אולי אפשר לפתוח בנושא שמטריד אותי..

[גוססי]

NO NO NO NO NO

אין פוסלים אדם לתפקיד כלשהו עקב אמונתיו הדתיות. לימדונו רבותינו שדתו של אדם היא ענינו הפרטי, וכל עוד הוא מבין את הערכים הגלומים בחוקי מדינת ישראל הדמוקרטית ופועל על פיהם אחת היא מה טיב היחסים בינו לבין בוראו.

 

[עוד יוסף פנדריך]

אני מסכים

ההצעה לפסול אדם לתפקיד ציבורי בגלל אמונתו הדתית היא בלתי חוקתית.

 

[סילבן]

אבל הוא מצהיר שהוא לא מבין!!!!

אם יישאל בוודעת למיוני שופטים, אם יפסוק בצד ההלכה או בצד החוק במקרה של התנגשות, הוא ייענה שהוא יפסוק בעד ההלכה אם הוא דתי-אורתודוקסי. אין חוכמות, ברגע שהוא מצהיר על עצמו כדתי אורתודורסי הוא אוטומטית מצהיר שהוא לא נאמן לחוקי ישראל (אם יתנגשו בהלכה)! אבל אתם צודקים, אין סיבה לפוסלו אוטומטית בגלל זה. יש להוסיך לנהלים את השאלה מה יעשה במקרה של התנגשות עם ההלכה, ואז באופן אוטומטי שופטים אורתודוכסים לא יעברו. לא בגלל שהם אורתודוכסים אלא בגלל שהם אינם נאמנים לחוקי ישראל (רק תשאל אותם!!!)

 

[גוססי]

שופט שמעניק להלכה עדיפות על חוקי

המדינה אינו ראוי לכהן כשופט במדינת ישראל. במקרה זה הוא מוזמן לעסוק במקצועו כעורך דין בשוק הפרטי ותבוא עליו הברכה.

 

[סילבן]

אבל שופט חרדי עושה כך עפ"י ההגדרה!!

 

[גוססי]

אין אצלנו שופטים חרדים

במערכת המשפט האזרחית, רק בבתי הדין הרבניים. ואת אלה, כמובן, יש להעלים מעל פני האדמה (את בתי הדין, לא הדיינים

)

 

[סילבן]

שופט דתי= שופט חרדי

כי ההבדל כידוע ששופט דתי-לאומי מקבל גם פסקי הלכה חדשים מפי רבנים, ובכל מקרה פסקי הלכה. שופט דתי אורתודוקסי יפסוק בעד ההלכה ונגד החוק עפ"י הגדרתו - אורתודוקסי.

 

[גוססי]

זה לא ממש משנה

לא התוית חשובה אלא המהות. שופט שאינו רואה עצמו כפוף לחוקי הכנסת אין לו מקום בדמוקרטיה הישראלית, ואין זה משנה אם הוא סרוג, חרדי או חילוני שהחליט לשפוט בהתאם לחוקי הפרלמנט הבולגרי.

 

[סילבן]

הוא אשר אמרתי!!!

שופט אורתודוכסי אינו רואה את פסיקותיו ככפופות לחוקי הכנסת (במקרה של התנגשות עם ההלכה). זה לא משנה, אבל כל שופט אורתודוכסי עושה זאת מעצם העובדה שהוא אומר על עצמו שהוא אורתודוכסי בוועדה למינוי שופטים. לא התווית חשובה, אבל היום משום מה השאלות האלו לא נשאלות, ואין חוזה עם השופט שאם מוצאים החלטה פגומה שלו הוא ישר מפוטר. לכן הדרך היחידה היא לשאול כל שופט (לרבות חובשי הכיפה) מה יעשה עם בפסיקותיו חוקי המדינה יתנגשו עם ההלכה. שנינו יודעים שכל שופט חובש כיפה יגיד שהוא יילך עם ההלכה, אבל כדי לא לעשות "הכללה" יש לשאול זאת. הבעיה היא שלא שואלים זאת כיום. ברור לך שאסור למנות שופט שמצהיר מראש שהוא ישפוט בניגוד לחוקי המדינה, נכון? וכן, גם שופט שיצהיר שייעשה זאת לו מצפונו יתנגש עם החוקים.

 

[ציפי ג]

ומה יעשה שופט חילוני

שאדיאלים שלו יתנגשו עם חוקי המדינה? האם לאדם חילוני אין אדיאלים באשר הם, שחשובים בעיניו פי אלף מהחוק היבש? כך למשל ישנם כאן כמה משתתפים, שהגם שהחוק היבש מורה שיש לבצע דברים המבוססים על ההלכה היהודית, הם סבורים שהחוק בטל ומבוטל מעיקרו על שום מקורו. למשל חוק החמץ. מה יעשה שופט שכזה היושב בפרהסיה ולועס פיתה בעיצומו של ליל הסדר, במקרה בו יאלץ ליתן פסק דין בענין מאפיה המוכרת פיתות בפרהסיה בניגוד לחוק? אני משערת שהוא יתחיל לעסוק במולד ירח, או משהו כזה, כדי למצוא הנמקות. מה שנקרא בלשון משפטית, ירה את החץ. ואח"כ יצייר את המעגל. כל שופט באשר הוא אדם עושה זאת הרבה מאוד פעמים. קודם מחליט מה הוא רוצה, ואח"כ ממציא הנמקות. בין אם זה בדיני עבודה, בין אם זה בדין הפלילי, ובין אם זה בדיני רשות.

