אז כשהכל לא הולך, איך אפשר להרגיש טוב?!
שלום לכולם, נתחיל בזה שאני בת 21 (חיילת משוחררת כבר שנה). בתקופה האחרונה, מזה כחודשיים, נראה שהכל רק מתחרבש ומתחרבש... כעת, אני נמצאת ב"הפסקה" עם חבר שלי, שאותו אני נורא אוהבת, אך משום שלא מפסיקים לריב, החלטתי לעשות הפסקה כי כבר דיי...נמאס...כעת קשה לי...ואני עצובה כל הזמן (לא שלא הייתי עצובה גם לפני, כי פשוט רבנו כל הזמן), ועכשיו...בנוסף לזה, אז גם הבוס הדפוק שלי מאיים לפטר אותי (שוב!), ודיי, אני מרגישה שאני מאבדת הכל...שכלום לא הולך...אני רק בת 21 וכבר כ"כ מיואשת מהחיים, מאהבה, מהכל....אני רוצה לעשות המון דברים, אבל שם זה מתחיל ונגמר - ברצון. זה נראה כאילו שכשצרות מגיעות, הן אכן מגיעות בצרורות...אז איך לכל הרוחות אני אמורה להתחיל להרגיש טוב?! מהיכן להתחיל ואיך?? לא משנה כמה שאני מנסה לשנות חשיבה/גישה, זה פשוט לא עוזר. איכשהו, אני תמיד נופלת לאותו חור שחור שממנו ניסיתי להימנע או לברוח.... נמאס לי כבר!!!!
שלום לכולם, נתחיל בזה שאני בת 21 (חיילת משוחררת כבר שנה). בתקופה האחרונה, מזה כחודשיים, נראה שהכל רק מתחרבש ומתחרבש... כעת, אני נמצאת ב"הפסקה" עם חבר שלי, שאותו אני נורא אוהבת, אך משום שלא מפסיקים לריב, החלטתי לעשות הפסקה כי כבר דיי...נמאס...כעת קשה לי...ואני עצובה כל הזמן (לא שלא הייתי עצובה גם לפני, כי פשוט רבנו כל הזמן), ועכשיו...בנוסף לזה, אז גם הבוס הדפוק שלי מאיים לפטר אותי (שוב!), ודיי, אני מרגישה שאני מאבדת הכל...שכלום לא הולך...אני רק בת 21 וכבר כ"כ מיואשת מהחיים, מאהבה, מהכל....אני רוצה לעשות המון דברים, אבל שם זה מתחיל ונגמר - ברצון. זה נראה כאילו שכשצרות מגיעות, הן אכן מגיעות בצרורות...אז איך לכל הרוחות אני אמורה להתחיל להרגיש טוב?! מהיכן להתחיל ואיך?? לא משנה כמה שאני מנסה לשנות חשיבה/גישה, זה פשוט לא עוזר. איכשהו, אני תמיד נופלת לאותו חור שחור שממנו ניסיתי להימנע או לברוח.... נמאס לי כבר!!!!