אוי התל"מ הגיע

[mikush2]

אוי התל"מ ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif הגיע ../images/Emo7.gif

מעתיקה לכאן את הודעתי מפורום אובדן ניסיתי לדחות את הרגע הזה אבל זה בלתי אפשרי, את הזמן לא ניתן לעצור... אז מחר זהו ערב חג סוכות, לרוב האנשים זהו יום שמח, ואצלי... יום עצוב במיוחד. מחר שהוא במרחק דקות ספורות ממני זהו יום התל"מ שלי. מיום הפסקת ההריון (4 וחצי חוד') חששתי מבואו של יום זה. האמת שכבר כמה ימים אין לי יותר מידי מצב רוח, היום קמתי כשכל הפנים שלי פצעונים אדומים, לא יודעת ממה זה אולי ההורמונים שלי משתוללים. (ואולי זהו הריון חדש?) ואולי הגוף שלי מגיב לפחד הזה... אני מתה מפחד ממחר, אני יודעת שזהו עוד יום קשה וכולן עוברות אותו בסוף, אבל אני אצטרך לעשות הצגות כל הערב בארוחת החג כי אנחנו מוזמנים להורים של בעלי, ואני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת לזה. אני בטוחה שתעזרו לי להתגבר על יום קשה זה. אני אשתדל להיות חזקה ואעדכן אתכן. לילה עצוב

 

[אמאשלעוברית]

../images/Emo16.gif מאחלת לך ערב חג קצר ושקט

שאחרים יזכרו בשקט ויבינו את מצבך יתנו לך מרחב ואפשרות לעכל ולהפנים

 

[ariane]

כל כך מבינה אותך

כמה קשה להגיע בלי כלום לתאריך שהיה אמור להיות רק אושר. התל"מ של בני היה צריך להיות ב- 25/12/2002 וזוכרת כמה שהיינו מאושרים שה"ישו" הקטן שלי יוולד בארץ הקודש... זה ממש הצחיק אותנו.... אבל בתאריך הזה כבר לא צחקנו בכלל ואמי הלכה לבית הקברות.... להריון השני הרופא כבר לא אמר את התל"מ כך שאני לא ידעתי וגם עכשיו אני לא יודעת מתי זה יהיה. כל כך מאחלת לך שתעברי בקרוב הריון תקין ובעיקר בלי לדעת את התל"מ. אל תצפי שבמשפחה יתחשבו בזה, בדרך כלל לא זוכרים את זה בכלל. זה עצוב אבל ברגעים האלה אנחנו ממש לבד, אבל עכשיו יש לך את הפורום וכאן ממש נחשוב עליך כי בשביל זה אנחנו פה. אני מכל הלב איתך אל תתביישי לבכות, מותר לך. שולחת לך חיבוק גדול

 

[mikush2]

את כל כך צודקת

אף אחד לא זוכר... אפילו לא אמא שלי ואחיות שלי. נראה לי שהם גם לא רואים את זה כמוני. ולא מבינים אותי. למשל אמא שלי, מרוב שהיא מפחדת שאני אשקע בדיכאון, אז היא כל הזמן אומרת לי שעוד מעט יהיה לנו בייבי חדש. וזה לא מרגיע ולא מעודד בכלל! זה גם לא קשור, ברור שיהיה לי בייבי מתישהו, אבל זה לא אומר שאני לא עצובה מאוד, וכואבת על הבייבי הזה, שהיה צריך להוולד היום. ויכולתי להיות כבר אמא... אמרתי לבעלי היום שאף אחד לא זוכר בכלל (ולא אמרתי מה) הייתי בטוחה שגם הוא לא זוכר... אבל אז הוא אמר לי "מה אף אחד לא זוכר? שהיום היה צריך להולד לנו ילד?" הייתי די בשוק שהוא זכר. כנראה שהוא חושב על זה ולא מראה לי, כדי שאני לא אהיה עצובה. אז כמובן שזה בלתי נמנע! אני עצובה ולמרות שאני מאוד חזקה ולא הראתי את העצבות שלי במשך היום, הלב שלי בוכה כל הזמן... ואיזה מזל שיש לי את הפורום, כדי לשפוך את הלב, ושפה יש נשים שבאמת מבינות אותי... תודה לכן.

 

[אמאשלעוברית]

זה לא בהכרח שהם לא זוכרים

גם המשפחה המורחבת לא תמיד יודעת איך להתמודד ולפעמים הם מעדיפים לא להגיד כלום, כי זה נושא כל כך רגיש ותודו, לא תמיד אפשר לצפות את התגובות שלנו בכל הנוגע להריון ולידה או הגרוע מכל אובדן הדבר היקר לנו בעולם- וכמובן שבצדק. אבל נראה לי שהם מנסים למנוע מאיתנו כאב.

