איך ההורים שלנו משפיעים על הזוגיות

[ק א ס י ו פ א ה]

איך ההורים שלנו משפיעים על הזוגיות

שלנו? בעקבות משהו שענתי 10 כתבה והעלתה את הנקודה החשובה. הזו. האם אתם מתנהגים בזוגיות לפי המודל שלמדתם מהוריכם או שלהפך, לומדים מהטעויות שלהם ומנסים לבנות זוגיות אחרת? האם הורים יכולים להרוס לילדים שלהם את חיי הזוגיות כשמציבים דוגמא שלילית? ולהפך, האם הורים שמציבים מודל של זוגיות טובה, עוזרים לילדיהם ליצור זוגיות טובה?

 

[Miss פטל]

הורים שלי...

לדעתי הזוגיות של ההורים שלי לא טובה..אני במקום אמא שלי מזמן הייתי מחפשת תחליף..אבל לכל אחד יש דרישות אחרות מזוגיות ודברים שלי מאוד מציקים באבא שלי, אמא שלי מוכנה לקבל אותם והיא רואה בו תכונות חיוביות שאני לא רואה

אני בשום אופן לא רוצה זוגיות כמו שלהם..נכון, הם עדיין יחד, כבר 20 שנה, עדיין אפשר לראות אותם מחובקים מידי פעם, אבל הם עושים כל כך הרבה טעויות שאני רואה מהצד ומנסה ללמוד מזה בזוגיות שלי. לשמל: -הם לא יודעים לריב "הוגן"! אמא שלי לא מקשיבה לצד של אבא אף פעם ותמיד משתיקה אותו. ואבא מצד שני אף פעם לא "מדבר על זה" איתה ולכן אף בעיה במהלך כל השנים עדיין לא נפתרה אצליהם אלא הם מניחים לזה ואז זה חוזר בריב הבא בפי כמה יותר חזק. אצלי במערכת יחסים, אנחנו תמיד מדברים ויודעים לריב ולהשלים, וזאת תכונה שמאוד חשובה לי בבן זוג! -אבא שלי גס וקשוח, ואני לא סובלת כזה אופי, בגלל זה אני חיפשתי בחור עדין, נחמד ואינטלגנטי- ההיפך גמריי מאופי של אבא שלי. -אבא שלי לא עוזר בכלל בעבודות בית וזה משגע אותי! אצלנו זה חצי חצי..תמיד הוא עוזר לי בהכל! ואמא שלי, דווקא אני מאוד דומה לה, אני קצת פחות היסטרית אבל סה"כ אנחנו דומות ואני מתנהגת כמוה בזוגיות, פשוט הבן זוג שלי אחר, לא נותן לי סתם לצעוק עליו ומסתגר, אלא יש לנו שיוויון כוחות בנושא, ומדברים עד שמבינים מי באמת טעה ואיך לפתור את זה.

 

[אוקה]

אני מנסה ללמוד מהטעויות שלהם...

ואמא שלי גרושה פעמיים כך שיש לי בהחלט מודל של מה לא לעשות.

 

[s h i r k u s h]

בדיוק התכוונתי לכתוב על זה הודעה...

אני חושבת שלמדתי מהוריי מה לא לעשות: הוריי במצב שאין ספק שהם חייבים להתגרש ומהר... הם ממש על גבול של שנאה, הקשר היחיד בינהם הוא צעקות וכעסים ומריבות על דברים שטותיים לגמרי. אין בינהם תקשורת ויחסי אנוש ואין הקשבה הדדית לדברי אחד את השני. אני מנסה להקשיב כמה שיותר לחבר, לתמוך בו ולהבליג אם צריך ולהעיר אם צריך- מנסה ללמוד מה הטעויות של ההורים ולא לעשות אותם- וזאת אחת הסיבות שהצטרפתי לפורום הזה.

 

[הפרי האסור 2003]

לקחתי מהורייאת מה שראיתי לנכון ואת

מהוריי את מה שראיתי לנכון ואת מה שלא ראיתי לנכון השארתי להם. יש דברים מסויימים שדומים בזוגיות מבחינה "חיצונית" כלומר יבשה. אני לא יודעת אם זה בגלל אם שזו פשוט אני. השאר, כל הדברים הרגשיים אני מאוד משתדלת שלא ליישם כי הם לא מצאו חן בעיני אך יש דברים שעברו אלי ללא שלטתי עקב דוגמא שראיתי בבית כמו איזה שהוא פחד מסויים אך בנושאים הללו אני עובדת על עצמי.

