"אחזקה" על הילד

ממתינה

New member
"אחזקה" על הילד

בשנה האחרונה בעיקר מגלה בני הגדול שהוא בן 7 סימנים לכך שהיה רוצה לגור עם אביו. האם יש סיכוי שהוא יכול לקחת אותו ממני למרות שיש לו אח בן 5.5? והאם הסיבה שהילד נגיד ויאמר שהוא רוצה, הרי הוא רק בן 7 ורואה את העולם במישקפיו הורודים.
 
משמורת

באתר דיני משפחה בישראל , של משרד עוה"ד עמיהוד בורוכוב , מצאתי את התשובה הבאה , לשאלה דומה. קיימים בקישורי הפורום מספר אתרים נוספים שאולי יוכלו לעזור לך . לפי החוק , כמדומני שעד גיל 6 המשמורת ה"טבעית" הא אצל האם (אלא אם כן הוחלט אחרת בהסכם וגם אז בימ"ש בד"כ יבקש לבדוק את מסוגלות האב לכך). לדעתי , ההנחה ה"טבעית" אך שגויה הזו , הולכת ומפנה מקום להסדריים יתר נאורים , כמומשמורת משותפת , או משמורת של האב. בכל מקרה בוחנים את טובת הילד לפני רצון ההורים וגם לפני רצונו הוא (במיוחד בגילאים מתחת ל-12 , אני חושבת ), במבחנים למיניהם. אני לא יודעת בדיוק מה קורה במקרה של מספר ילדים ומה ההתייחסות להפרדה ביניהם , כן או לא ובאיזה מקרים. הנה מאמר בקשר ל - הערכת מסוגלות הורית בהחלטה לגבי משמורת ילדים ומקומו של הפסיכולוג הקליני - מתוך אתר הורות=שווה. באותו אתר יש מאמרים נוספים קרובים לנושא. וכמה מילים ממני
בעצם , לא.... , כי נראה לי שתצא מגילה , אז , רק משפט אחד : מה כל כך מפחיד אותך בזה שילד יהיה אצל אביו? למה את משתמשת במילים "ייקח אותו ממני"... כי - הילד גם שלו. האם יש לך איזה מידע שיכול להיגרם לו נזק כלשהו מחיים עם האב , כמשמורן? סתם תהיות. ובכל מקרה , מקווה שהבעיה תיפתר על הצד הטוב ביותר לכולם.
 
ומילים שלי גם

מה את מתכוונת בכך שהילד מראה סימנים? אולי הילד רק בוחן אותך? אולי זה רק משהו חולף (ראיתי שכתבת בשנה האחרונה) האם דיברת עם הילד על זה לבדוק מה באמת היחס שלו לנושא? כי הרי אם נניח, חוקית זה לא אפשרי, אז להשאיר ילד מתוסכל זה גם כן פיתרון רע ביותר. אולי הילד בעצם בודק את האבא שלו, איך האבא יגיב, אולי הוא חושב שהאבא בכלל לא ירצה. איך היחסים בינך לבין גרושיך? אולי הוא (האבא) ´משחד´ את הילד בשביל לעשות לך רע על הנשמה (כמה שאני נחמדה על הבוקר...) אוף, כל כך הרבה שאלות. בכל מקרה, שיהיה לך הרבה כוח להתמודד עם הדברים על הצד הטוב ביותר לכולם. חיזקי ואמצי
 

