אז מה הפתרון?

מצב
הנושא נעול.

גיל14

New member
אז מה הפתרון?

אז מה הפתרון?
בשרשורים פה בפורום הצעיר אני רואה שבפן החברתי כיתות מחוננים אינן עוזרות לאותם מחוננים, ובעצם אינן משרתות את מטרתן. למיטב הבנתי, מספר רב אם לא רוב המחוננים אוטודידקטיים, וכל מי שהוא אכן כזה יודע שלימוד אוטודידקטי למרות שלפעמים לא מקיף הוא מהיר פי כמה, ובעניינים אלו ואחרים אולי הדרך הכי טובה ללמוד - לדוגמה, שפה זרה. אין דרך יותר טובה ללמוד שפה זרה מאשר לקרוא, וכל ה"עידוד קריאה" ובוק ריפורטים למיניהם עושים בדיוק את ההפך ממטרתם, מניעים ילדים מקריאה. בכל מקרה, סטיתי מהנושא - כיתות המחוננים, לדעתי, מטרתן העיקרית היא לספק לילדים המחוננים חברה של שווים, של אנשים שלהם יש דבר משותף. מחוננים לרוב לא מתחברים לכתה רגילה, ולזה יש הוכחות ביומיום הרבה - אם תרצו, אספר לכם את הסיפור שלי. הנקודה המרכזית היא, שאם כיתות המחוננים לא עוזרות, וכיתות רגילות לא באות בחשבון, אז מה כן הפתרון? איפה ניתן להציב ילדים, בכתות ב'-ז' (שם לפי ניסיוני הזמנים הכי קשים), כדי שיהיו שמחים? אני לא צריך לספר לכם שהורים לפעמים לא יודעים מה עובר על הילדים. הפאסאד החברתי שכל אחד לומד בנעוריו להציג תקף הרבה יותר מוקדם אצל ילדים מחוננים, במיוחד לגבי הורים. לי לקח המון זמן להבין שלהורים כדאי לספר, ואי אפשר פשוט לבוא ולומר את זה לילד, הילד צריך להבין את זה לבד. לא שלא צריך לומר את זה, חובה לחזור שוב ושוב על זה, אבל אין מה לעשות. אז איך, לדעתכם המקצועית והאישית, אפשר לעשות לילדים האלה? כי הילדים שנותנים שיעורים פרטיים במתמטיקה, הם אלה שהכי צריכים עזרה בפן החברתי.
 

Ergil

New member
לקפוץ כיתות

אז מה הפתרון?
בשרשורים פה בפורום הצעיר אני רואה שבפן החברתי כיתות מחוננים אינן עוזרות לאותם מחוננים, ובעצם אינן משרתות את מטרתן. למיטב הבנתי, מספר רב אם לא רוב המחוננים אוטודידקטיים, וכל מי שהוא אכן כזה יודע שלימוד אוטודידקטי למרות שלפעמים לא מקיף הוא מהיר פי כמה, ובעניינים אלו ואחרים אולי הדרך הכי טובה ללמוד - לדוגמה, שפה זרה. אין דרך יותר טובה ללמוד שפה זרה מאשר לקרוא, וכל ה"עידוד קריאה" ובוק ריפורטים למיניהם עושים בדיוק את ההפך ממטרתם, מניעים ילדים מקריאה. בכל מקרה, סטיתי מהנושא - כיתות המחוננים, לדעתי, מטרתן העיקרית היא לספק לילדים המחוננים חברה של שווים, של אנשים שלהם יש דבר משותף. מחוננים לרוב לא מתחברים לכתה רגילה, ולזה יש הוכחות ביומיום הרבה - אם תרצו, אספר לכם את הסיפור שלי. הנקודה המרכזית היא, שאם כיתות המחוננים לא עוזרות, וכיתות רגילות לא באות בחשבון, אז מה כן הפתרון? איפה ניתן להציב ילדים, בכתות ב'-ז' (שם לפי ניסיוני הזמנים הכי קשים), כדי שיהיו שמחים? אני לא צריך לספר לכם שהורים לפעמים לא יודעים מה עובר על הילדים. הפאסאד החברתי שכל אחד לומד בנעוריו להציג תקף הרבה יותר מוקדם אצל ילדים מחוננים, במיוחד לגבי הורים. לי לקח המון זמן להבין שלהורים כדאי לספר, ואי אפשר פשוט לבוא ולומר את זה לילד, הילד צריך להבין את זה לבד. לא שלא צריך לומר את זה, חובה לחזור שוב ושוב על זה, אבל אין מה לעשות. אז איך, לדעתכם המקצועית והאישית, אפשר לעשות לילדים האלה? כי הילדים שנותנים שיעורים פרטיים במתמטיקה, הם אלה שהכי צריכים עזרה בפן החברתי.
לקפוץ כיתות
ברור שלי שפתרון כזה לא מתאים לכל אחד, ויכול לגרום הרבה יותר נזק מתועלת למי שהוא לא מתאים לו, אבל זה עבד נהדר בשבילי.
 

