איך מגיבים לילדה שמאבדת דברים?

pulp9

New member
איך מגיבים לילדה שמאבדת דברים?

בת 9 אינטליגנטית ורחפנית יוצאת מהבית עם שתי נעליים חוזרת עם אחת(גרים במושב) בשנת הלימודים שוכחת באופן קבוע ציוד אני משתדלת להיות עם סבלנות והבנה,להגיב באיפוק ולעזור לה אבל לפעמים נראה לי שצריך תגובה אגרסיבית (הרמת קול) שתנער אותה קצת,וגם זה קורה. לא רוצה להוריד לה בטחון אבל רוצה שתשקיע קצת תשומת לב בחפצים שלה איך אתם מגיבים בסיטואציות כאלו?אי ך לדעתכם הכי נכון ויעיל להגיב? תודה
 
גם עם הבת שלי זה היה כך

היא גם כן בת 9 גם היתה שוכחת באופן קבוע ציוד...נעלים עוד לא שכחה:))) אבל שכחה דברים אחרים... עדיין זה לא מושלם אבל בכל זאת ישנו שיפור רב אני יכולה לספר לך מה עשיתי ושנראה לי שבעקבות כך נהיה שינוי . חייבת להודות שבהתחלה כעסתי והייתי מעירה לה בלי סוף- לא נראה לי שזה עזר. להיפך היא היתה שוכחת יותר אבל כשהתחלתי לשבח אותה כל פעם שזכרה משהו נהיה שינוי. גם אם שכחה את רוב הציוד, אבל באותו יום זכרה להביא משהו אחד הייתי אומרת לה כל הכבוד על שזכרת... ואז בפעם הבאה היא היתה אומרת לי זכרתי גם את זה וגם את זה...והיא היתה מקבלת חיזוקים על כך. וכך המשכתי בהתמדה להתעלם ממה ששכחה ולחזק כשהיתה זוכרת. זה לא היה לי פשוט כי היתה שוכחת הרבה יותר משהיתה זוכרת :) אבל זה היה שווה כי נהיה שינוי לטובה בקיצור, נסי לחזק אותה,ממש בהתפעלות כל פעם שהיא זוכרת משהו מקווה שזה יעזור לכן כמו שעזר לנו:))
 
תודה../images/Emo13.gif האמת, הייתי פה כל הזמן, קראתי...

רק שהתחלתי גם לכתוב
 

Rinat 789

New member
הי , בתי בת ה - 11 ממליצה לתת לה עונש מתאים:

זאת אומרת למשל לא לתת לה להרשם לחוג מסויים או לאיים בהפסקת אותו החוג האמת שגם בתי הייתה שכחנית חבל"ז עד היום ....אבל פחות בהחלט לא נעים
 
האמת מעצבן אבל...

תמיד יש לנו פחד מעבר שמקצין את התגובות, כי זה לא באמת הנעל או הכובע, זה הפחד שהילד שלנו ישאר כזה לא אחראי, ושזה יפגע בו כמבוגר מפוזר.... אז אולי כדאי לה שזה מלחיץ אותך ואיך היא מציעה לפתור את זה כדי שההרגל יהפוך להיות טבע שני, בדרך כלל כשזה בא מהם יש להם פיתרונות לעיתים יותר יצירתיים מאיתנו. ודווקא כדאי לא להתעצבן כשזה קורה כי זה הופך להיות "שלך" ולא שלה, אם יש אפשרות שהיא תחזור לחפש את החפץ גם זאת אופציה, לחפש פיתרונות ש"הטבע" כתוצאה מהפיזור גורם, שהיא נפגעת מזה באופן טבעי
 

pulp9

New member
היא חוזרת לחפש

אבל זה יכול להיות מול העיניים שלה והיא לא רואה לפעמים אני מוצאת לה למרות שאני מעדיפה שהאחריות תהיה עליה בכל אופן נכון מה שאמרת לגבי הלהתעצבן,אשתדל לזכור את זה
 

סוניה62

New member
שיכחה

שלום, זוהי תגובתי הראשונה כאן באתר. שמי סוניה. אשת חינוך,מאבחנת ,מאמנת אישית ומדריכת יוגה לילדים. אני חשה שיש לך כאן הזדמנות נפלאה להיות ב"השפעה" מול ביתך. כלומר , ככל שתגלי סבלנות ,אהבה,הבנה ורגישות למצבה,(היא לא עושה בכוונה אבל היא באה ללמד אותך שיעור)כך הפיתרון יציג את עצמו. לפעמים כדאי להתחיל במתן חיזוק מיידי בכל פעם שהיא מצליחה לזכור דבר קטן ופעוט(בעינייך ובעיניה).בכל אופן,לא כדאי להתנגד לנטייה הזאת שיש בה. העדר המושלמות שלנו מהווה לנו בסיס נפלא לתקשורת מטיבה בינינו לבין ילדינו. כל טוב...
 

1מוש

New member
שכחנית

הבן שלי בן 10 מאבד כרוני של דברים תלמיד מאוד טוב - ( עפ קביעה של מכון הנרייטה סולד - ב 5% של בני גילו בעיר מגוריו) עם חברים ו... סובל מהפרעת קשב וריכוז ללא היפר אקטיביות - רחפן גם הוא וזה חלק מההפרעה - עונשים לא עוזרים!!! מרגע האיבחון הפסקתי לכעוס כי הבנתי שזה לא בכוונה ולאתמיד זה נשלט למרות שזה מעצבן - וגם אותו - תחשבי שגם היא לא שמחה לאבד דברים וגם אותה זה מתסכל למרות שיתכן שהיא לא מראה ( גם אני היתי כזו כילדה) ממליצה לך ללכת לאיבחון - פסיכודידקטי+ נוירולוג, המאבחנת גם תתן לך כלים להתמודד
 
למעלה