אין מילים
מהרגע שהבנתי שאת עוזבת חשבתי שיהיה אפשר לדבר איתך לפחות בטלפון כי זה משהו שהיה בקשר שלנו היינו מדברות הרבה בטלפון...ביום שעזבת הרגשתי ממש לא טוב הייתי על אנטיביוטיקה וכדורים להורדת חום אבל בכל זאת הגעתי להיפרד כי לא דמיינתי אפילו מצב כזה שאני לא יראה אותך....היום הזה היה פשוט סיוט מהבוקר עד הערב רק בכיתי בכיתי כי כאב לי בכיתי כי הייתה תחושה רעה בכיתי כי ידעתי שאת עוזבת בקיצור רק בכיתי..... הזמן עבר והגיע השעה לצאת לכיוון גן מאיר לפגוש אותך העיניים שלי נפוחות ואדומות מבכי אני חצי מסוממת מכדורים וחצי מנסה להבין מה קורה ואז הגענו לגן הגעתי בדיוק לחצי שעה כי הייתי צריכה לחזור הביתה בגלל שאני הייתי חולה אז הלכנו לשיחת פרידה מהירה כזאת ובמקום לדבר איתך לנסות להסביר לך מה עובר עליי וכמה זה קשה לי שתקתי הדבר היחיד שאמרתי זה שאני כועסת עלייך איך את יכולה לעזוב לפני שבועיים אמרת שאת לא עוזבת שיש עוד זמן אז מה קרה פתאום? אני כועסת אבל אני מבינה שיש דברים אחרים שזה לא תמיד כמו שאנחנו מתכננים...לא אמרתי כלום אני כועסת על עצמי לא אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך כמה את חשובה לי כמה אני יתגעגע...השיחה נגמרה התחבקנו ונפרדנו...עבר מאז חודשיים פחות או יותר ועדיין אני חושבת עלייך מאז שעזבת הכל התחיל להידרדר אין עם מי לדבר המצב הנפשי שלי הולך ונהיה רע מיום ליום המתנדבת שאני מדברת איתה מההפוך עברה יום ליום שאין מצב בחיים שאני יגיע ביום הזה אני הורסת את עצמי ובתוך כל זה אני מחפשת אותך ואיפה את? אני לא יודעת....ביקשתי שיתנו לנו לדבר בטלפון אבל אמרו שאסור שאת כבר לא חלק מעלם ואני לא מסוגלת לקבל את זה......אני כלכך כועסת על עלם כלכך לא מבינה איפה ההגיון פה לתת לילדים/נערים להתחבר למתנדב וכשהוא עוזב הם מצפים שפשוט נמחק אותו מהחיים שלנו אז תנו לי להגיד לכם משהו זה לא עובד ככה אני לא יכולה פשוט לשכוח ממנה כאילו היא לא הייתה אני פשוט לא יכולה היא הייתה חלק ענק מהחיים שלי ואפשר להגיד שבזכותה עברתי קשיים בחיים היא הייתה מתקשרת אליי כמעט כל שבוע כשלא הייתי מגיעה כדי לבדוק שהכל בסדר אז איך אני יכולה להתעלם מזה ולמחוק את זה??? אני רק רוצה לשמוע אותה רק לשמוע אותה קוראת לי כל שיחה שמגיעה אליי ממספר חסום אני קופצת מהתרגשות כי אולי זאת היא אני מקווה לענות ולשמוע אותה אבל לא היא לא יכולה להתקשר כי זה אסור...... איך אפשר תגידו לי איך אפשר להתמודד עם זה?????????? תגידו לי שאפשר לדבר איתה שביום ראשון אני ישמע אותה תגידו לי שהיא עדיין מתנדבת בניידת תגידו לי משהו שיעזור לי!!!!!!!!!!!!!! דנה אני אוהבת אותך אני לא ישכח אותך אף פעם רוב הסיכויים שלא תקראי את זה אבל אולי זה יגיע אלייך איכשהו אז שתדעי שאני מתגעגעת אלייך מלא......
"אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי
ואני הולך יחף ברחובות ריקים
ואני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את"
מהרגע שהבנתי שאת עוזבת חשבתי שיהיה אפשר לדבר איתך לפחות בטלפון כי זה משהו שהיה בקשר שלנו היינו מדברות הרבה בטלפון...ביום שעזבת הרגשתי ממש לא טוב הייתי על אנטיביוטיקה וכדורים להורדת חום אבל בכל זאת הגעתי להיפרד כי לא דמיינתי אפילו מצב כזה שאני לא יראה אותך....היום הזה היה פשוט סיוט מהבוקר עד הערב רק בכיתי בכיתי כי כאב לי בכיתי כי הייתה תחושה רעה בכיתי כי ידעתי שאת עוזבת בקיצור רק בכיתי..... הזמן עבר והגיע השעה לצאת לכיוון גן מאיר לפגוש אותך העיניים שלי נפוחות ואדומות מבכי אני חצי מסוממת מכדורים וחצי מנסה להבין מה קורה ואז הגענו לגן הגעתי בדיוק לחצי שעה כי הייתי צריכה לחזור הביתה בגלל שאני הייתי חולה אז הלכנו לשיחת פרידה מהירה כזאת ובמקום לדבר איתך לנסות להסביר לך מה עובר עליי וכמה זה קשה לי שתקתי הדבר היחיד שאמרתי זה שאני כועסת עלייך איך את יכולה לעזוב לפני שבועיים אמרת שאת לא עוזבת שיש עוד זמן אז מה קרה פתאום? אני כועסת אבל אני מבינה שיש דברים אחרים שזה לא תמיד כמו שאנחנו מתכננים...לא אמרתי כלום אני כועסת על עצמי לא אמרתי לך כמה אני אוהבת אותך כמה את חשובה לי כמה אני יתגעגע...השיחה נגמרה התחבקנו ונפרדנו...עבר מאז חודשיים פחות או יותר ועדיין אני חושבת עלייך מאז שעזבת הכל התחיל להידרדר אין עם מי לדבר המצב הנפשי שלי הולך ונהיה רע מיום ליום המתנדבת שאני מדברת איתה מההפוך עברה יום ליום שאין מצב בחיים שאני יגיע ביום הזה אני הורסת את עצמי ובתוך כל זה אני מחפשת אותך ואיפה את? אני לא יודעת....ביקשתי שיתנו לנו לדבר בטלפון אבל אמרו שאסור שאת כבר לא חלק מעלם ואני לא מסוגלת לקבל את זה......אני כלכך כועסת על עלם כלכך לא מבינה איפה ההגיון פה לתת לילדים/נערים להתחבר למתנדב וכשהוא עוזב הם מצפים שפשוט נמחק אותו מהחיים שלנו אז תנו לי להגיד לכם משהו זה לא עובד ככה אני לא יכולה פשוט לשכוח ממנה כאילו היא לא הייתה אני פשוט לא יכולה היא הייתה חלק ענק מהחיים שלי ואפשר להגיד שבזכותה עברתי קשיים בחיים היא הייתה מתקשרת אליי כמעט כל שבוע כשלא הייתי מגיעה כדי לבדוק שהכל בסדר אז איך אני יכולה להתעלם מזה ולמחוק את זה??? אני רק רוצה לשמוע אותה רק לשמוע אותה קוראת לי כל שיחה שמגיעה אליי ממספר חסום אני קופצת מהתרגשות כי אולי זאת היא אני מקווה לענות ולשמוע אותה אבל לא היא לא יכולה להתקשר כי זה אסור...... איך אפשר תגידו לי איך אפשר להתמודד עם זה?????????? תגידו לי שאפשר לדבר איתה שביום ראשון אני ישמע אותה תגידו לי שהיא עדיין מתנדבת בניידת תגידו לי משהו שיעזור לי!!!!!!!!!!!!!! דנה אני אוהבת אותך אני לא ישכח אותך אף פעם רוב הסיכויים שלא תקראי את זה אבל אולי זה יגיע אלייך איכשהו אז שתדעי שאני מתגעגעת אלייך מלא......
"אז אני עייף מדי בשביל לחשוב עמוק
ואני כבד מדי בשביל לעוף רחוק
ואני רוצה כל כך אבל לא יכול לצעוק
כי שקט פה מדי
ואני הולך יחף ברחובות ריקים
ואני נזכר פתאום בזכרונות מתים
וכשעולה האור מעל לילות קשים
הוא עובר מעלי
אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדמיון נגמר
אז איפה את"