Kalla

New member
גם בשביל בעלי.

לקפוץ כיתות
ברור שלי שפתרון כזה לא מתאים לכל אחד, ויכול לגרום הרבה יותר נזק מתועלת למי שהוא לא מתאים לו, אבל זה עבד נהדר בשבילי.
גם בשביל בעלי.
 
לקפוץ כיתות

לקפוץ כיתות
ברור שלי שפתרון כזה לא מתאים לכל אחד, ויכול לגרום הרבה יותר נזק מתועלת למי שהוא לא מתאים לו, אבל זה עבד נהדר בשבילי.
לקפוץ כיתות
לי זה נראה כמו משהו שיכול לעבוד טוב בגיל מאוחר יותר (סוף היסודי-חט"ב), אבל בכיתות הנמוכות זה פתרון דמה ולא באמת משפר מצב טעון שיפור.
 

Ergil

New member
אלה הכיתות הבעייתיות, לא?

לקפוץ כיתות
לי זה נראה כמו משהו שיכול לעבוד טוב בגיל מאוחר יותר (סוף היסודי-חט"ב), אבל בכיתות הנמוכות זה פתרון דמה ולא באמת משפר מצב טעון שיפור.
אלה הכיתות הבעייתיות, לא?
 

לי Li

New member
לקפוץ כיתות לא באמת עוזר

לקפוץ כיתות
ברור שלי שפתרון כזה לא מתאים לכל אחד, ויכול לגרום הרבה יותר נזק מתועלת למי שהוא לא מתאים לו, אבל זה עבד נהדר בשבילי.
לקפוץ כיתות לא באמת עוזר
ורוב הפעמים הוא סתם יוצר פער ריגשי גדול מידי בין המחונן לבין הילדים בכתה שלו. מה יעשה המחונן שקפץ כיתה ששאר הילדים בכיתתו יוציאו תעודת זהות? או רישיון נהיגה? או התגייסו לצבא? הוא יצטרך לחכות, והוא יכנס למסגרות החדשות שלו בלי חברים קודמים. אני דווקא חושבת שכתת מחוננים היא כן הפיתרון, וגם בכתה רגילה אין בעיות. הפיתרון הכי טוב הוא לחנך את הילד להיות חברותי, כאשר אנשים חברותיים ולא מתלהבים, מתחברים אליהם גם למרות שהם מחוננים.
 

Ergil

New member
*shrug*

לקפוץ כיתות לא באמת עוזר
ורוב הפעמים הוא סתם יוצר פער ריגשי גדול מידי בין המחונן לבין הילדים בכתה שלו. מה יעשה המחונן שקפץ כיתה ששאר הילדים בכיתתו יוציאו תעודת זהות? או רישיון נהיגה? או התגייסו לצבא? הוא יצטרך לחכות, והוא יכנס למסגרות החדשות שלו בלי חברים קודמים. אני דווקא חושבת שכתת מחוננים היא כן הפיתרון, וגם בכתה רגילה אין בעיות. הפיתרון הכי טוב הוא לחנך את הילד להיות חברותי, כאשר אנשים חברותיים ולא מתלהבים, מתחברים אליהם גם למרות שהם מחוננים.
*shrug*
לי זה עזר.
 
