"אין הזדמנות שנייה להקרין רושם ראשוני"

fossa

New member
נראה לי שאני קצת קשה לקטלוג ../images/Emo3.gif

כי לא יצא לי לשמוע יותר מדי "חשבתי שאת XXX". בדר"כ חושבים שאני צעירה יותר מגילי- אולי כי אני לא מאופרת, ללא תספורת/צבע/גוונים, וגם קטנת מימדים (טוב, רק המימד האנכי בעצם. המימד האופקי כבר לא כל כך קטן
). פה ושם עדיין מבקשים ממני ת"ז, כשמדובר באלכוהול או תוכן שלא הולם קטינים
אמרו לי שאני נראת "חכמה" - (בטח בגלל המשקפיים
) בדר"כ חושבים שאני מעדות המזרח - או בגרסה העממית: "מה, את רוסיה? את מה זה לא נראת!"
 

polinomialy

New member
הצגת תעודת זהות מזכירה לי סיפור -

בת דודתי בת 25. לפני כמה חודשים היא הלכה עם אחיותיה (19 ו-14) ללונה פארק - ובמתקן כלשהו בה אליה המפעיל ושאל אותה בת כמה היא כי מותר רק מגיל 15. הוא בה אליה, לא לאחותה שבת 14, אלא אליה - זאת בת ה-25...
 

מתרגשת

New member
אם ככה... אני מניחה שאני נתפסת כסנובית לא

נחמדה בהתחלה אולי... ממראה חיצוני בלבד אני מתכוונת. אבל כשאני מתחילה לדבר (ואני לא סותמת את הפה בדרך כלל) אני חושבת שהרושם הראשוני הוא שאני דוקא די נחמדה בניגוד למראה החיצוני המטעה. הרבה פעמים שמעתי... את נראית סנובית פלצנית... אבל אני לא.
 

אמיתמי

New member
אצלי זה מאוד משמעותי

לפני כמה שנים עשיתי דיאטה משמעותית והורדתי שלושים קילו. תגובות הסביבה היו מדהימות בשונות שלהם כלפי. מה שעורר בי כעס. פתאום הבנתי שאדם שמן הוא אדם שרואים אותו פחות. אני שוב במשקל עודף, ומרגישה שוב בשינוי, פחות מפעם אבל הוא קיים. גם כיסוי הראש שלי מאוד משפיע על ההתייחסות של הסביבה. לטובה ולרעה. היום אמר לי מישהו, בגלל שאת דתיה אני מאמין לך. שזה היה די מוזר ומפתיע בעיני. מצד שני, נראה לי שיש דברים שפחות רואים בי עכשיו, כי התלבושת מסננת דברים שקיימים בי ולא מתאימים לסטראוטיפ שלה.
 

אמיתמי

New member
קצת מלחיץ, לא?

רציתי להגיד לו, אתה מאמין לי כי אני אומרת אמת. לא בגלל הכובע שלי.
 

tovim

New member
זה מעצבן גם מהכיוון השני. התיוג האוטומטי.

בעבודה שלי למשל לקח זמן עד שהקולגות התרגלו לכך שאני "דתיה אבל נורמלית" כהגדרתן. מראש נתפסתי כמחזירה בתשובה פוטנציאלית או כמי שתהרוס לכולן את ההנאה מאכילת שרצים בטווח העין שלי. ואני לחלוטין מהזן של "חיה ותן לחיות" ולקח זמן עד שזה חילחל. עדיין, בכל עניין דתי או ויכוח שהדת נכנסת אליו אני מיד צריכה לייצג את כלל העולם הדתי וכולנו הרי יודעות כמה הוא מורכב וכמה אני לא יכולה לייצג הכל.
 

polinomialy

New member
מאיזה בחינה הזוי?

אני נתקלתי בזה הרבה, בהרבה מסגרות מאוד שונות, בכמעט כל שלב בחיי.
 

שִירָה

New member
לי, כנראה, אין סיכוי, אם כך ../images/Emo8.gif

(גם דוסית וגם שמאלנית)... ובאמת, לעיתים רחוקות מאד אומרים לי שאני "דתייה אבל נורמלית". מכיוון שאני דתייה בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי, המסקנה היא שאני לא נורמלית...
 

מאי261

New member
אז זהו

שדווקא השמאלנות שלי גורמת לחילונים שמאלנים לראות בי נורמלית, למרות הדתיות. (בכל אופן, רוב השמאלנים שאני מכירה היום הם דתיים או דתיים לשעבר. החילונים שאני מכירה ערקו ל"שמאל המאוכזב".)
 

Shellylove

New member
יותר סביר שיהיה הפוך

(במידה וזה נכון), ושמעתי זאת פעמים לא מעטות: "הוא ימני, אבל דווקא אחלה בנאדם"
 
זה אולי בגלל שרוב האנשים בסביבתך "שמאלנים"

אם זה היה הפוך, היית שומעת את ההיפך
זה כמו שעלי אומרים "היא יועצת הנקה אבל היא לא פנאטית"
כאילו שיועצת הנקה או אם מיניקה מראש חייבת להיות פנאטית, קיצונית, בעלת דיעות מוגזמות ולא הגיוניות
 

מירי 4

New member
תלוי איפה את חיה

בסביבתך, הנורמה היא כנראה להיות שמאלני, ולכן כך אומרים. בסביבתי, בהחלט אומרים "הוא שמאלני, אבל..."
 

כרמיון

New member
ולי יש חברה, חילונית, ללא כל זיקה לדת

ששוב ושוב אנשים שלא מכירים אותה חושבים אוטומטית שהיא דתיה, על סמך איזה משהו לא ברור שהם מסיקים מהמראה שלה - והיא דווקא לובשת תמיד מכנסיים. כשהיא למדה איתי באוניברסיטה, למשל, והיו בחירות לאגודת הסטודנטים, מועמד שדיבר איתה באקראי טרח להבהיר לה בהדגשה שהוא ידאג להקפדה על הכשרות בקפיטריות, "כי אני יודע כמה שזה חשוב לך".
 

אמיתמי

New member
מכירה את זה

יש דתיות שלובשות מכנסיים ורואים עליהן שהן דתיות. משהו בשפת הגוף כפי הנראה. אני מזהה אותן ממטרים. כשהייתי רווקה, הרבה חברות שלי לבשו מכנסיים ואני לא העזתי. כי לי היה מראה מאוד מאוד חילוני עם המכנסיים.
 
פעם מישהו אמר לי שיש לי פרצוף של "בני עקיבא".

וזה היה בדיוק בשלב האנטי-דתי שלי. כנראה שאפשר להוציא את הבחורה מבני עקיבא, אבל אי אפשר להוציא את בני עקיבא מהבחורה...
 
למעלה