ממתינה

New member
קודם כל תודה

נכון שגם הוא האבא והשתמשתי במילה "יקח" ממני כי קשה עליי המחשבה להיות בלעדיו. נכון שקשה לי איתו גם ככה לפעמים אני יודעת שיש בו אהבה גדולה לאביו ואני חשה לפעמים גם את "השנאה" אליי, כל השאלות האלה למה את לא עם אבא ? והאם אבא יתחתן עם החברה שלו? ואני לא רוצה שהיא תהיה אמא שלי, ולמה היא מחליטה עליו? ולמה את לא אוהבת אותו? ואיך היה שהתחתנתם? וכו´ וכו´ הוא אוהב את החיים של אביו, את צורת החיים במושב ואילו בני השני יותר ערוני כמוני, רואים את זה במשחק שלהם ובכל מיני דברים אחרים. אני חושבת על הנושא הזה עוד מתחילת הגירושין כי אני קולטת ומרגישה מבפנים את הנולד הזה של היום שיבוא וזה יקרה ולא יודעת איך ארגיש, גם לי קשה יותר איתו, הוא ילד "זעפן" והרבה פעמים משווה את עצמו לאחיו ומשווה את היחסים ביניהם, הוא לא רואה את מה שאני עושה למענו ותמיד מרגיש שאני לא עושה לו מספיק ועושה ומוותרת לאחיו יותר, לפעמים אני מנסה לחשוב אולי הוא צודק אך בשורה התחתונה זה לא נכון בכלל, לכל ילד יש אופי משלו ודרך משלו וגם לנו וכך כל מערכת יחסים גם עם ילדים שונה משל עצמה. גם בחיבוקים הוא קר יותר לעומת אחיו שכל היום "מתלקק" סביבי ומחבק ומחמיא ואז הוא תמיד אחריו ועוד לפניי שאני מספיקה לגשת אליו למרות שאחיו בכלל ניגש אליי, אז הוא יוצא אליי במשפטים: את לא אוהבת אותי גם, את לא מחבקת אותי כמו אותו , וכל מיני דברים משונים כאלה, שלא נכונים בכלל, ואם אני מחבקת אותו עוד לפניי אחים הוא יותר סגור מחבק אבל הוא לא איתי בכלל. אני מרגישה לפעמים שהוא לא אוהב אותי כל כך אך סובל אותי כי אין לא ברירה. אני יודעת שאבא שלו הפוך ממני יותר מסתדר איתו, פעם אמר לי על אחיו שהוא עקשן כמו אמא שלו. לדעתי באמת האופי שלהם מתחלק בינינו הגדול לאביו וקטן אליי. אבל אני לא רוצה לוותר כל כך בקלות על הבן שלי רק בגלל שקשה יותר איתו, אני גם יודעת שבפנים אצלו יש התלבטות חזקה והוא יודע שאבא שלו רק מציג הצגות לפעמים ושהוא יודע באמת מי זה אביו, יכול להיות באמת שהוא בוחן אותו ורוצה לדעת/לשמוע את הסירוב שלו. כמה פעמים נפגעתי ואז נפלט לי: לך אליו תגדל אצלו, או אתה חושב שהוא ירצה לגדל אותך?, אני יודעת שזאת טעות ואני מנסה לתקן אותה ולאמר לו שלא אוותר עליו בשום מחיר. קשה קשה קשה, בנתיים זאת רק תחושתי אך אני לא טועה בדרך כלל, אני יודעת באמת שזה צפוי אולי ממנו ואולי מאביו, יכול להיות בכלל שזה לטובתו האישית, הבעיה שלי היא איך יגדל, אני יודעת שהוא לא ישב איתו על שיעורים כמוני ועל שיחות בוגרות כמוני, הוא פחות חכם והרבה פעמים אומר דברים טפשיים כמו דוגמת העבר: אני אוהב את אמא אך אמא לא רוצה אותי, דבר כזה בטח שיגרום לילד לחשוב שהכל באשמתי, הילד לא זוכר את כל מה שעברנו עם אבא שלו, למרות שאולי מדחיק את זה עמוק בפנים כדיי לצייר לו אבא נפלא. תודה לכן, ומקווה שיסתדר לי בהמשך.
 
חופשת פסח יכולה להיות הזדמנות

מצויינת אולי לשלוח אותו לבד לשם לראות איך הוא מסתדר עם האבא, עם החברה של האבא בלי אחיו, בלעדיך ליותר מאשר סוף שבוע. וחוץ מזה, אם אתם לא גרים רחוק מדי אחד מהשני אולי אפשר לתת לו לחיות שם קצת ביום יום, שהאבא יקח אותו לבית הספר כל בוקר ואחרי הצהרים הילד ילמד איך זה להכיר חברים חדשים ואיך זה להיות בבית כשהאמא לא נמצאת... אולי זה יעבור לו כך לבד, אולי צריך להראות לו שאת לא נבהלת מהרעיון. אך אולי זה גם ימצא חן בעיניו...
 

ממתינה

New member
זאת הבעיה

החופשות, עד לפניי שנתיים , היה לוקח פעם בשבועיים בתרוץ שהוא גר רחוק ואין לו כסף לדלק (בדיחה אה), ועכשו לוקח פעם בשבועיים ובחופש הגדול שבוע בערך ובחופשת פסח וסוכות כמעט שבוע, ואז הילד ראה שכיף לו ורוצה עוד. בטח שכיף לו, הוא לוקח אותו באוטו שהיה שלי במקרה ואני לא ניידת ותקוע איתם בבית . בכל אופן זה לא יהיה בקלות כל כך ובטח לא ירצה לגדל אבל התרוץ שלו יהיה אני רוצה את שניהם או לא כלום כי הוא יודע שלא אוותר ובטח לא על הבן השני שלי שאנו קשורים מאוד. מה שיהיה בכל אופן אחריי גיל 13 כבר לא יהיה כלל תלוי בי אלא בבני ובו כי אז הוא יוכל להחליט. החלום של הגרוש שלי זה שאמשיך לגדל אותם ואותו ביחד, בערך פעמיים בשנה הוא מנסה לחזור וכנראה גם מכניס לבן שלי דברים לראש.
 

ממתינה

New member
והנה היום

חזרו מרוצים רק קצת, כי היו אצלה אצל החברה, ואפילו החזיר אותם מוקדם, כי כנראה קשה לה בגללם, כי יש לה את ביתה וגם אותם. ממש עצוב לי שהם לא מאושרים כל כך, כי כשהם לא אצלה אלא במושב לפחות נהנים עם כל הנכדים אצל הסבתא.
 

אנאבלית

New member
ממתינה-שאלת שאלה לא קלה../images/Emo10.gif../images/Emo8.gif

אני אשתדל להכנס ולענות לך בהזדמנות אחרת, כי זה דורש ממני ריכוז וכעת בתי הקטנה........צריכה אותי..... אנא הזכירי לי לענות לך אם אשכח, בסדר?
 
למעלה