אני לא חושבת שאפשר לחנך ילד להיות

לקפוץ כיתות לא באמת עוזר
ורוב הפעמים הוא סתם יוצר פער ריגשי גדול מידי בין המחונן לבין הילדים בכתה שלו. מה יעשה המחונן שקפץ כיתה ששאר הילדים בכיתתו יוציאו תעודת זהות? או רישיון נהיגה? או התגייסו לצבא? הוא יצטרך לחכות, והוא יכנס למסגרות החדשות שלו בלי חברים קודמים. אני דווקא חושבת שכתת מחוננים היא כן הפיתרון, וגם בכתה רגילה אין בעיות. הפיתרון הכי טוב הוא לחנך את הילד להיות חברותי, כאשר אנשים חברותיים ולא מתלהבים, מתחברים אליהם גם למרות שהם מחוננים.
אני לא חושבת שאפשר לחנך ילד להיות
חברותי. אפשר להקנות לו כישורים חברתיים למיניהם ולעזור לו להרחיב את חוג החברים שלו, אבל לגרום לו לאהוב ולהינות מחברת אנשים גדולה כאשר הוא מעדיף כזו מצומצמת (שלעתים כוללת רק את עצמו) מתוך הנחה לא ברורה ש"ככה צריך" או ש"האדם הוא טיפוס חברותי"? חבל על המאמץ, הסבל והעצבים של כולם. "הפתרון" היה, לדעתי, מסגרת בה ישנה כמות מקסימלי של ילדים אשר נוצר חיבור טוב באופן טבעי בינם לבין אותו הילד. כיצד נוצר חיבור טוב (ומה זה בכלל) זו שאלה מורכבת שהתשובה לה איננה חד משמעית, אבל זה הרבה מעבר לקשר רדוד שנוצר בזכות יחסי אנוש טובים בלבד. לגבי פער רגשי, לאחר שעזבתי את בי"ס הייתי בעיקר בסביבה של אנשים בוגרים ממני, וזה בכלל לא הפריע לי. כלומר, יכול להיות שאם את רוב או כל הקורסים הייתי לומדת בחברת סטודנטים בגיל שלי (למרות שגם ככה האוניברסיטה הפתוחה היא לא במיוחד מסגרת חברתית) אולי הייתי נהנית יותר ויוצרת יותר קשרים מחוץ ללימודים, אבל המצב הקיים לא היה גרוע יותר מזה שהיה בבי"ס, ההפך הוא הנכון. ובלי קשר למחוננים, כאשר נכנסים למסגרות חדשות אשר לא תלויות בישנות (כמו צבא ובי"ס, אוניברסיטה ובי"ס, אוניברסיטה וצבא) עושים זאת בלי חברים קודמים. ולי בכלל אין תעודת זהות (רישיון נהיגה יש, וכשלא היה ניצלתי את העניין על מנת לתפוס טרמפים, והמבין יבין
)...
 
מה הפתרון?

אז מה הפתרון?
בשרשורים פה בפורום הצעיר אני רואה שבפן החברתי כיתות מחוננים אינן עוזרות לאותם מחוננים, ובעצם אינן משרתות את מטרתן. למיטב הבנתי, מספר רב אם לא רוב המחוננים אוטודידקטיים, וכל מי שהוא אכן כזה יודע שלימוד אוטודידקטי למרות שלפעמים לא מקיף הוא מהיר פי כמה, ובעניינים אלו ואחרים אולי הדרך הכי טובה ללמוד - לדוגמה, שפה זרה. אין דרך יותר טובה ללמוד שפה זרה מאשר לקרוא, וכל ה"עידוד קריאה" ובוק ריפורטים למיניהם עושים בדיוק את ההפך ממטרתם, מניעים ילדים מקריאה. בכל מקרה, סטיתי מהנושא - כיתות המחוננים, לדעתי, מטרתן העיקרית היא לספק לילדים המחוננים חברה של שווים, של אנשים שלהם יש דבר משותף. מחוננים לרוב לא מתחברים לכתה רגילה, ולזה יש הוכחות ביומיום הרבה - אם תרצו, אספר לכם את הסיפור שלי. הנקודה המרכזית היא, שאם כיתות המחוננים לא עוזרות, וכיתות רגילות לא באות בחשבון, אז מה כן הפתרון? איפה ניתן להציב ילדים, בכתות ב'-ז' (שם לפי ניסיוני הזמנים הכי קשים), כדי שיהיו שמחים? אני לא צריך לספר לכם שהורים לפעמים לא יודעים מה עובר על הילדים. הפאסאד החברתי שכל אחד לומד בנעוריו להציג תקף הרבה יותר מוקדם אצל ילדים מחוננים, במיוחד לגבי הורים. לי לקח המון זמן להבין שלהורים כדאי לספר, ואי אפשר פשוט לבוא ולומר את זה לילד, הילד צריך להבין את זה לבד. לא שלא צריך לומר את זה, חובה לחזור שוב ושוב על זה, אבל אין מה לעשות. אז איך, לדעתכם המקצועית והאישית, אפשר לעשות לילדים האלה? כי הילדים שנותנים שיעורים פרטיים במתמטיקה, הם אלה שהכי צריכים עזרה בפן החברתי.
מה הפתרון?
אין פתרון יחיד אשר מתאים למחוננים באשר הם, שכן מחוננים הם לא יישות אחת אלא בעלי מבנה אישיות ויכולות שכליות המשתנות מאחד לאחד. לכן ישנם מחוננים אשר כיתת מחוננים הייתה, מבחינתם, מה שהציל להם את הנעורים והילדות וכאלה שמבחינתם המצב היה הפוך לחלוטין. כמובן שיש משמעות גם להתנהלות של הכיתה, ולא רק לאישיות של המחונן עצמו. איך אפשר לעזור לילדים האלה? מאפיין ברור של ילדים צעירים (או לפחות, של מי שהבגרות הרגשית שלו היא כשל ילד צעיר) הוא שהם פועלים על פי הדחפים שלהם, משמע -> כאשר לא טוב להם הם יתלוננו על כך שלא טוב להם. לכן, מה שצריך לעשות זה להקשיב להם, וללכת ע"פ מה שהם אומרים. אם ה"חטא" היחידי של ילד מסויים הוא שהוא קצת יותר חכם מהשאר, אין סיבה להעניש אותו בכך שיקרעו אותו מן הסביבה המוכרת לו רק כי איזה מבחן מצא אותו מתאים למסגרת אחרת עם שם פלצני. מצד שני, אין להשאיר ילד במסגרת הרגילה למרות שהוא סובל שם ולמרות שאין לה שום פתרון עבורו, רק בשביל ש"הוא יהיה ילד רגיל". כאמור, כל מקרה הוא לגופו.
 
