איך אתם מקצרים מאמרים?

[קוף מקליד]

איך אתם מקצרים מאמרים?

אז קיצרתי והידקתי מאמר שהטיוטה הכי טובה שלו הגיעה ל-12 אלף מלה. היעד הוא 7500 מלה. עכשיו אני ב-8,813 מלה ונראה לי שכבר חתכתי את כל השומנים. לפני שחזרתי לאוניברסיטה עבדתי שנים כעורכת, אבל זה עניין אחד לערוך טקסטים של אחרים, ועניין אחר לגמרי לקצר משהו שכתבתי בעצמי וגם קראתי מאות פעמים בחודשיים האחרונים.

אגב, הטקסט כמובן באנגלית ואולי משום כך יותר קשה לי להדק ניסוחים ולהוריד מלה פה ומלה שם כפי שהייתי יכולה אולי יותר בקלות לעשות בטקסט בעברית. ואולי אלו סתם תירוצים.

טיפים יתקבלו בברכה. תודה!

 

[קיפי סגול]

שתי שיטות

1) לעזוב את המאמר לשבוע-שבועיים ואז לקרוא אותו שוב. הריחוק עוזר קצת ומאפשר לקצר.
2) לבקש ממישהו אחר לעזור. היה לי פעם מאמר כזה שכתבתי עם שותף וכמה שניסיתי לקצר לא הצלחתי. ישבתי איתו ביחד ותוך חמש דקות הוא קיצר את המאמר לאורך הנדרש.

ואחרי שהתרגלתי למאמרים קצרים (כפי שמקובל בתחום שלי. המאמר שהזכרתי קודם היה 1500 מלים), 7500 מלים זה המון. קרה לי שהגשתי מאמר לכתב עת בתחום קצת שונה שהאורך הממוצע בו הוא 9000 מלים. כמה שלא התאמצתי התקשיתי לכתוב יותר מ 6000 מלים. זו היתה הפעם היחידה שעורך ביקש ממני להאריך...

 

[קוף מקליד]

תודה! הלוואי שהיו לי שבועיים...

כן זה מצחיק - לו הייתי צריכה לכתוב את המאמר הזה ב-1500 מלה אולי היה לי יותר קל, כי הייתי ניגשת ישר לעניין. אבל מכיוון שיש לי 7500 אז מטבע הדברים מתפתחים להם כל מיני טיעוני משנה יפים, נכנסים ציטוטים מהמשתתפים שקשה לוותר עליהם, יש דיון יותר מפורט בסקירת הספרות וכן הלאה.

 

[אור302]

נראה שציינת בדיוק היכן ניתן לקצץ

טיעוני משנה, ציטוטים, דיון בסקירת הספרות - אלה בדיוק המרכיבים שניתן להשמיט. נסי לחשוב מה עוצמת הדברים ותרומתם בעיני הקורא. למשל ציטוט מאחד המשתתפים: בעינייך זה אולי בדיוק ממצה את העניין אבל עבור הקורא זו עוד הערה שמישהו אמר, לא מסקנת המחקר. את המסקנה את מספקת.

 

[קוף מקליד]

אתה כמובן צודק, אבל הציטוטים חשובים בעיני

כי אם יש משהו שקשה לי במדעי החברה הוא החפצון של המשתתפים. באמצעות ציטוטים ישירים אני מרגישה שאני נותנת למשתתפים קול, ושיש לשדה ביטוי מוחשי במאמר ולא רק קפיצה לתיאוריה. אז הציטוט גם תומך בטיעון אבל גם תומך בגישה המחקרית שלי. מן הסתם אפשר לחתוך עוד, אבל חשוב לי שהמאמר יהיה חי ושירגישו בו את השטח. באמת דילמה!

 

[22ק ו ס ם]

זה מאוד תלוי בתחום במדעי החברה

במחקר איכותני חייבים ציטוטים. במחקרים כמותניים, אין בהם כמעט צורך.

 

[L Bloomer]

וואו, הורדת כבר יותר מרבע מהטקסט!

עשית עבודה רצינית מאוד. סביר להניח שהבעיה אינה שאת משוחדת או לא עורכת מספיק טובה באנגלית. יש מצב שאת כל ההידוקים וה"מלה פה מלה שם" כבר עשית. אני רואה שלוש אפשרויות:
א. לוותר על סעיף שלם. אולי יש סעיף שאפשר להוריד ואחר כך לפתח אותו במקום אחר. במקום הסעיף החסר כותבים "כאן מתבקש להרחיב בנושא זה וזה, אך מחוסר מקום אציין כאן רק את המסקנה בלה בלה".
ב. לכתוב לעורכת שצמצמת 3,200 מילים ואם זה עדיין ארוך את מבקשת שהם יקצרו. עשיתי את זה פעם עם כתבה לעיתון (לא כתב עת אקדמי) והעורך הודה שאי אפשר לקצר יותר ופרסם כמו שזה. אבל אני לא יודעת אם זה יעבור במאמר אקדמי.
ג. לשלוח לכתב עת אחר. כתבתי פעם מאמר באמת נורא ארוך ולהפתעתי הרבה היה כתב עת שהיה מוכן לפרסם אותו על פני כ-50 עמודים (כולל ביבליוגרפיה אימתנית).
בהצלחה!

