אהובה שלי...
אני נמסה מולך..רואה אותך ומתמוגגת היופי שלך מפיל אותי התשוקה אליך גומרת אותי הערגה אליך אוחזת בי טרוף כל פעם מחדש. אני רוצה להתקרב אליך להריח אותך לאחוז בך בשני ידיי לחבק אותך לנשק אותך לגעת בכל חלק וחלק ממך, ללטף את כולך.. לישוק לך על כל איבר ואיבר. להפשיט אותך למול אור הנר, להעביר בך נוצה מלטפת על כל גופך העירום,להיצמד אליך להרגיש אותך ולהיות רק איתך במקומות האלה שרק את יכולה לקחת אותי אליהם.. אלו מימדים אחרים. רקיע שביעי, גן עדן... חלקת אלוהים. אני רוצה לשמוע את הנשימות שלך, להרגיש את פעימות ליבך להסתכל לתוכך ולראות שאת אוהבת אותי. זה כל מה שאני רוצה, שתאהבי אותי. זה כר הפך לקשה מנשוא... אני מסתכלת עליך ורואה את הטוב לב שלך, את האהבה שיש לך לכולם, את הרוך הזה, השלווה השלמות הזו שלך. את מלאך טוב, את טהורה את נקיה את לב נקי ומזוכך שלא עשה שום רע לאף אחד. את נשמה טובה וטהורה. את מתנת האל.. משהו שאלוהים נתן לעולם כדי שיהנה מהטוב שלו. את האלה שלי, האלה הפרטית שלי. אני עוצמת את העינים שלי ונזכרת בלילות המטורפים שהעברנו יחד בעבר, היינו מורחות שוקולדים ומלקקות אותם זו מגופה של זו, היינו הולכת ונשכבות באמצע כלום.. היינו עושות אהבה בכל רגע נתון היינו נופלות אחת אל תוך זרועות השניה ושוכחות מהכל... היינו והיינו והיינו.. ומה היום? רק נותר לי להיאחז בזכרונות איתך, רק נותר לי להתגעגע אליך, את שם... במקום שלך ואת לא נותנת לאף אחד להיכנס אליו. הלב הסגור הזה שלך שנשאר ככה מאז האהבה המתה שלך. את יכולה לקבל את המתנה הנפלאה הזו שוב, את יכולה להתאהב שוב.. את כבר מאוהבת, בי. אני יודעת את זה אבל את מפחדת, לא נותנת לעצמך להיכנע לי.. פוחדת ממצב שבו תיקשרי אלי ואז תאבדי אותי כמו שכבר איבדת אהבה בעבר. את מפחדת מהמוות. קוראים לזה חרדת נטישה. בגלל זה את לבד, או יותר נכון.. עם כולם, אבל לא עם אף אחד באמת. מאמי שלי תביני. זה העולם, וזו דרך החיים. ואם הוא מת זה לא אומר שגם אני אמות או מישהו אחר שתיהי איתו. את חייבת להמשך הלאה. את יודעת שעושה לך טוב להיות איתי, אז בואי ותיהי איתי. את יודעת שאת אוהבת אותי אז תיהי איתי! אל תפחדי... בהתחלה חשבתי שזה כי אני אישה, אבל אתמול אחרי השיחה איתך הבנתי שזה כי את מפחדת... אתמול דיברת איתי פעם ראשונה וראית בי מישהי שיכולה להבין מה את אומרת..וסוף סוף דיברת אליי מהלב, ותתפלאי- אפילו הבנתי. את פוחדת... מאמי שלי, להבטיח לך שאני אחיה לנצח אני לא יכולה.. להבטיח שאני לא אמות ולא יקרה לי, גם לא.. אני כן יכולה להבטיח לך שאת החיים לצידי את תעברי בכיף, ושגם אם אלך בסוף.. לך ישארו זכרונות מתוקים. אני יכולה רק להגיד לך שחבל להפסיד, ובואי נהנה ממה שיש לנו עכשיו וזה אחת לשניה... אני יכולה להגיד לך שאני אוהבת אותך אהבה טהורה וענקית ואני יכולה להגיד לך שנראה לי שגם את. בואי תני לי יד ונלך... נלך לארץ האהבה יש לנו שם בית שהוא שלי ושלך, עם גיטרה ותופים... מעבר לזה אנחנו לא צריכות כלום. אני אוהבת אותך. לעולמים יפה שלי. אני.