 

[ליאת פעמיים]

קאסיופאה יקרה

זו שאלה שאת יכולה לשאול בכל תחום. האם ההורים הציבו מודל להורות נכונה לזוגיות נכונה. אני לא אשכח שבגיל ההתבגרות צרחתי עליהם. "כמוכם אני בטוח לא יהיה" והיום אני יודעת כמה דברים נכונים עשו גם בזוגיות וגם בהורות ובכל זאת ישנם טעויות שאני יודעת שהם טעויות ובכל זאת חוזרת עליהם. ישנם נקודות מאוד מסוימות שאני עושה אחרת גם בזוגיות וגם בהורות

 

[seeyou]

ההוריים כמודל בחיים-../images/Emo24.gif

אני חושב שרוב הילדים דוחים את המודל של ההוריים מכמה סיבות בראשונה,הם קולטים את הדברים השלילים מבחינתם כילדים כאשר הם גדלים,מנסים "לשפר" את המודל ולהתאימו לזמנים אחרים עם הבן-בת זוג שלו זכור לי התנהגות לא נעימה של אבי שמאוד הפריעה לי כילד גם איישתי סיפרה דברים שלא הסכימה איתם-"זיכרונות מהבית" החלטנו שאותם דברים לא יהיו אצלנו...ועד היום עדיין מחזיקים מעמד דמות האישה לילד זה לראשונה אם-אחות זה שונה מאוד מדמותה של אישה כרעיה יוסי

 

[ק א ס י ו פ א ה]

מכירים את האימרה "לומדים, לומדים

ובסוף מתים טפשים"? לצערי יש בה הרבה מהנכון. כמה שאני מודעת לטעויות של ההורים שלי שהתגרשו לפני יותר מ-30 שנה, כמה שאני רואה את אבא שלי נשוי קרוב ל-30 שנה לאישה שנייה עם זוגיות מעוררת קינאה, עדיין אני תופסת את עצמי חוזרת על טעויות שלהם. אבל נקודת האור שיש לי מודעות לכך ולפיכך סיכוי טוב יותר לתקן.

 

[yupy9]

קשה קשה...

קשה להכנס לנעלי הזוגיות המופלאה של ההורים שלי... הם נשואים כבר עוד מעט 34 שנה, והאהבה והחברות פורחת... אבל אני מנסה...

וכן זה מאוד משפיע עלי מערכת היחסים שלהם. וגם על אחי. רק שזה מציב רף מאוד מאוד גבוה- ומקווה שלא לאכזב או להתאכזב...

אך למרות זאת מנסיון של חברים- זה לא תמיד משפיע - יש לי חברה שהיא ובעלה כבר 13 שנה ביחד ונשואים שנה+ והיחסים שלהם מדהימים! ומסביב... מסביב כל מה שיש להם זה דוגמא נורא שלילית של זוגות גרושים... כי יותר מהכל זה האופי ומידת ההתאמה. כך אני רואה את זה לפחות...

 

[ק א ס י ו פ א ה]

איך שאני אוהבת לשמוע על זוגות כאלו

זה נותן תקווה לעתיד. אם כי לצערי הרוב לא נשואים עשרות שנים באושר. או שאני טועה?

 

[גפן27]

באמת נטעת תקווה... ../images/Emo141.gif

 

[S i r i u s]

אני אפילו לא רוצה להכנס

לזה אבל בואו נגיד ככה... לומדת מטעויות.

 

[ענתי 10]

אצל הורים שלי יש צדדים טובים וצדדים

רעים. הכי גרוע זה שהם לא חיים כזוג. אני אף פעם לא ראיתי אותם מתנשקים, מתחבקים או אפילו מחזיקים ידיים. רק פעם אחת ביומולדת של אבא אמא נישקה אותו על הלחי. מחריד!! אני משום מה כל ילדותי חייתי בחרדה שכשדוד שלי ימות (היה לו סרטן המון שנים) אז אבא יתחתן עם הדודה (אחות של האמא). כמובן זה לא קרה, אבל אני חושבת שהורים שלי נשארו יחד רק בשבילי. אמא שלי אפילו סיפרה לי פעם אחת שאבא אף פעם לא אמר שהוא אוהב אותה. כל זה מאוד מאוד השפיע עליי במודע ובתת מודע ביחסים שלי עם המין השני, ובהשלכות אני לפעמים נלחמת עד היום, כשאני כבר נשואה, ואמא לשניים. מצד שני יש ביניהם שותפות וחברות לתפארת. הלוואי על כל זוג. הם ממש כמו ידידים טובים. אבל אני לא הייתי מסכימה לחיות ככה, בלי אהבה. אצל הורים של בעלי המצב מחריד עוד יותר. אני אפילו לא רוצה להכנס לזה. מה שבטוח אני לא רוצה להיות אפילו חצי דומה להם, ובטח לא לגדל ילדים כמו שהיא גידלה את שלה...

 

[ענתי 10]

ועוד משהו, מעניין, אבל בדיעבד אני

מבינה, שבתת מודע כנראה אני חיפשתי בחור שדומה לאבא שלי. לטוב ולרע. אני מוצאת בבעלי המון תכונות של אבא, גם אם זה משהו שאני לא אוהבת. כנראה שהכימיה שנוצרה עם בעלי ממש מתחילת הקשר (זאת הייתה פגישה עיוורת, הכרנו באינטרנט) היא בחלקה לפחות קשורה לזה שהוא הזכיר לי את הבית, את הלעוס והמוכר, גם אם זה לא תמיד המושלם והנכון.

