אולי זה הזמן....

הכאב שלי.

מעולם לא דיברתי על הכאב שעוטף אותי בלילות. כן, בלילות אני מדברת עם אלוקים ומרגישה שאני צריכה חיבוק ממנה. אולי טעיתי כשוויתרתי עליה שוב כמעט בטוח שטעיתי. אבל מצד שני... שתינו קפואות. אף אחת לא תיזום. ואם יקרה משהו זה רק מאלוקים "במקרה" כמו שנאמר. אני אוהבת אותה למרות הכל. אבל רק כשאהיה חזקה מספיק אוכל אותה לשאול אם עדיין אני בשבילה זה הכל.
 
אולי זה הזמן....

אולי זה הזמן להסיר כל ספק לגבייך לגביי. אולי זה הזמן ללבן את מה שהספיק להתלכלך בינינו ללא כל כוונה תחילה. אולי זה הזמן לומר לך שאת הבנאדם היחיד שלא אוכל לדמיין את חיי בלעדיו ואני יודעת שגם כשאת לא איתי פיזית את חיה אותי בלב. כמו שאמרת לי...אם את זוכרת כשהתכתבנו: "במקום שהלב שלך נמצא, שם הלב שלי איתך, הוא מחובר אלייך תמיד" משהו בסגנון הזה... אולי זה הזמן להחיות את אש אהבתנו מחדש. גם לזמן הזה ייקח קצת זמן להגיע אבל זה בהחלט הזמן להגיד לך, שאני לא מרימה ידיים לגבינו. גם אם תוותרי, או שוויתרת... אם אתקל בך "במקרה" אני מבטיחה לך שהתחושה שהרגשנו בעבר בעצם תמיד לא מתה בינינו.
 
למעלה