חינוך ביתי

מה הפתרון?
אין פתרון יחיד אשר מתאים למחוננים באשר הם, שכן מחוננים הם לא יישות אחת אלא בעלי מבנה אישיות ויכולות שכליות המשתנות מאחד לאחד. לכן ישנם מחוננים אשר כיתת מחוננים הייתה, מבחינתם, מה שהציל להם את הנעורים והילדות וכאלה שמבחינתם המצב היה הפוך לחלוטין. כמובן שיש משמעות גם להתנהלות של הכיתה, ולא רק לאישיות של המחונן עצמו. איך אפשר לעזור לילדים האלה? מאפיין ברור של ילדים צעירים (או לפחות, של מי שהבגרות הרגשית שלו היא כשל ילד צעיר) הוא שהם פועלים על פי הדחפים שלהם, משמע -> כאשר לא טוב להם הם יתלוננו על כך שלא טוב להם. לכן, מה שצריך לעשות זה להקשיב להם, וללכת ע"פ מה שהם אומרים. אם ה"חטא" היחידי של ילד מסויים הוא שהוא קצת יותר חכם מהשאר, אין סיבה להעניש אותו בכך שיקרעו אותו מן הסביבה המוכרת לו רק כי איזה מבחן מצא אותו מתאים למסגרת אחרת עם שם פלצני. מצד שני, אין להשאיר ילד במסגרת הרגילה למרות שהוא סובל שם ולמרות שאין לה שום פתרון עבורו, רק בשביל ש"הוא יהיה ילד רגיל". כאמור, כל מקרה הוא לגופו.
חינוך ביתי
שמתם לב שרובן המוחלט של הבעיות של המחוננים הן בבית הספר ולא בבית? אם יש לילד הרבה אחים, וגם כמה שכנים, יכול להיות שמצבו החברתי יהיה טוב יותר דווקא אם לא ילך לבית הספר...
 
ומה הפרוצדורה לכך?

חינוך ביתי
שמתם לב שרובן המוחלט של הבעיות של המחוננים הן בבית הספר ולא בבית? אם יש לילד הרבה אחים, וגם כמה שכנים, יכול להיות שמצבו החברתי יהיה טוב יותר דווקא אם לא ילך לבית הספר...
ומה הפרוצדורה לכך?
הרי יש חוק חינוך חובה (שמי כמוני יודעת שהוא רק על הנייר).
 

