אין נושא

[הורה חד]

אין נושא

אני אבא. אני אבא. אני אבא. אני אבא. אני אבא. יש לי ילדות נהדרות. ואני אבא גרוש. גרוש מאמא שלהן. לא גרוש מהילדות שלי. אני רואה את הילדות מעט. לא הרבה. לא מספיק. לא נותן להן מספיק. לא אבא בשבילן מספיק. הן לא רואות אותי מספיק. הן לא מקבלות ממני את כל האבא שאני רוצה לתת להן. שאני יכול לתת להן. שאפשר היה שיקבלו. אני הורה אחד. והן עם ההורה האחרת. אני אבא. בלי הילדות שלו. וככה זה יישאר עד עולמי עד.

 

[רק אביגיל]

../images/Emo24.gif

תישאר איתנו . הקריאה שלך מרגשת. אני בעד אבות. אבות שמרגישים כמוך הם לא "אבא בלי הילדות שלו". בהחלט לא . אמרת בעצמך , אתה לא גרוש מהן. בתור אמא שהייתה בלי הילדים שלה , בפרק א´ הרגשתי מאוד "עם" , למרות המרחק הפיסי , למרות חוסר מעורבות בפרטי חיים יומיומיים קטנטנים. נכון שזה חשוב , אבל כל מה שבא ממני מתוכי , בשבילם , נתן להם להרגיש , אני חושבת , שהם גם איתי ושיש להם אותי. להיות מופרד פיסית מילדים כתוצאה מהחלטה שהחיים גרמו לה (ושבעיקרון באה לשפר את איכות חייך שלך במובנים מסויימים), ובעקבותיה נוצר ממצב סביבתי בלתי ניתן לשינוי ( לעולמי עד ), או לתקופה אחרת , הוא מצב קשה. קשה מאוד. קשה לאכול עוגה ולהשאירה שלמה. קשה גם לחיות מפירורים. לכן , כל עוד אתה נותן את המיטב שבך לטובת העניין , אתה חייב להשלים עם זה באיזושהי דרך. וזה לא לעולמי עד , בכלל לא , ככל שהילדים מתבגרים לתוך המצב , בהמשך הדרך , ומרגישים את מה שמוענק להם תוך כדי , ואם הקשר ממשיך להיות בנוי נכון , ההתבגרות שלהם , הפיסית , מוסיפה להם יותר עצמאות ואי תלות במבוגרים שבסביבה , כך שהם יכולים יותר ויותר להגיע אליך ולקבל ממך יותר "שעות אבא". יותר שעות שהן לא טיפול טכני אלא זמן איכות (ובלי מרכאות). מה שילדים צריכים. מה ילדים צריכים?

 

[ממתינה]

מרגש ועצוב

לא שמחה שאתה עצוב אך שמחה לדעת שיש גם כאלה

 

[האחים וויזלי]

אתה צריך להפסיק להיות פסימי...

~נאמר ע"י פסימי מומחה~ אם אתה כ"כ אוהב להיות אבא וכ"כ רוצה להיות אבא בטוח תמצא את הדרך להראות את זה, תדאג אתה לראות אותן, תתקשר, תאהב, תעזור... אבל אם תמשיך במסורת של "וככה זה ישאר עד עולמי עד" לא תהיה אבא. תהיה איש שמקונן על האבהות שנלקחה ממנו. כמו שכבר אמרתי- אין לי מושג איך זה בגירושים ומה החוקים אז אל תיקח את דבריי בטו מטיף