איך מגיבים לאנטי שמניות במצבים כאלו?

איך מגיבים לאנטי שמניות במצבים כאלו?

כפי שסיפרתי, הייתי לא מזמן בטיול מאורגן בארה"ב. לטיול היו בעצם ני חלקים: אחד שנסע ממזרח למערב (ניו יורק לסן פרנסיסקו), והשני שהחזיר אותנו לניו יורק. בכל חלק היו שני מדריכים, כשאחד המדריכים התחלף באמצע.

חשוב פה לציין משהו נוסף: מדובר על טיול שהוא די בתנאי שטח - כלומר מצב שבו אין לנו בהכרח אפשרות להתקלח, לחפוף ראש, או להתארגן בצורה נורמלית כל יום. כנ"ל לגבי ביגוד - מכיוון שמדובר על טיול שבו חשובה הנוחות על פני היופי, גם הביגוד שלבשנו היה כזה נוח ופרקטי אבל לא בהכרח הכי מחמיא. בואו ונגיד שביום האחרון של הטיול לקח לי כמה שניות לזהות בחורה שהייתי מיודדת איתה כל הטיול כי יצא לי לראות אותה בפעם הראשונה עם ביגוד יפה, פאן ואיפור...


ועל המדריך שהתחלף אני רוצה לדבר. מדובר על מישהו שעל פניו היה נחמד ואדיב ועזר (ממש כמו כל אמריקני ממוצע, וגם עוד מדריך טיולים שזה מישהו שהתפקיד שלו זה להסתדר עם אנשים), רק שלקראת אצמע החלק הראשון היה לי קטע מוזר איתו. עברנו במקרה באיזור שבו הוא מתגורר ביום יום, אז הוא קפץ לבקר חברים והם הצטרפו אליו כשהוא חזר לאיזור האוטובוס. ואז בחצי אוזן, בזמן שאנחנו מבשלים יחד ארוחת ערב, אני שומעת אותו אומר משהו בסגנון הזה לחברים שלו: "ואני צריך לראות את "זה" (באנגלית This, כאילו זה יכול להתייחס לחפץ או לסצנה מסויימת - למרות שזה יכול גם להיות מקביל ל"זה" בעברית עם קונוטציה מעליבה) כל בוקר כשאני מתעורר". הם עמדו די בפינה של האוטובוס, ואז עברו לעמוד מאחוריו, כאילו הם רוצים פרטיות.

לקח לי שניה או שתיים לקלוט שאולי הוא אמר משהו נגדי. במיוחד כשמיד אח"כ החבורה הלכה "להסתתר" מאחורי האוטובוס כדי שלא ישמעו אותה - ובעיקר עצם זה שהוא אמר את הערה הזו של "על הבוקר" נשמעה חשודה כי אני הייתי לרוב מהמטיילים שהיו מתעוררים מוקדם, לפעמים אפילו ראשונה, והוא היה המדריך שהיה גם הוא אחראי על הבקרים כך שגם הוא היה ער מוקדם ולרוב הינו נתקלים אחד בשני על הבוקר. מצד שני, שאלתי את עצמי עד כמה הוא היה אומר משהו כזה ממש בטווח שמיעה ממני? מצד שלישי, אולי הוא חשב שלא אבין אותו וניסה לרמוז לחברים שלו כהמשך לשיחה שכבר היתה להם?

קצת קשה לי להגיד האם זה העיד על משהו כללי או לא, כי בגלל ההערה הזו כבר הפכתי בהמשך הטיול להיות רגישה מידי לו ולמצבי הרוח שלו. כלומר דברים שלפני כן היו נתפסים אצלי כמצב רוח רע כללי שלו (שמתי לב כבר לפני כן שיש לו נטיה להראות בדיוק מה הוא מרגיש) - פתאום אולי חשבתי שמדובר על בעיה מולי. מצד שני, היו רגעים שבהם הוא היה ממש נחמד וחביב ושאל אם הכל בסדר - עד כדי כך שהוא לפעמים היה נעמד ממש ממש קרוב אלי (ברמה שהיה לי לא נוח קצת), ותהיתי האם זה בגלל שהוא מנסה "לכפר" על ההערה שהוא חשב ששמעתי, או שהוא סתם מודע לכך שכדאי שאחבב אותו בשביל הטיפ של סוף הטיול...