 

[22ק ו ס ם]

כמה דרכים בנוסף למה שאמרו פה

מה שאת מתארת הוא קללת הידע, וזה שאת יודעת יותר מהקוראים על הנושא ולכן מנסה להכניס הרבה דברים. זכרי שאת צריכה לכתוב דברי אמת אבל לא בהכרח את כל האמת. מה שאת מורידה, אחרים בכלל לא חשבו עליו ברוב המקרים והוא יכול לשמש אותך במאמר אחר.

כמה דרכים שימושיות: לקרוא פסקה ולנסות לסכם ממנה את הרעיון המרכזי בתמצות.

להוריד ביבליוגרפיה. במקום לצטט שלושה מאמרים לתמיכה ברעיון מסוים אפשר גם אחד.

להמעיט בהגנות על הרעיונות ותשובות למבקרים שנמצאים אצלך בראש. יש לרבים נטייה לנסות לכסות כל הסבר אפשדי ולתת מענה לכל הסתייגות שאולי תעלה אצל הקוראים. ממש לא חייבים את זה.

 

[d a p h n a]

להוריד 1000 מילים זה לא משהו ברמה של מילה פה מילה שם

זה ברמה של לאתר את אחד מאותם "טיעוני משנה ממש יפים", ופשוט לוותר עליו. יפה, יפה. או שאפשר יהיה לפתח אותו בעתיד למאמר משלו, או שפשוט תצטרכי להניח אותו בצד.

 

[קוף מקליד]

תודה לכולם על העצות הטובות

כן, הציטוטים הולכים ומתקצרים וגם הביבליוגרפיה מרזה... ובכל זאת הטקסט לא ממש מתקצר.
אולי בגלל שאני באמת חוששת מהבודקים אני מפליגה בהסברים: בדיוק קיבלתי תגובות למאמר אחר וביקשו ממני להרחיב ולהסביר דברים שטיפלתי בהם באמצעות הפניה לספרות, או לפתח נושאים שבאמת היה לי המון מה להגיד עליהם אבל חתכתי מטעמי מקום.
כבר הורדתי לפחות שלושה טיעוני משנה יפים שאף אחד לא יבחין בהיעדרם חוץ ממני, אז לא נראה לי שיש לי עוד מה לחתוך. בשלב זה נראה לי שאשלח את הטקסט קצת ארוך מדי כי ממילא הרי יבקשו ממני לערוך, אז שלפחות יקראו את הטקסט שנראה לי הכי טוב. לא מאמינה שידחו את המאמר לגמרי רק כי הוא מעל מכסת המלים המותרת.
בכל מקרה, עזרתם לי מאוד. תודה!

 

[קיפי סגול]

 

[קוף מקליד]

עדכון: קיבלתי את שתי העצות של קיפי והפלא ופלא

בסופו של דבר הדדליין זז קצת וזכיתי בעשרה ימים בלי להסתכל על המאמר, וגם שלחתי אותו לחברה. באורח פלא, פתאום נמצאו טיעונים שאפשר בלעדיהם, משפטים שחוזרים על עצמם וציטוטים מיותרים. המאמר עכשיו קצר ב-70 מלה מהנדרש ולדעתי לו הייתי צריכה הייתי יכולה לקצר אותו עוד קצת. תודה לכולכם. עכשיו אני מחכה בציפורניים כסוסות לשיפוט.
wish me luck!

 

[אור302]

עם האוכל בא התיאבון.

לא פעם לאחר קיצור מוצלח, אני מגלה בעצמי תאוות-דם של קצב ורץ לחפש עוד ועוד קיצוצים. פתאום אני מזהה שומנים בכל פינה ואם לא עוצרים אותי אני יכול גם לקצר חצי מאמר. לאחר מכן אני מצטער על כך, כאשר אני מבין שפתאום דברים מופיעים בלי ביסוס. איפה הביסוס? חתכתי אותו. אני קורא ומזהה חולשות ופערים שלא היו קיימי בגרסה המלאה. לעתים קשה לזהות אותם, כי בראש שלנו הגרסה מלאה ביותר, כולל מה שלא כתבנו. גם זה סיכון.