 

[קליניק35]

עניתי לך בפורום אבדן. מחבקת גם מכאן

 

[happy]

מחבקת אותך חזק חזק../images/Emo24.gif

אני יודעת כמה זה קשה להגיע לתלמ עם בטן ריקה ועוד לשבת בחגים עם כל המשפחה. אנחנו ברחנו שנה שעברה לכל החגים לחול וזה היה ממש מזל. ככל שראש השנה התקרב ידעתי שאני לא אוכל לעמוד בזה להיות בחגים עם כל המשפחה ועוד עם אחותי שהיתה אז בחודש 9 (הינו בהריון ביחד). שבוע לפני ראש השנה קנינו כרטיסי טיסה לארה"ב וברחנו מכאן. בעלי חזר בסוכות אני נשארתי עד אחרי סוכות (בגלל העבודה). הבריחה מכאן בחגים היתה פשוט אויר לנשימה היא החזיקה אותנו שפויים. מחבקת אותך חזק ומקווה שהארוחה עברה סביר (עד כמה שאפשר). מאחלת לך שאלו החגים העצובים האחרונים שלך.

 

[2קשת]

../images/Emo24.gif מיקוש

בוקר... וגם היום הזה מאחורייך. מקווה שאתמול עבר בשלום. כל כך קשה ללבוש את המסכה ערב שלם, מקווה שהצלחת, או ששיתפת והבינו אותך. אני יודעת שאף אחד לא זוכר וכמה זה עצוב... ושמחה שהחצי שלך כן זכר וכן איתך, גם זה לצערנו לא מובן מאליו. עוד מעט נגמרים החגים ומתחילה באמת שנה חדשה, אני מחבקת אותך ומאחלת לך שהשנה הזו תהיה השנה שלך, ושיהיו בה רק ימים שממחים.

 

[mikush2]

אני כזאת גרועה....

או שאני יותר מידי חזקה. (ויותר מידי זה כמובן לא טוב) כמובן שהעברתי את הערב בהצגה אחת גדולה. בכלל היה לי כזה יום עמוס אתמול, מלא בסידורים, קניות, ובישולים, ואחרי זה הארוחת ערב. כך שלא היה לי הרבה זמן למחשבה. אולי זה עזר לי להעביר את היום, אבל לא עזר לי להוציא את הכאב. אני מאמינה בלהוציא את הכאב ולהשתחרר ממנו... וכמו בשיר של ריטה ורמי (זמן), שמלווה אותי מהפסקת ההריון: יש ימים את לא מסתדרת לי את לא מוותרת לי את לא מתקרבת לפעמים, פתאום את נהיית סגורה ננעלת בתוך בועה על מה את חושבת זמן - תן לי רגע לבד לא לדאוג לאף אחד שקט מכולם זמן - רק להיות עם עצמי ככה להקשיב רק לי לא סוף העולם יש ימים הצער כובש אותי רואה רק כאב סביבי וכלום לא עוזר לי יש ימים שאת מתכסה קוצים שולפת הרבה חיצים שאיש לא יפגע זמן - תן לי רגע לבד לא לדאוג לאף אחד זמן למחשבה זמן - זמן להיות עם עצמך לא שקט כשאת אינך כשאת לא בסביבה לא יודע מה את מרגישה כשאת נשברת רגע אחד עוד דקה רגע אחד לנשימה זמן - תן לי רגע לבד לא לדאוג לאף אחד זמן למחשבה זמן -(רק תן לי זמן) זמן להיות עם עצמך לא שקט כשאת אינך (אל תדאג) כשאת לא בסביבה (אני בסביבה) לא שקט כשאת אינך לא סוף העולם אז כן, אני צריכה זמן לעצמי, לא לדאוג לאף אחד, שקט מכולם, להיות רק עם עצמי ולהקשיב רק לי, להוציא את הכאב, לבכות ולתת לזה לחלוף... וחוץ מכל זה, נראה לי שאין הריון. היום אני יומיים לפני איחור ועשיתי בדיקה ביתי, וכלום, נאדה! אז גם החודש הלך...

 

[2קשת]

מיקוש את מוכנה להפסיק

להעביר ביקורת על חברות שלי?

את לא "גרועה" ואין "יותר מדי". כל דרך שמצליחה להעביר לך עוד יום ועוד ערב היא בסדר גמור והיא מתאימה לך באותו רגע. אל תדאגי לכאב, הוא שם והוא ייצא במקום ובזמן שיהיה אפשר ומתאים, וזה לוקח זמן. דווקא גאה בך שהצלחת "להציג" אתמול, שהצלחת לשמח את יקירייך ולא לפגום בערב החג. זו גדולה בעיני. ואשר להריון... יומיים לפני איחור זה לא אומר כלום, בטח לא עכשיו כשעדיין הגוף לא חזר לאיתנו ואת לא יכולה להיות בטוחה לגבי סדירות ותאריכים. מחזיקה לך אצבעות שזה כן זה, ושאם זה לא, אז שהחודש הבא הוא שלך!

 

[mikush2]

תודה חמודה על נסיונות העידוד

וכמו שחשבתי המחזור הופיע במלוא הדרו ביום שבת בצהריים. אבל כבר לא הייתי במתח, כי הבדיקות האלו אף פעם לא טועות... מה שכן, הבעלול התאכזב מאוד!! ל זוכרת אף פעם אותו כל כך מאוכזב כמו הפעם. האמת מוזר שלא נתפס ההריון, כי עשינו מעקב זקיקים וידענו מתי הביוץ, ופעלנו בהתאם בימים הנכונים ו... כלום! תודה לכולכן על המילים המעודדות והמחזקות. עכשיו זה מאחורי ואני בסדר.

 

[טאניוש]

אני מקווה שאת בסדר ../images/Emo10.gif