לי Li

New member
כפי שכבר אמרתי

אז מה הפתרון?
בשרשורים פה בפורום הצעיר אני רואה שבפן החברתי כיתות מחוננים אינן עוזרות לאותם מחוננים, ובעצם אינן משרתות את מטרתן. למיטב הבנתי, מספר רב אם לא רוב המחוננים אוטודידקטיים, וכל מי שהוא אכן כזה יודע שלימוד אוטודידקטי למרות שלפעמים לא מקיף הוא מהיר פי כמה, ובעניינים אלו ואחרים אולי הדרך הכי טובה ללמוד - לדוגמה, שפה זרה. אין דרך יותר טובה ללמוד שפה זרה מאשר לקרוא, וכל ה"עידוד קריאה" ובוק ריפורטים למיניהם עושים בדיוק את ההפך ממטרתם, מניעים ילדים מקריאה. בכל מקרה, סטיתי מהנושא - כיתות המחוננים, לדעתי, מטרתן העיקרית היא לספק לילדים המחוננים חברה של שווים, של אנשים שלהם יש דבר משותף. מחוננים לרוב לא מתחברים לכתה רגילה, ולזה יש הוכחות ביומיום הרבה - אם תרצו, אספר לכם את הסיפור שלי. הנקודה המרכזית היא, שאם כיתות המחוננים לא עוזרות, וכיתות רגילות לא באות בחשבון, אז מה כן הפתרון? איפה ניתן להציב ילדים, בכתות ב'-ז' (שם לפי ניסיוני הזמנים הכי קשים), כדי שיהיו שמחים? אני לא צריך לספר לכם שהורים לפעמים לא יודעים מה עובר על הילדים. הפאסאד החברתי שכל אחד לומד בנעוריו להציג תקף הרבה יותר מוקדם אצל ילדים מחוננים, במיוחד לגבי הורים. לי לקח המון זמן להבין שלהורים כדאי לספר, ואי אפשר פשוט לבוא ולומר את זה לילד, הילד צריך להבין את זה לבד. לא שלא צריך לומר את זה, חובה לחזור שוב ושוב על זה, אבל אין מה לעשות. אז איך, לדעתכם המקצועית והאישית, אפשר לעשות לילדים האלה? כי הילדים שנותנים שיעורים פרטיים במתמטיקה, הם אלה שהכי צריכים עזרה בפן החברתי.
כפי שכבר אמרתי
אפשר להשפיע על ילדים מגיל צעיר, לרשום אותם לחוגים, ולהשפיע עליהם להיות יותר חברותיים. זה הדבר שבאמת יעזור להם. כתת מחוננים טובה לחלק ולחלק אחר לא, אבל האופי החברותי יעזור בכל מצב ובכל כתה.
 

m43

New member
די לדחוף את הילדים

אז מה הפתרון?
בשרשורים פה בפורום הצעיר אני רואה שבפן החברתי כיתות מחוננים אינן עוזרות לאותם מחוננים, ובעצם אינן משרתות את מטרתן. למיטב הבנתי, מספר רב אם לא רוב המחוננים אוטודידקטיים, וכל מי שהוא אכן כזה יודע שלימוד אוטודידקטי למרות שלפעמים לא מקיף הוא מהיר פי כמה, ובעניינים אלו ואחרים אולי הדרך הכי טובה ללמוד - לדוגמה, שפה זרה. אין דרך יותר טובה ללמוד שפה זרה מאשר לקרוא, וכל ה"עידוד קריאה" ובוק ריפורטים למיניהם עושים בדיוק את ההפך ממטרתם, מניעים ילדים מקריאה. בכל מקרה, סטיתי מהנושא - כיתות המחוננים, לדעתי, מטרתן העיקרית היא לספק לילדים המחוננים חברה של שווים, של אנשים שלהם יש דבר משותף. מחוננים לרוב לא מתחברים לכתה רגילה, ולזה יש הוכחות ביומיום הרבה - אם תרצו, אספר לכם את הסיפור שלי. הנקודה המרכזית היא, שאם כיתות המחוננים לא עוזרות, וכיתות רגילות לא באות בחשבון, אז מה כן הפתרון? איפה ניתן להציב ילדים, בכתות ב'-ז' (שם לפי ניסיוני הזמנים הכי קשים), כדי שיהיו שמחים? אני לא צריך לספר לכם שהורים לפעמים לא יודעים מה עובר על הילדים. הפאסאד החברתי שכל אחד לומד בנעוריו להציג תקף הרבה יותר מוקדם אצל ילדים מחוננים, במיוחד לגבי הורים. לי לקח המון זמן להבין שלהורים כדאי לספר, ואי אפשר פשוט לבוא ולומר את זה לילד, הילד צריך להבין את זה לבד. לא שלא צריך לומר את זה, חובה לחזור שוב ושוב על זה, אבל אין מה לעשות. אז איך, לדעתכם המקצועית והאישית, אפשר לעשות לילדים האלה? כי הילדים שנותנים שיעורים פרטיים במתמטיקה, הם אלה שהכי צריכים עזרה בפן החברתי.
די לדחוף את הילדים
תניחו להם, ואפשרו להם להיות ילדים!!!!!!!!! לקפוץ כיתה? נו באמת? מישהו באמת חושב שזה טוב? גם כך מחוננים בד"כ ילדותיים מבני גילם, ו- EQ רבותיי, זה לא סתם מושג אקדמי פלצני- כי אם נפשו של הילד שלכם. אני מתרשמת שיש כאן בפורום הורים שמחוננות ילדם היא בערך ההישג הכביר שלהם בחיים. אז יאללה, תממשו את עצמכם בעצמכם, ותנו לילדכם לגדול בשקט. ועוד דבר אחד- כיתות מחוננים זה פתרון טוב, בשני תנאים: א. שיהיו בהם מחוננים אמיתיים ב. שיהיו באכסניה הולמת.
 