כך שההערה עצמה לא היתה כזו גרועה, אלא התגובה שלי אליה כן הצליחה לגרום לי להיות מודעת לזה שאני אולי תקועה בטיול עם מישהו ששופט אותי רק על סמך המשקל. ואולי גם תהיתי האם הייתי צריכה להגיב או ליזום שיחה או משהו לגבי ההערה כשהיא קרתה (או אולי קצת אח"כ, כשהחברים שלו כבר עזבו).

מה דעתכן על מצבים כאלו?
 
איזה מלודראמה עשית מאיזה הערה

שאני בספק ענק אם קשורה אלייך באיזושהיא צורה או דרך, שלא לדבר על הקשר שלה למשקל שלך
 

ga26

Member
לא הכי חכם להרוס לעצמך את הטיול

בשביל חצי משפט שאני בספק שקשור אליך
 

anati43

New member
אני משוכנעת שזה בכלל לא קשור אליך, מה נסגר איתך, צלמת?

רעיון מוזר לחשוב ש"אני צריך לראות את זה על הבוקר" זה עליך.
 

destiny23

New member
אני משערת שאת קלטת שם משהו שקשה להעביר בכתב

ולכן לא אטיל ספק בתחושה שלך,
אני לא חושבת הייתה אפשרות ממש להגיב משהו כי לא ידעת בדיוק על מה הוא דיבר, ובכלל להתחיל ריב במצב כזה היה רק מזיק לסיטואציה , לא עוזר לה.
&nbsp
בכל אופן, הוא נשאר עם השליליות שלו ואת המשכת לטיול מהמם. בזה זה נגמר.
 
אי אפשר לדעת כמובן...

אולי אני משליכה עליו תגובות של גברים אנטי שמניים שהכרתי בעבר, ואולי "בזכותם" אני כבר מכירה את הסימנים של האנטישמניות בגרסתה הגברית.
 

משתתפת2

New member
מבינה את הרגשתך.

אשתף בסיפור משלי:
(באתי לעשות וינטלציה:) )

כשהייתי בתיכון הייתה פעילות כלשהי של בית הספר.
בשעה מסוימת ירדתי עם חברות לפעילות של אותה שעה ובדיוק מדריך הקבוצה דיבר עם מדריכה אחרת וסיים משפט במילים "...שמנה כזאת". כשהגענו הוא בדיוק השתתק.
ישר הסקתי שהוא דיבר עליי. בדיעבד לא יודעת אם זה אכן היה עליי, לא חושבת שהייתה לו סיבה מיוחדת, לא הייתי ילדה בעייתית.
בכל מקרה נעלבתי כי א- למה הוא מרכל עליי? ב- גם זה לא היה עליי למה להשתמש במילים כאלה לתיאור של מישהי? ג- עד אותו רגע תפסתי ממנו בן אדם ערכי ועדין-נפש (גם אופי הפעילות היה של תוכן ולא סתם כיף) וזה איכזב אותי לגלות כביכול את פרצופו האמיתי...
 

משתתפת2

New member
+

בנוגע לסיפור שלך-
בהנחה שלא עשית משהו אקטיבי שיציק לו באופן מיוחד על הבוקר, אין לדעת אם הוא באמת דיבר עלייך.

ונניח שכן, אם רק לראות בן אדם מסוים בבוקר עושה לו רע, בלי שעשו לו כלום, אז כנראה שהוא באמת אידיוט.

אני רוצה להאמין שצריך קצת יותר מ"להיות שם" בשביל לעצבן מישהו, ויכולות להיות הרבה סיבות שאת לא מודעת להן (אולי דברים טכניים בטיול שלא הסתדרו) שגרמו לו לתחושה לא טובה, ושהוא לא יכל לשתף לידכם בתור לקוחות...
 

משתתפת2

New member
+

בנוגע לסיפור שלך-
בהנחה שלא עשית משהו אקטיבי שיציק לו באופן מיוחד על הבוקר, אין לדעת אם הוא באמת דיבר עלייך.

