כשתמונות מן העבר צפות מול עיניי ואין לי שליטה במילותיי אף לא בידיי ואני בחורה שמאמץ לא חובבת לרוץ זו פשוט עבודה מעייפת, מה נותר לי אם לא לתהות האלו הן דקות הוירטואליה האחרונות. שדים ושדות קישטה אמנם סוג של כלבה אנוכי אבל כמה קרציות יכולה כלבה אחת לשאת? ללה
``דקות אחרונות של וירטואליה`` זה לא היה מובן שהכוונה לקרציות ויטואליות? שדים ושדות וירטואלים? תמונות מהעבר הוירטואלי? וואי לי וואי לי כבר יש לי עבר וירטואלי... אה, למען הסר ספק, כוונת המשוררת היתה על קרציות, שדים, שדות ועבר וירטואלי.
חסל סדר הסברים יקירתי מ`כפת לך שלא יבינו, זאת כל המטרה כל אחד קורא ומתרגם לעצמו מה שנח לו ועונה איך שבא לו (האמיני לי לרוב מבינים רק משחקים אותה או סתם משתעשעים) בכל אופן זהו עולם הוירטואליה הכל פה וירטואלי גם אנחנו כל פרט שנכתב פה מקבל תוספת צבע וירטואלית שום דבר לא אישי כי אין דבר כזה פה רק תזהרי שהקרציות לא ימצצו את דמך שרון
אבל נגיד, רק נגיד, שפתאום, ככה אאוט אוף דה בלו, יתחשק לי, איזה הסבר, הסברון, חפוז כזה, הסברונצ`יק, גם אז לא? *עם אישי דווקא אין לי בעיה, רק שלא יהיה אישית לוחצת-מוצצת...