 

[יוסאריאן]

ההנמקות אמורות להיות ...

במסגרת החוק. וברור שזה אמור להיות במידה מסויימת מושפע מהאידיאולוגיה. אבל זה חלק מהשיטה שנותנת את האפשרות שיהיו בני אדם בתור שופטים, ולא שייזקקו לשופטים ממוחשבים או רובוטים. לגבי פסק הדןי שעליו יצא קצפו של ח"כ פריצקי, זה ממש אידיוטי שדווקא פסק דין כזה הביא אותו להגיד מה שהוא כתב. פסק הדין של ביה"ד הארצי לעבודה בענין פרשנות המונח "שבת" בחוק שעות עבודה ומנוחה, הוא אחד הכי נכונים שיצאו משם. (טוב, אולי הגזמתי קצת). בכל אופן, ברור שהמחוקק התכוון ש"שבת" בחוק הזה, היא במשמעות היהודית של המונח "שבת", לפי ההקשר ולפי זה שמדובר שם על הוראה מיוחדת לעובדים יהודים. אם כבר מדברים על בית הדין לעבודה, אז צריך לזכור שאחד מפסקי הדין שעליהם באה הביקורת הקטלנית ביותר של הציבור החרדי, הוא פסק הדין בענין דנילוביץ - שהכיר בבן זוג הומוסקסואל של דייל באל על. המקור של פסק דין זה הוא בפסק דינו של השופט לובוצקי בביה"ד בתל אביב, שהוא שופט שומר מצוות. הערעור של אל על על פסק הדין, בבית הדין הארצי לעבודה, נדחה, למרות שהשופט אדלר ישב בהרכב. למה אז לא אמר ח"כ פריצקי שצריך להימנע מלמנות שופטים דתיים?

 

[סילבן]

כי הם לא שופטים דתיים

אין חוכמות, ההלכה קשוחה ואם השופטים לובוצקי ואדלר הדתיים עברו עליה הם לא דתיים. טענתי נכונה (ממש כפי שאמרתי בהודעתי האחרנה!) גם לגבי חילונים בעלי אידאולוגיות חשובות כביכול. על השופט אל ורק להתבסס על החוק, ולא על כל מערכת רעיונית אחרת.

 

[יוסאריאן]

איזה שטויות ...

מה הקשר בכלל? דבר ראשון - אם השופט אדלר לא דתי, אז ח"כ פריצקי בכלל לא היה אמור לכתוב את מה שהוא כתב בקשר אליו. (או שהתברר שהשופט אדלר חזר בתשובה אחרי פסק הדין בענין דנילוביץ ולפני פסק הדין בענין השבת). דבר שני - ההלכה אמנם קשוחה וההלכה לא תכיר בכך שזוג גברים הומוסקסואלים הם "בני זוג", לא תכיר ב"נישואין" ביניהם וכד´. אבל שופטים ישראליים שפוסקים לפי חוקי המדינה, גם אם הם דתיים - הם קובעים את פסיקתם בהתאם לחוקים. לכן, כשהשופטים האלה היו צריכים לפרש את ההסכם הקיבוצי של אל על, הם קבעו שהפרשנות העדיפה היא כזו שאיננה מפלה דיילים הומוסקסואליים לרעה. באותו אופן, השופט אדלר קבע שהפרשנות הנכונה של המונח "שבת" בחוק החילוני - חוק שעות עבודה ומנוחה, לפי רצונו של המחוקק - היא שה"שבת" תפורש בהקשר היהודי (גם השופטים האחרים שישבו עם השופט אדלר בהרכב חשבו ככה, למרות שהם לא דתיים). אותו שופט אדלר, שהוא כן דתי, קבע שניתן לראות יחסים בין נערת ליווי לבין בעל מכון ליווי כיחסים של עובדת ומעביד, והוא חייב את בעל מכון הליווי לשלם לעובדת את הזכויות המגיעות לה לפי דיני מדינת ישראל. זה אומר שהוא לא דתי???

 

[ציפי ג]

ועוד אומרים

שלדתיים יש דתומטר. והנה כאן, מנהל הפורום מחליט לאיזה גוון דתי אני משתייכת, מבלי להכיריני ומחליט אחד הגולשים שהכב´ השופט אדלר וד|ר לובוצקי אינם דתים. מתי יפתחו כבר מכונה שתדע לפענח הדתי או חילוני אדם, האנטישמי הוא או סתם שונא חרדים הוא? מתי כבר נדע מי הוא הדם במחן אוביקטיבי?

 

[סילבן]

אבל אני אמרתי שיש לשאלם!

אתה מבין, הרבה חובשי כיפות לא מדקדקים בכל תרי"ג מצוות וכו´.. כל שאמרתי זה שיש לשאול כל שופט בוועדה למינוי שופטים מה ייעשה עם החוק יתנגש במערכת רעיונית הקרובה ללבו. זה הכל.

 

[גוססי]

לא בטוח שיש צורך

עד כמה שזכור לי כל שופט במערכת האזרחית (וזאת בניגוד לדיינים בבתי הדין הרבניים) נשבע אמונים למדינת ישראל ולחוקיה. שבועה כזו מהווה הכרה ברורה בעליונות חוקי המדינה על כל מערכת תחוקתית אחרת, כולל ההלכה.