ונניח שכן, אם רק לראות בן אדם מסוים בבוקר עושה לו רע, בלי שעשו לו כלום, אז כנראה שהוא באמת אידיוט.

אני רוצה להאמין שצריך קצת יותר מ"להיות שם" בשביל לעצבן מישהו, ויכולות להיות הרבה סיבות שאת לא מודעת להן (אולי דברים טכניים בטיול שלא הסתדרו) שגרמו לו לתחושה לא טובה, ושהוא לא יכל לשתף לידכם בתור לקוחות...
 

Maldini Girl

New member
את יודעת, דווקא להבדיל מהתגובות שקיבלת אני ממש מבינה את

תחושתך.
&nbsp
נכון, רוב הסיכויים שההערה שלא לא הייתה מכוונת אלייך בכלל, כי כמה אדיוט צריך להיות כדי לדבר באנגלית באמריקה מול קבוצת תיירים שלך (וכידוע אנגלית זה לא בדיוק שפה שאנשים בעולם לא מכירים).
מצד שני,
לפעמים יש לנו חוסר ביטחון, לפעמים זה קשור למשקל. לפעמים זה קשור גם למשקל, אבל הערה כזאת, בין אם נרצה ובין אם לא, מתחילה להריץ לנו את הראש ולהעביד אותו שעות נוספות בניסיון לנתח, לחשוב, להיות בטוחים שלא דיברו עלינו, שזו לא הייתה הערה מעליבה שכוונה אלינו.
אני מקווה שזה לא הרס לך את הטיול ושנהנית בכ"ז, ומקווה שלא נעלבת יותר מידי בין אם זה באמת כוון או לא כוון אלייך.
 
לגבי האנגלית...

זו נקודה רגישה במובן מסוים, כי רובנו (לפחות אלו מאיתנו שלא גדלו בסביבה דוברת אנגלית) מבינים לא רע אבל מדברים קצת פחות טוב, ואצל דוברי אנגלית זה נשמע הרבה פעמים כאילו אנשים לא ממש מבינים אנגלית. אני חושבת שזה קורה גם אצלנו עם עולים חדשים שהעברית שלהם לא מושלמת ואנשים למשל מסבירים להם דברים לאט כמו לילדים או לאנשים מאותגרים שכלית, ולא מבינים שאותם אנשים מסוגלים להבין בצורה טובה גם דיבור רגיל. למען האמת, היו שם כמה תיירים סינים שהאנגלית שלהם היתה גם מאוד מאוד בסיסית, כולל אחד שטען שהוא גר איזה חצי שנה בשיקגו...

את יודעת מה? כשהייתי בת 11.5 - 13.5 גרנו בארה"ב בגלל הלימודים של אבא שלי, והרנגלית שלי אז היתה מושלמת (עד כדי כך שהיה לי מבטא אמריקני בעברית), אבל כשחזרתי לארץ כבר לא ממש נחשפתי לאנגלית בצורה אינטנסיבית. אז כשחזרתי בפעם הראשונה לארה"ב בערך 12 שנה אח"כ בגיל 25, אני זוכרת שהיומיים שלושה הראשונים היה לי באמת קשה להבין את האנגלית כי כבר לא הייתי רגילה לשמוע אנשים מדברים אנגלית כ"כ מהר...

אז כן, יכול להיות שהוא חשב משום מה שבגלל המבטא אני לא ממש מבינה טוב אנגלית, במיוחד לא כשהוא מדבר ברמזים ובצורה לא מפורשת. וכן, נהניתי מהטיול למרות ההערה...
 

Maldini Girl

New member
לפני חצי שנה

הייתי בחופשה ברודוס. היינו בבר של המלון ולידינו ישבה משפחה בריטית, שיכורים ומקסימים.
אני וחברה שטסה איתי ישבנו בשקט ודיסקסנו לנו בעברית, והם לעומת זאת- ריכלו באנגלית.
חברה שלי אמרה "איזה באסה זה שאנגלית זה שפת האם שלך. בשום מקום אתה לא יכול לדבר ולצאת מנקודת הנחה שלא יבינו אותך."
&nbsp
לאחרונה הייתי בלונדון. האנגלית שלי טובה, וכמו שאמרת אני מבינה אנגלית מצוין, ומדברת טוב(עם שגיאות קלות אבל סה"כ טוב). מידי פעם הייתי צריכה להגיד למישהו "סליחה?" ושיחזור על דבריו, אבל בסה"כ הבנתי את כל הנאמר גם כשדיברו מהר, ואיך אמרת- לקח לך רגע להתרגל לזה אבל זה חזר. כי זו שפה שגם כשאנחנו לא מתעסקים בה אינטנסיבית- היא תמיד סביבנו.
 
