אז הבעיה שלי אולי קצת מוכרת לכם

[שרוניק]

אז הבעיה שלי אולי קצת מוכרת לכם

כמו שאמרתי, אני עובדת במשרד פרסום. אני יחסית חדשה פה (חצי שנה), ואם אתם מכירים את התחום, הוא תחרותי נורא ולא מפרגן. גיליתי שיש פה כל מיני אנשים שאלף - גונבים רעיונות מאחרים ו"מוכרים"אותם כאילו זה שלהם, ובית - מקנאים נורא אחד בשני וגם אם משהו (רעיון) מוצא חן בעיניהם, בישיבות הגדולות הם רק יקטלו. אני טיפוס יחסית ביישן (טוב, לא ממש ביישנית), ואני מוצאת את עצמי במקום לענות להם, שותקת ומתכנסת. זה נורא מגעיל אותי, ואני לא בטוחה איך אני אמורה להילחם באנשים כאלה. אולי אני במקום הלא-נכון?

 

[אפי היקרה]

מי אמר להילחם - תצטרפי !!!

ברומא התנהג כרומאי, ויש שם אגב, מסעדה נפלאה בסימטה קטנה שנקראת...לא זוכרת. אנטי-פסטי משהו-משהו. סעדתי שם בזמנו עם מרצ´לו (מה איזה, מסטרויאני) ופשוט מה לא עכשיו? זה סיפור מצויין. בכל מקרה, את היא זו שבחרת את תחום עבודתך, לפיכך את גם זו שתחליטי אם לעזוב או לא, ואם המטבח חם מדיי לטעמך. את נשמעת לי כבחורה עדינת נפש וישרה (ליבי עלייך, יקירתי, אלה תכונות קשות לעיכול מבחינתי), ומוזר לי שאת המומה מהתגלית. הרי רוב מדינת ישראל מושתת על היסוד של "חברך הביא רעיון? גנבהו, עדכנהו והציגהו כשלך". מי את חושבת העלה את הרעיון לדגל ישראל עם הפסים הכחולים ומגן דוד? "הרצל", את אומרת - נו... את רואה, גם לי גנבו רעיונות - ושרדתי. קודם כל, תפתחי שריון עבה, מסוקס, ורצוי בגוון צהבהב (אני מחבבת צהוב), היות וכבר למדת שככה הדברים עובדים אצלכם, אל תספרי לאחרים על רעיונותייך, אלא בשעת השין, בישיבה. כנראה שעמיתייך גם חשים את ריח הקרבן הנודף ממך וזה נותן להם לגיטימציה לעשות זאת שוב ושוב. נראה מה יקרה כשבפעם הבאה תחזירי להם מלחמה - יכול להיות שגם תגלי שיש לך את זה יותר ממה שחשבת. כמובן שישנה האפשרות שתמשיכי בדרכך הצודקת ואלוהים כבר יעניש אותם, אבל מהכרות קרובה עם האיש, אל תבני על זה. זכותך, כמובן, שלא ללכלך את ידייך בבוץ ולהשאר טהורה אך בוכיה - ואם הייתי את - זו כמובן לא היתה האופציה המועדפת. אני מוכנה, מצדי, לעזור לך לקרוא לחרם על משרד הפרסום עד שלא יפוטרו משם לאלתר כל חומסי הרעיונות, גונבי המחשבות ועולקי הנשמות. כמובן שזה ייקח הרבה זמן, שאין באפשרותי להעניק, אבל לפחות העליתי את הרעיון על נס.

 

[zooti]

טעות!!!

הרצל המציא את הדגל עם שבעת הכוכבים. מי המציא את הפסים הכחולים והמגן-דויד? טוב, לא זוכרת, אז את (שיהיה).

 

[אפי היקרה]

ברור שאני

ותשאלי את משה שרת, הוא היה שם.

 

[bimbo.]

שרוניק ואפי...

שרוניק, מי כמוני מבינה אותך. כמוני כמוך, ולא עוזר כלום. ניסיתי להלחם, אבל זה לא זה, וזה רק עולה בבריאות. ככה נולדנו וככה נישאר. אפי היקרה, לא נראה לי שאפשר להשתנות. הרי כתוב באיזשהו מקום: היהפוך נמר חברבורותיו? ואחת כמוני או כמו שרוניק, אנחנו נישאר עם חברבורותינו ותיסכולנו, והרעים ימשיכו לגנוב רעיונות ולחיות על חשבוננו. שרוניק, אל תקבלי דיכי בגלל דברי. תמשיכי להעלות רעיונות מוצלחים, רק תלמדי מתי ואיפה להשמיע אותם. ושימותו הקנאים. בנתיים קבלי

 

[adidas^]

פתרון קצת פרימטיבי...

אני אומרת- היי נחמדה וכולם יהיו נחמדים בחזרה אליך. שחקי אותה חברה של כולם, כך אף אחד לא ירצה לפגוע בך, ואם תצטרפי למלחמה ביניהם זה רק יגביר את היריבות במשרד שממה שהבנתי גם כך כבר גדולה. אם לא תהיי חלק מכל הקטע הזה, אז לא יהיה אינטרס לאף אחד לעשות את זה לך. כך לפחות אני חושבת, אלא אם כן יש במשרד שלך חיות אמיתיות ואז- תשכחי מהנ"ל- דבר לא יעזור לך. ובנימה אופטימית זו, אפרד. מקווה שעזרתי