אני מודה שישבתי בבית
וצפיתי בדיוק המסעיר הזה, ועצביי נמרטו: זה מה שיש לכם לדבר עליו בתקופה סוערת זו של המדינה??? כן חביתוש, לא חביתוש, כן סיפורימפו, לא ינשוף, כן סקוטר-מן. אני בושה ונכלמת, אוי לו לפורום שאלה הם חבריו. הייתי רוצה להפנות אתכם לפורום אקטואליה-שם יש אנשים רציניים, שם מתקיים דיון שיש לו משמעות קרדינלית להמשך חיינו במדינה, שם הציונות היא במיטבה. ופה..... אין לכם בעיות רציניות? האם אין כאן מישהו שיעלה את הדיון לרמתו הנדרשת? אין צדיק בסדום שיפתח את מוחכם ואת ליבכם לשערוריות המתחוללות מתחת לאפכם?? ולעניננו: אני נוטה להסכים עם שברת-שילמת - שזה היה ברגע עם דודלי ולא בפיסטוק. כמובן שהודעתה של ליילה הפכה את הקערה על פיה, ונדמה ויש עימה הצדק. כנראה שאנו בצומת דרכים, ולאן דרכנו תפנה? האם ניוותר עם חצי תאוותנו בידינו? האם לא יהיה איש ישר-לבב ונקי-כפיים שיעמידנו על טעותנו?