לדעתי בחלקים גדולים של אירופה לא מלמדים אנגלית

אני חושבת שהאירופאים היחידים שיצא לי להכיר שדיברו אנגלית טובה כשפה שניה (כלומר לא בריטים או איריים) הם הגרמנים. ספרדים / צרפתים / איטלקים שהכרתי (למשל בטיולים בארה"ב) דיברו אנגלית ברמה מאוד נמוכה. בדיוק לפני חודש חזרתי מטיול שבו השתתפו גם הרבה צעירים מסין, וגם האנגלית שלהם לא היתה משהו, וסינים מבוגרים יותר שהיו בטיול (המאורגן) בכלל לא דיברו אנגלית. לדעתי גם הדרום אמריקנים למשל לא מדברים אנגלית שוטפת.

אז התפיסה שאנגלית היא "שפה בינלאומית" היא לא בהכרח נכונה.
 

Maldini Girl

New member
גם כשמלמדים אנגלית ברמה נמוכה

היא עדיין שפה בינ"ל. ורובינו מבינים טוב משאנו מדברים.
 
בזמנו יצא לי לבקר בספרד מטעם העבודה

ומלבד העובדה שרמת הלימודים שם מאוד נמוכה - הם נחשפים הרבה פחות לאנגלית ביום יום מאשר בישראל. למשל פה בארץ בסרטים ובטלוויזיה משאירים את הדיבור האנגלי עם כותרות מתורגמות לעברית ברוב המקרים ומדבבים רק סרטים שמיועדים לילדים צעירים שלא יודעים עדיין לקרוא. כך שלרובנו יוצא עדיין לשמוע אנגלית ברמה כזו או אחרת. בספרד פשוט מדבבים את כל הסרטים, אז אין להם אפילו את הגישה הזו לשפה...
 

Blue Rose

New member
צריך להתנער מההרגשה הזו...

כשנדמה לנו שמדברים עלינו, אולי אנחנו צודקים, ואולי לא....
הכי קל לקחת איתנו את ההרגשה השלילית.
אני אומרת- שיש עלי מספיק משקל, אני לא צריכה לשאת גם דברים שהם בסימן שאלה- אז אני מתנערת מהם.
כל עוד הבן-אדם מתייחס אלי בצורה סבירה, לא משנה לי בכלל אם הוא מזלזל בי מאחורי הגב- זה משהו בינו לבין עצמו וההרגשה שלו לגבי או לגבי שמנים היא כאמור - "ההרגשה שלו"! אני לא צריכה לקחת על עצמי הרגשה כזו או אחרת של אחרים.

ןהמקרה הקלאסי שלי:
נכנסת למסעדה וקולטת שולחן שלם נושא אלי מבטים...ממש נועצים עיניים. מתיישבים. אופס, הילד צריך לשירותים. חוזרת לשולחן. בעלי מעדכן אותי שכשלא הייתי הם דיברו על כמה הקעקועים שלי יפים.
אפשר לסחוב הכל איתנו- גם מה שאנחנו חושבים שאחרים חושבים עלינו, אבל למה זה טוב? ותכלס...גם אם מישהו חושב עלינו משהו שלילי- אם לי טוב עם עצמי....למה שזה בכלל יזיז לי?
קארמה היא ביצ'ית למדי...לדעתי מי שחושב מחשבות רעות על אחרים נושא בסופו של דבר את המשקל הזה על כתפיו של דברים לא טובים ומבט לא טוב על העולם..וזה עושה לו רע. ... למה שלי יהיה רע אם בינו לבין עצמו (או אחרים) הוא אדם שלילי...?

רוזי! שנראה לה שאמרה אותו דבר באיזה 15 צורות....בהודעה אחת...
 
למעלה