אני נמסה מולך..רואה אותך ומתמוגגת היופי שלך מפיל אותי התשוקה אליך גומרת אותי הערגה אליך אוחזת בי טרוף כל פעם מחדש. אני רוצה להתקרב אליך להריח אותך לאחוז בך בשני ידיי לחבק אותך לנשק אותך לגעת בכל חלק וחלק ממך, ללטף את כולך.. לישוק לך על כל איבר ואיבר. להפשיט אותך למול אור הנר, להעביר בך נוצה מלטפת על כל גופך העירום,להיצמד אליך להרגיש אותך ולהיות רק איתך במקומות האלה שרק את יכולה לקחת אותי אליהם.. אלו מימדים אחרים. רקיע שביעי, גן עדן... חלקת אלוהים. אני רוצה לשמוע את הנשימות שלך, להרגיש את פעימות ליבך להסתכל לתוכך ולראות שאת אוהבת אותי. זה כל מה שאני רוצה, שתאהבי אותי. זה כר הפך לקשה מנשוא... אני מסתכלת עליך ורואה את הטוב לב שלך, את האהבה שיש לך לכולם, את הרוך הזה, השלווה השלמות הזו שלך. את מלאך טוב, את טהורה את נקיה את לב נקי ומזוכך שלא עשה שום רע לאף אחד. את נשמה טובה וטהורה. את מתנת האל.. משהו שאלוהים נתן לעולם כדי שיהנה מהטוב שלו. את האלה שלי, האלה הפרטית שלי. אני עוצמת את העינים שלי ונזכרת בלילות המטורפים שהעברנו יחד בעבר, היינו מורחות שוקולדים ומלקקות אותם זו מגופה של זו, היינו הולכת ונשכבות באמצע כלום.. היינו עושות אהבה בכל רגע נתון היינו נופלות אחת אל תוך זרועות השניה ושוכחות מהכל... היינו והיינו והיינו.. ומה היום? רק נותר לי להיאחז בזכרונות איתך, רק נותר לי להתגעגע אליך, את שם... במקום שלך ואת לא נותנת לאף אחד להיכנס אליו. הלב הסגור הזה שלך שנשאר ככה מאז האהבה המתה שלך. את יכולה לקבל את המתנה הנפלאה הזו שוב, את יכולה להתאהב שוב.. את כבר מאוהבת, בי. אני יודעת את זה אבל את מפחדת, לא נותנת לעצמך להיכנע לי.. פוחדת ממצב שבו תיקשרי אלי ואז תאבדי אותי כמו שכבר איבדת אהבה בעבר. את מפחדת מהמוות. קוראים לזה חרדת נטישה. בגלל זה את לבד, או יותר נכון.. עם כולם, אבל לא עם אף אחד באמת. מאמי שלי תביני. זה העולם, וזו דרך החיים. ואם הוא מת זה לא אומר שגם אני אמות או מישהו אחר שתיהי איתו. את חייבת להמשך הלאה. את יודעת שעושה לך טוב להיות איתי, אז בואי ותיהי איתי. את יודעת שאת אוהבת אותי אז תיהי איתי! אל תפחדי... בהתחלה חשבתי שזה כי אני אישה, אבל אתמול אחרי השיחה איתך הבנתי שזה כי את מפחדת... אתמול דיברת איתי פעם ראשונה וראית בי מישהי שיכולה להבין מה את אומרת..וסוף סוף דיברת אליי מהלב, ותתפלאי- אפילו הבנתי. את פוחדת... מאמי שלי, להבטיח לך שאני אחיה לנצח אני לא יכולה.. להבטיח שאני לא אמות ולא יקרה לי, גם לא.. אני כן יכולה להבטיח לך שאת החיים לצידי את תעברי בכיף, ושגם אם אלך בסוף.. לך ישארו זכרונות מתוקים. אני יכולה רק להגיד לך שחבל להפסיד, ובואי נהנה ממה שיש לנו עכשיו וזה אחת לשניה... אני יכולה להגיד לך שאני אוהבת אותך אהבה טהורה וענקית ואני יכולה להגיד לך שנראה לי שגם את. בואי תני לי יד ונלך... נלך לארץ האהבה יש לנו שם בית שהוא שלי ושלך, עם גיטרה ותופים... מעבר לזה אנחנו לא צריכות כלום. אני אוהבת אותך. לעולמים יפה שלי. אני.