מנהיגות כושלת או עם כושל?
מי שראה את הראיון של ערוץ בריזה (או לפחות ראה את הפרומו) עם אריה דרעי (סמל לאיכות שלטון, לא?) נתקל באמירה מאוד מעניינת מצידו: "אין מנהיגות כושלת, יש עם כושל". בפארפראזה תמציתית של הרעיון, אי אפשר כל הזמן להאשים את הממשל בכל בעיה - צריך לבוא ולומר "מה אני עושה לטובת העניין? מה אני עושה כדי להשפיע על אותו ממשל שאני מאשים?" אז השאלה מה אנחנו עושים בנידון צריכה להישאל אחרת. קודם כל, מה אנחנו עושים כדי להשפיע על המנהיגות והממשל. אז כמובן שאפשר להקים מפלגה חדשה (נוספת) ולנסות להיות אלו שיובילו לדרך חדשה, אבל בואו נהיה מציאותיים. על מנת להשפיע על מה שקורה בכנסת, לצערי צריכים להשתייך למפלגה כלשהי. בסופו של דבר נציגי ציבור מונעים על ידי שני דברים: הכיוון המפלגתי והשאיפה הפוליטית. בשניהם הוא בסופו של דבר תלוי במפלגה והמפלגה תלויה בתומכיה. הבעיה היא שמדובר ברוב דומם שנשאר נאמן למפלגה ויהי מה. זה מה שצריך לשנות - אם מרכזי המפלגות יורכבו מאנשים איכותיים שבאמת רוצים להביא לשינוי, מאמינים שיש גם צד שני לכל מטבע ומבינים שהמטרה צריכה להיות טובת הכלל (ולא טובת מגזר ספציפי). אם "האנשים הטובים" רק ישבו בבית ויתנו ל"עסקנים" לשלוט במפלגות לא יהיה שינוי לעולם - הפגנות בכיכר רבין בוודאי לא יביאו שינוי. נ.ב. אם לא ידעתם, לא חייבים להיות פעילים במפלגה פוליטית כדי להשפיע בצורה חיובית על מה שקורה בארצנו. יש המון (המון המון המון) ארגונים התנדבותיים שעושים עבודה מצויינת במטרה לשפר את מה שסביבנו, אם זה תנועת נוער, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים וכו´. הארגונים האלו הם אלה שעושים את העבודה האמיתי בשטח וגם יש להם השפעה פוליטית - כל גוף שהוא מספיק גדול יש זו יכולת השפעה (בארה"ב אחוז משמעותי מהחקיקה נקבעת לעשה על ידי השדולות). רק תבחרו מה מעניין אתכם ותתחילו לעשות!