 

[מטפל]

שאלה לענתי 10

מה בעלך אומר על הזוגיות של הוריו? ועל הזוגיות שלכם? אלון

 

[ענתי 10]

היי אלון!

בעלי הוא כזה שלא מדבר הרבה ולא נוטה לנתח דברים (לפחות כלפי חוץ). אף פעם לא דיברנו על הזוגיות של הוריו ולו מסיבה אחת שזה האבא החורג שלו. אני גם לא רוצה לדבר איתו על ההורים שלו כי לא רוצה להראות כאחת שמעבירה ביקורת על אמו, על השקפת עולמה (ההפוכה משלי) לגבי זוגיות, משפחה, חינוך ילדים וכו'. אני יודעת שאיפה שהוא בפנים הוא גם לא מסכים איתה, אבל שוב, הוא לא מדבר, לא מנתח אולי מתוך חוסר עיניין ואולי מתוך הדחקה, אבל אני רואה כמעט ביום יום את הדימיון בין התנהגותו לבין מה שאני רואה בבית הוריו, ואני מנסה להלחם, לשנות. להראות שאפשר גם אחרת... וזה מאוד לא פשוט.

 

[גפן27]

הזוגיות הראשונה שלי

היתה דומה בהרבה לזו של הוריי, דבר שזעזע אותי בכל פעם שהגעתי לרמת הכרה עמוקה יותר בעובדה. תפשתי את עצמי לא פעם משווה אחד לאחד התרחשויות/ריבים/דפוסי התנהגות שהיו בינינו לאלו שראיתי בבית הוריי. היה לי מזל שהייתי מספיק מפוכחת כדי לראות את הדברים ומספיק אמיצה כדי להתגרש

. וסתם כך: כשהתגרשתי, כולם מסביבי מאוד "ריחמו" עליי. אני מבחינתי חשבתי שאם כבר, למרות התקופה הקשה שהתלוותה לגירושין, בטווח הארוך צריך מאוד לשמוח בשבילי. רק בחורה אחת אמרה לי פשוט: "מזל טוב!"

, וזה היה הדבר הכי מעודד שאמרו לי באותה תקופה.

 

[גלית35]

מהמזל שלי הוא שעליתי מהר מאוד../images/Emo20.gif

לזהות מה לא טוב בקשר של הוריי ולהמנע ממנו. ועוד יותר שכל היה לי שאמרתי יפה שלום לבן זוג שבשלב מסויים גילתי שהוא קופי של אבא שלי.

 

[אדרת2]

אין לי ספק שמשהו נהרס אצלי

משהו מהזוגיות של הורי נשאר בי עמוק עמוק בנשמה וזה ללא ספק גורם לי להרס בזוגיות, לגבי ההתנהלות כלפי ילדי , אני הרבה פעמים אומרת ונוהגת ההיפך מהורי ביחס לחינוך פתיחות אהבה וקבלה של ילדי...

 

[snowhite1064]

אני מאוד הייתי רוצה שהזוגיות שלי

תהיה כמו הזוגיות של ההורים שלי ושל הוריה של אימי. זאת זוגיות טובה. הם משתפים אחד את השני בכל מיני דילמות והחלטות. מסכימים פה אחד על שיטות חינוך לילדים ועוד. אבל מה ? לצערנו אנחנו רק פן אחד בזוגיות ואיתנו יש עוד מישהו. אני התחתנתי עם מישהו שלא גדל בבית עם משפחתיות וזוגיות. הוריו התגרשו כאשר היה בן 4.5 אחרי שאביו בגד באימו על ימין ושמאל (והיא מבחינתה לא עשתה הרבה למען המשפחתיות והזוגיות.) אביו נישא שוב עוד פעמיים וגם התגרש ממערכות היחסים האלה. גם אימו נישאה שנית והתגרשה, לאחר כמה שנים הכירה מישהו וניסתה "לתפוס אותו בביצים" ונכנסה להריון במכוון, על מנת שינשא לה, למרות שיצאה איתו רק 3 חודשים. הוא מהפחד נמלט. כך שלבעלי אין בדיוק מודל של מה זוגיות צריכה להיות. כאשר הוא חיזר אחריי הוא היה המחזר הכי רומנטי שיכול להיות. גם אחרי שהציע לי נישואין אחרי שלושה חודשי היכרות (אני אמרתי שזה עדיין מוקדם ואני צריכה עוד זמן) הוא המשיך להיות רומנטי ולדאוג לי מאוד. אחרי 4 שנים נישאנו ואנו נשואים 9 שנים (עם שלושה ילדים). אולם אני חייבת לציין שמאז שנולדה בתנו הבכורה הרומנטיקה די נעלמה. אצל הוריי אבי עד היום מפתיע את אימי בכל מיני מתנות ליום ההולדת ויום הנישואין (לא יקרים אבל שהרבה אהבה עומדת מאחורי זה, כי המצב הכלכלי של הוריי לא משהו) אני מאוד משתדלת להכניס לביתנו קצת מהערכים שקיבלתי בבית אבל זה לא תמיד עובד. ומה שעובד פועל כרגע לרעתי. אבל זה כבר בסיפור נפרד....