קיפי הקיפוד האחד
New member
אחריות אשמה ותאונות בהקשר ל HIV
ש המון כאב בנושא הזה, מצד אחד נעשות פעולות מניעה מאוד מאוד ממוקדות באוכלוסיות ב"סיכון" [כגון הומואים , נרקומנים ] המדידיה נעשית במשרד הבריאות בקבוצת האתיופים, קבוצת ההומואים וקבוצת המשתמשים, כמו -כן יש ספירה של לידות נשאים אבל לצערי אין כל כך ספירה של תאונות או כמעט תאונה. ודווקא במחלה הזו בניגוד לשאר המחלות , החולה מקבל את מכותיו הן פיזית- נפשית הנגיף השפעותיו והטיפול התרופתי המסובך מבחינת פרופיל תופעות לוואי [אם כי מאוד השתפר בשנים האחרונות וכבר אין כבר "קוקטייל" אלא תרופה אחת או שתיים לחולה/נשא]. אך העונש הכבד ביותר הוא העונש החברתי- הן הרתיעה [ המאוד לא מוצדקת, אך מאוד מובנת כי בתוכינו בפנים עמוק עמוק , כולל לי עצמי יש רתיעה למרות שהשכל משכנע שאין סיבה לרתיעה ולפחד]. ומצד שני ההאשמה בחוסר אחריות מצד הנדבקים. אחוז הנדבקים בקהילה הגאה גדל משנה לשנה , משרד הבריאות מידי שנה מנפק נתונים מאוד בעייתים שכן לא ידוע האם מספר החולים במחלה יורד משנה לשנה בגלל גילוי מוקדם של נשאים - כלומר עלייה בבדיקות ובאבחון , מה שמראה שמשרד הבריאות הצליח בהעלאת המודעות , או שמדובר בעלייה בחוסר האחריות [כפי שהמשרד בוחר מידי פעם לומר]. תאונות לצערי קורות , ניתן לומר שהנשמה בחרה בכך במהלך החוזה שלה, לעתים התת מודע זימן את זה לעצמו , אך תאונות ביחסי מין קורות קרו ויקרו. יש הידבקויות בקרב נשים שפחות מדברים עליהם וקצת חבל... כי הן כמין החלש חברתית ממשיכות להיות מוחלשות בצל הוירוס. מה דעתכם על האחריות והאשמה שמפילים במקרה של הנשאים? לדעתי היא כלל לא הוגנת. לואיז היי אמרה שלא במקרה הגייז הם מושכים את המחלה כי הם חיים בתוך חברה שמוקיעה אותם באיסורי הטאבו. השאלה אם זה עדיין נכון לימינו אנו?
ש המון כאב בנושא הזה, מצד אחד נעשות פעולות מניעה מאוד מאוד ממוקדות באוכלוסיות ב"סיכון" [כגון הומואים , נרקומנים ] המדידיה נעשית במשרד הבריאות בקבוצת האתיופים, קבוצת ההומואים וקבוצת המשתמשים, כמו -כן יש ספירה של לידות נשאים אבל לצערי אין כל כך ספירה של תאונות או כמעט תאונה. ודווקא במחלה הזו בניגוד לשאר המחלות , החולה מקבל את מכותיו הן פיזית- נפשית הנגיף השפעותיו והטיפול התרופתי המסובך מבחינת פרופיל תופעות לוואי [אם כי מאוד השתפר בשנים האחרונות וכבר אין כבר "קוקטייל" אלא תרופה אחת או שתיים לחולה/נשא]. אך העונש הכבד ביותר הוא העונש החברתי- הן הרתיעה [ המאוד לא מוצדקת, אך מאוד מובנת כי בתוכינו בפנים עמוק עמוק , כולל לי עצמי יש רתיעה למרות שהשכל משכנע שאין סיבה לרתיעה ולפחד]. ומצד שני ההאשמה בחוסר אחריות מצד הנדבקים. אחוז הנדבקים בקהילה הגאה גדל משנה לשנה , משרד הבריאות מידי שנה מנפק נתונים מאוד בעייתים שכן לא ידוע האם מספר החולים במחלה יורד משנה לשנה בגלל גילוי מוקדם של נשאים - כלומר עלייה בבדיקות ובאבחון , מה שמראה שמשרד הבריאות הצליח בהעלאת המודעות , או שמדובר בעלייה בחוסר האחריות [כפי שהמשרד בוחר מידי פעם לומר]. תאונות לצערי קורות , ניתן לומר שהנשמה בחרה בכך במהלך החוזה שלה, לעתים התת מודע זימן את זה לעצמו , אך תאונות ביחסי מין קורות קרו ויקרו. יש הידבקויות בקרב נשים שפחות מדברים עליהם וקצת חבל... כי הן כמין החלש חברתית ממשיכות להיות מוחלשות בצל הוירוס. מה דעתכם על האחריות והאשמה שמפילים במקרה של הנשאים? לדעתי היא כלל לא הוגנת. לואיז היי אמרה שלא במקרה הגייז הם מושכים את המחלה כי הם חיים בתוך חברה שמוקיעה אותם באיסורי הטאבו. השאלה אם זה עדיין נכון לימינו אנו?