מקרים שמתאימים ואינם מתאימים לגישור
באופן כללי, שני צדדים פונים להליך גישור כאשר קיימת מחלוקת ביניהם והם מעוניינים לפתור אותה. הם פונים למגשר כאשר הם רוצים לתת סיכוי לפתרון מהיר ונעים יותר מאשר בתי משפט. המטרה של שני הצדדים הינה להגיע להסכם ביניהם. ההסכם מקבל תוקף משפטי, מתוקף חוק החוזים. במידה והם רוצים, הם יכולים לפנות לבית המשפט, שיתן להסכם תוקף של פסק דין. כאשר תיקים מגיעים לבית המשפט, לעיתים הם מופנים לגישור ע"י שופט/רשם (צוי מניעה)/מנ"ת (מחלקה לניתוב תיקים) הליך הגישור מעוגן בסעיף 79 לתקנות סדר דין אזרחי. מכאן, שגישור מטפל בתיקים אזרחיים. הוא אינו מטפל בתיקים פליליים, בגלל שאין גישור בתקנות סדר דין פלילי. (אולם, במקרים של בני נוער עבריינים, ישנה אפרות לפנות להליך של גישור, אך ורק אם הנאשם מביע חרטה אמיתית ומסכים שעובד סוציאלי ילווה אותו לשיקום). למשל, דוגמא להליך גישור - תאונת דרכים קשה. שני הצדדים יכולים לפנות להליך גישור כדי להסדיר את גובה הפיצויים, אולם אין הם יכולים לקבוע, וגם המגשר, כמובן אינו יכול לקבוע אם הצד הפוגע יקבל נקודות או שלילה בגין העבירה שביצע, שכן זה בסמכות המדינה בלבד. דרך אגב, גישור בנושאים פליליים, קיים היום בארה"ב. בנושאים של גישור משפחה: בדרך כלל צדדים פונים למגשר, כאשר ישנה מחלוקת והצדדים רוצים להגיע לפתרון או הסכם. למשל, גישור גרושין - הצדדים שמעונינים להתגרש פונים למגשר ולא להליך שיפוטי, היות והם מעוניינים לסיים את הקישר ביניהם בצורה יפה ככל הניתן, (במיוחד כאשר לזוג ילדים) ניתן לפנות להליך של גישור במקרים של הסכמי ממון, מחלוקות בעקבות ירושות וכד'. גישור אינו מחליף, ואינו בא במקום ייעוץ נשואין או פסיכולוג (כאשר שני הצדדיים אינם יודעים אם הם מעונינים להמשיך את הקשר ביניהם או לא, למשל) המקרים של אלימות במשפחה - יש לפנות לשרותי הרווחה, ולא להליך של גישור.