אבא - כותבת אלייך דור שני לדור ראשון
אבא עוד מעט אני אגיע אלייך, לביקור אני יודעת שהיום זה יום קשה עבורך בכלל הימים האחרונים הם בלתי נסבלים עבור ניצולי השואה היום אני יודעת שהרגשת רע מאוד, פיזית ונפשית - אני לא ציפיתי אחרת ,זה היה ברור שהמתח הזה והכעס יכריע לראות אותך כואב את המצב ולא מבין איך הגענו למצב שאתם צריכים להלחם עבור משהו שמגיע לכם, עבור כסף שניתן מזמן למדינת ישראל רק שהיא בחרה להתעלם ממנו להתעלם מכם. היום אני רואה את התמונות בטלוויזיה, לצערי לא יכולתי להיות בין הצועדים ואני לא יודעת אם להוריד את הראש בבושה או להרימו בגאווה להתגאות על התמיכה שקיבלתם היום להתבייש שאתם צריכים לצעוד מצעד חיים ברחובות ירושלים בירת ישראל 60 שנה אחרי התופת בידיעה שעבור רבים ממכם באמת מדובר בחיים ומוות להתגאות שלמרות גילכם ומצבכם הבריאותי לא וותרתם התייצבתם צעדתם והשמעתם את קולכם להתבייש כשאני שומעת את ראש הממשלה מתייחס למצעד כבושה שלכם במקום בושה של ממשלות ישראל שהוא מעיז להגיד שזו בושה ומבוכה לכל תושבי הארץ ומבחינתו לראות ניצולת שואה בבגדי מחנה עם טלאי זה שפל המדרגה אחחחחחחח בא לי ללללללל................. אותו!!! אתה הגעת לארץ לבד בגיל צעיר אחרי מלחמה זוועתית, השארת הכל מאחור העיקר לבנות כאן בית ולהקים משפחה העיקר להביא לעולם ולישראל את הדור השני והשלישי ,כמו שאמרת - הוכחה לניצחון והיום שנים אחרי כשאני מקשיבה לך שואל בשביל מה? אתה כאדם צעיר האמנת שאין חשוב יותר מאשר להגשים את המשפט "להיות עם חופשי בארצנו" היית בטוח שהמדינה הזאת תעשה הכל למען אזרחיה ואיזו אכזבה... הפחד שלי אבא שמחר כבר ישכחו מהתמונות הקשות שראינו היום שהקולות יחלשו ולא יקרה כלום כמעט כמו בכל נושא אזרחי חברתי במדינה הזאת... אני מאחלת לך עוד שנים רבות של בריאות ושתזכה להגיע לשנת 2011 לא בשביל הקיצבה של אולמרט שתחכה לך אז אלא שאולי עוד תזכה לראות שלמדינה הזאת כן אכפת שתזכה לראות שמקשיבים לכם ונותנים לכם לחיות בכבוד ... ויותר מכל שתזכה להנאות מדור ההמשך שלך! יש בי סערת רגשות והמילים כאן זה קמצוץ שהצלחתי להוציא ...
אבא עוד מעט אני אגיע אלייך, לביקור אני יודעת שהיום זה יום קשה עבורך בכלל הימים האחרונים הם בלתי נסבלים עבור ניצולי השואה היום אני יודעת שהרגשת רע מאוד, פיזית ונפשית - אני לא ציפיתי אחרת ,זה היה ברור שהמתח הזה והכעס יכריע לראות אותך כואב את המצב ולא מבין איך הגענו למצב שאתם צריכים להלחם עבור משהו שמגיע לכם, עבור כסף שניתן מזמן למדינת ישראל רק שהיא בחרה להתעלם ממנו להתעלם מכם. היום אני רואה את התמונות בטלוויזיה, לצערי לא יכולתי להיות בין הצועדים ואני לא יודעת אם להוריד את הראש בבושה או להרימו בגאווה להתגאות על התמיכה שקיבלתם היום להתבייש שאתם צריכים לצעוד מצעד חיים ברחובות ירושלים בירת ישראל 60 שנה אחרי התופת בידיעה שעבור רבים ממכם באמת מדובר בחיים ומוות להתגאות שלמרות גילכם ומצבכם הבריאותי לא וותרתם התייצבתם צעדתם והשמעתם את קולכם להתבייש כשאני שומעת את ראש הממשלה מתייחס למצעד כבושה שלכם במקום בושה של ממשלות ישראל שהוא מעיז להגיד שזו בושה ומבוכה לכל תושבי הארץ ומבחינתו לראות ניצולת שואה בבגדי מחנה עם טלאי זה שפל המדרגה אחחחחחחח בא לי ללללללל................. אותו!!! אתה הגעת לארץ לבד בגיל צעיר אחרי מלחמה זוועתית, השארת הכל מאחור העיקר לבנות כאן בית ולהקים משפחה העיקר להביא לעולם ולישראל את הדור השני והשלישי ,כמו שאמרת - הוכחה לניצחון והיום שנים אחרי כשאני מקשיבה לך שואל בשביל מה? אתה כאדם צעיר האמנת שאין חשוב יותר מאשר להגשים את המשפט "להיות עם חופשי בארצנו" היית בטוח שהמדינה הזאת תעשה הכל למען אזרחיה ואיזו אכזבה... הפחד שלי אבא שמחר כבר ישכחו מהתמונות הקשות שראינו היום שהקולות יחלשו ולא יקרה כלום כמעט כמו בכל נושא אזרחי חברתי במדינה הזאת... אני מאחלת לך עוד שנים רבות של בריאות ושתזכה להגיע לשנת 2011 לא בשביל הקיצבה של אולמרט שתחכה לך אז אלא שאולי עוד תזכה לראות שלמדינה הזאת כן אכפת שתזכה לראות שמקשיבים לכם ונותנים לכם לחיות בכבוד ... ויותר מכל שתזכה להנאות מדור ההמשך שלך! יש בי סערת רגשות והמילים כאן זה קמצוץ שהצלחתי להוציא ...