Ergil

New member
יש פה שני אנשים

די לדחוף את הילדים
תניחו להם, ואפשרו להם להיות ילדים!!!!!!!!! לקפוץ כיתה? נו באמת? מישהו באמת חושב שזה טוב? גם כך מחוננים בד"כ ילדותיים מבני גילם, ו- EQ רבותיי, זה לא סתם מושג אקדמי פלצני- כי אם נפשו של הילד שלכם. אני מתרשמת שיש כאן בפורום הורים שמחוננות ילדם היא בערך ההישג הכביר שלהם בחיים. אז יאללה, תממשו את עצמכם בעצמכם, ותנו לילדכם לגדול בשקט. ועוד דבר אחד- כיתות מחוננים זה פתרון טוב, בשני תנאים: א. שיהיו בהם מחוננים אמיתיים ב. שיהיו באכסניה הולמת.
יש פה שני אנשים
שאמרו מניסיונם שזה טוב.
 

Kalla

New member
לא נראה לי שמזה אפשר להסיק משהו

יש פה שני אנשים
שאמרו מניסיונם שזה טוב.
לא נראה לי שמזה אפשר להסיק משהו
כוללני. בעלי היה תמיד מאוד בוגר באופיו והסתדר נהדר עם דרישות התנהגותיות ורגשיות המתאימות לילדים בוגרים ממנו. לעומת זאת, לבני אני בטוחה שזה לא היה מתאים גם בגלל שגם ככה הוא בסוף המחזור והכי קטן בכיתה, אז אם היה קופץ כיתה הפרש הגיל היה כבר מוגזם לגמרי. והסיבה השניה והעיקרית שמבחינה רגשית הוא די ילדותי. יש לו אמנם מספר חברים מבוגרים ממנו, אך אני לא בטוחה כלל שההתנהגות שלו באופן כללי הייתה מתיישבת עם זו של ילדים מבוגרים ממנו משמעותית. בסך הכל הכללי, נראה לי שכיתת מחוננים או אפילו העשרה למחוננים במסגרת בית ספר רגיל עונה טוב יותר על צרכים של חלק מהחוננים, אולי אפילו הרוב שבהם.
 

Ergil

New member
כמו שאמרתי, זה לא מתאים לכל אחד

לא נראה לי שמזה אפשר להסיק משהו
כוללני. בעלי היה תמיד מאוד בוגר באופיו והסתדר נהדר עם דרישות התנהגותיות ורגשיות המתאימות לילדים בוגרים ממנו. לעומת זאת, לבני אני בטוחה שזה לא היה מתאים גם בגלל שגם ככה הוא בסוף המחזור והכי קטן בכיתה, אז אם היה קופץ כיתה הפרש הגיל היה כבר מוגזם לגמרי. והסיבה השניה והעיקרית שמבחינה רגשית הוא די ילדותי. יש לו אמנם מספר חברים מבוגרים ממנו, אך אני לא בטוחה כלל שההתנהגות שלו באופן כללי הייתה מתיישבת עם זו של ילדים מבוגרים ממנו משמעותית. בסך הכל הכללי, נראה לי שכיתת מחוננים או אפילו העשרה למחוננים במסגרת בית ספר רגיל עונה טוב יותר על צרכים של חלק מהחוננים, אולי אפילו הרוב שבהם.
כמו שאמרתי, זה לא מתאים לכל אחד
אבל זו לא סיבה לפסול את זה על הסף.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה