מהשינוי.
יש מספר שלבים הכרחיים, המופיעים בסדר כזה או אחר, המאפשרים ליחיד לתפוס את השלטון. אפשר לזהות בהם סימנים לעלייתו של הביביזם:
1. יצירת אויב חיצוני: איראן והקורונה. תפקידו של האויב החיצוני ליצור איום קיומי על העם על מנת להפוך אותו לכנוע ומפוחד.
2. מציאת אויב פנימי: הערבים והשמאלנים הבוגדים. איום והפחדה מפני אלו המאיימים להשתלט על העם ולגרום לפיצולו.
3. אנרכיה. איום באנרכיה מאפשר להפחיד את הציבור מפני אובדן שליטה.
4. גיוס משתפי פעולה ומסייעים.
5. יצירת מצב חירום: חוליה מרכזית המאפשרת ליצור חקיקה מתאימה שתגביל את חופש הפעולה של האזרחים ותאפשר להגדיל את טווח הפעולה של המנהיג.
6. חקיקה: נותנת למנהיג לגיטימציה להפיכת המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה תחת חסותו של "מצב החרום".
7. זכויות האדם- צווי חרום מאפשרים לפגוע בזכויות האדם: : פגיעה בפרטיות, פגיעה בחופש התנועה, מעצרי שווא, מעקבים והחשוב מכולם הוא פגיעה בחופש הביטוי וחופש המחאה.
8. ביטול הפרדת הרשויות: על מנת לרכז את כל הסמכויות בידיו של המנהיג. יש להחליש ולייתר את הרשות המחוקקת, המייצגת את העם, ולהחליש או לכפוף את הרשות השופטת תחת שליטתו של המנהיג כך שכל החלטותיה תואמות את האינטרסים שלו, או שהן חסרות תוקף משפטי.
9. יצירת נאמנות בתוך מוסדות המדינה: על ידי החלפת הדרגתית של אנשים מרכזיים העומדים בראש המערכת, שומרי סף וראשי מערכת המשפט.
10. מידע שיקרי: תפקידו לבלבל את האזרחים וליצור חוסר בטחון בכל מידע, גם מידע אמיתי. הטכנולוגיות מאפשרות למנהיג ששולט גם בגורמי התקשורת והמידע להפיץ באופן מהיר ורחב מידע הנהפך לעובדה, עוד לפני שהיתה אפשרות לבדוק את מקורותיו ואמינותו.
מאז תחילת המאבק בקורונה נתניהו נוהג באופן קבוע לצאת עם "הצהרות דרמטיות", "הודעות מיוחדות", "לפרסם" ו"להדליף" נתונים שמתבררים כלא מדויקים בלשון המעטה. אליהן מצטרפות גם הודעות של מקורביו שמפיצים מידע כוזב על גורמים שהוא רואה בהם איום.
משבוצעו כל השלבים הללו יהפוך המשטר לשלטון יחיד: הפרדת הרשויות תבוטל, תישאר רק רשות אחת, הרשות המבצעת, ובראשה עומד שליט יחיד – הוא יכול להיות ראש ממשלה, נשיא, או שניהם ביחד.
בישראל נראה שהביביזם תוכנן כבר מזמן.
לאורך שנים נתניהו הרס בצורה שיטתית את מנגנוני ומערכות הבקרה הפורמליות על ידי מינוי אנשים מטעמו, החליף את שומרי הסף, קנה שליטה מלאה על התקשורת וסירס את כל מנגנוני ההגנה שהדמוקרטיה הציבה להגן על עצמה. כעת נשאר לו רק לחפש את התירוץ המתאים כיד להגיע אל היעד הסופי.
אל נשלה את עצמנו שאנחנו חיים בדמוקרטיה, את רוב השלבים כבר עברנו, מערכת הבחירות הזו היא הדקות האחרונות בהם ניתן יהיה להציל את ישראל מפני שלטון יחיד.
חשוב לזכור כי גם במשטרים אחרים שהפכו מדמוקרטיות לדיקטטורות מי שאפשר את קיומו של המשטר הדיקטטורי הוא דווקא הרוב הדומם שקיווה לשמור על חייו השקטים ולא לצאת לרחוב.
-----------------------------------------
ד"ר אורית יעל, זמן ישראל, 16/2/21.
במשך שנים אני מרצה על מונרכיות, אוליגרכיות, דיקטטורות ודמוקרטיות. אני משתמשת בדוגמאות היסטוריות ועדכניות מרחבי העולם כדי להדגים תהליכים.
בשנה האחרונה זה נעשה קשה יותר ויותר. אני מתהלכת בין הטיפות, רואה נורות אדומות שהזהרתי מפניהן מהבהבות. אני רואה כיצד מתרחש השינוי, למשטר שונה לחלוטין מהדמוקרטיה שמספרים לנו שאנו חיים בה.
אנשים לא מודעים לכך, כי רוב הדיקטטורות עולות בסערה על ידי הפיכה צבאית. מנהיג יחיד או קבוצה קטנה מנצלים "מצב חרום" בעזרת כוח צבאי הנמצא בידיהם. נדירה יותר היא עלייתה של הדיקטטורה על ידי חקיקה "דמוקרטית" לכאורה. וזה מה שקורה עכשיו בארץ.
על מנת שתהליך זה יתרחש, יש צורך בתמיכתו של חלק מהעם מצד אחד, וחולשה ובלבול של הרשויות ושומרי הסף מהצד השני. אבל החמור מכל הוא שיתוף הפעולה של גורמים אינטרסנטיים שעשויים להרוויח מהשינוי.
יש מספר שלבים הכרחיים, המופיעים בסדר כזה או אחר, המאפשרים ליחיד לתפוס את השלטון. אפשר לזהות בהם סימנים לעלייתו של הביביזם:
1. יצירת אויב חיצוני: איראן והקורונה. תפקידו של האויב החיצוני ליצור איום קיומי על העם על מנת להפוך אותו לכנוע ומפוחד.
2. מציאת אויב פנימי: הערבים והשמאלנים הבוגדים. איום והפחדה מפני אלו המאיימים להשתלט על העם ולגרום לפיצולו.
3. אנרכיה. איום באנרכיה מאפשר להפחיד את הציבור מפני אובדן שליטה.
4. גיוס משתפי פעולה ומסייעים.
5. יצירת מצב חירום: חוליה מרכזית המאפשרת ליצור חקיקה מתאימה שתגביל את חופש הפעולה של האזרחים ותאפשר להגדיל את טווח הפעולה של המנהיג.
6. חקיקה: נותנת למנהיג לגיטימציה להפיכת המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה תחת חסותו של "מצב החרום".
7. זכויות האדם- צווי חרום מאפשרים לפגוע בזכויות האדם: : פגיעה בפרטיות, פגיעה בחופש התנועה, מעצרי שווא, מעקבים והחשוב מכולם הוא פגיעה בחופש הביטוי וחופש המחאה.
8. ביטול הפרדת הרשויות: על מנת לרכז את כל הסמכויות בידיו של המנהיג. יש להחליש ולייתר את הרשות המחוקקת, המייצגת את העם, ולהחליש או לכפוף את הרשות השופטת תחת שליטתו של המנהיג כך שכל החלטותיה תואמות את האינטרסים שלו, או שהן חסרות תוקף משפטי.
9. יצירת נאמנות בתוך מוסדות המדינה: על ידי החלפת הדרגתית של אנשים מרכזיים העומדים בראש המערכת, שומרי סף וראשי מערכת המשפט.
10. מידע שיקרי: תפקידו לבלבל את האזרחים וליצור חוסר בטחון בכל מידע, גם מידע אמיתי. הטכנולוגיות מאפשרות למנהיג ששולט גם בגורמי התקשורת והמידע להפיץ באופן מהיר ורחב מידע הנהפך לעובדה, עוד לפני שהיתה אפשרות לבדוק את מקורותיו ואמינותו.
מאז תחילת המאבק בקורונה נתניהו נוהג באופן קבוע לצאת עם "הצהרות דרמטיות", "הודעות מיוחדות", "לפרסם" ו"להדליף" נתונים שמתבררים כלא מדויקים בלשון המעטה. אליהן מצטרפות גם הודעות של מקורביו שמפיצים מידע כוזב על גורמים שהוא רואה בהם איום.
משבוצעו כל השלבים הללו יהפוך המשטר לשלטון יחיד: הפרדת הרשויות תבוטל, תישאר רק רשות אחת, הרשות המבצעת, ובראשה עומד שליט יחיד – הוא יכול להיות ראש ממשלה, נשיא, או שניהם ביחד.
בישראל נראה שהביביזם תוכנן כבר מזמן.
לאורך שנים נתניהו הרס בצורה שיטתית את מנגנוני ומערכות הבקרה הפורמליות על ידי מינוי אנשים מטעמו, החליף את שומרי הסף, קנה שליטה מלאה על התקשורת וסירס את כל מנגנוני ההגנה שהדמוקרטיה הציבה להגן על עצמה. כעת נשאר לו רק לחפש את התירוץ המתאים כיד להגיע אל היעד הסופי.
אל נשלה את עצמנו שאנחנו חיים בדמוקרטיה, את רוב השלבים כבר עברנו, מערכת הבחירות הזו היא הדקות האחרונות בהם ניתן יהיה להציל את ישראל מפני שלטון יחיד.
חשוב לזכור כי גם במשטרים אחרים שהפכו מדמוקרטיות לדיקטטורות מי שאפשר את קיומו של המשטר הדיקטטורי הוא דווקא הרוב הדומם שקיווה לשמור על חייו השקטים ולא לצאת לרחוב.