אין עיתונות חוקרת - רצינית...

[אווה עמיחי]

אין עיתונות חוקרת - רצינית...

מהבוקר, עד הלילה שומעת את אותם חדשות, בלי להתעמק בנושא מסויים. למשל, למה לא בודקים את עיניין פגיעה בטנקים, פעם שניה... מדברים כל הזמן על מוגנות המרכבה, לא שמעתי, ששואלים - מי שלך טנק למקום, שזה כלי נשק לא מתאים, בכלל? איזה נוהל מוזר, שטנק מלווה אוטובוס מוגן? התקשורת הישראלית מסתפק במצב הטרגי של חיינו, לא נכנס לשאילות אמיתיות!

 

[גיא גרימלנד]

ארחיב את העניין

אני מסכים איתך. בארץ יש מעט מאוד עיתונות חוקרת. אבל בתור כתב לשעבר, אני יכול לומר לך שעניין התחקירים הוא פח ייקוש. אתה חייב כל יום לספק מנת חדשות וקשה במצב כזה להתעמק במשהו. מה שכן בשביל זה יש את המוספים והמגזינים (7 ימים, סופשבוע, מוסף הארץ) שם תוכלי דווקא לגלות לא מעט תחקירים - רבים מהם טובים למדי.

 

[עינת מירון]

יש כתבי חדשות ויש כתבי תחקיר

למה הם לא עובדים? הם לא צריכים לספק מידע חדשותי כל הזמן - למה? הם עצלנים. בתחום שלי, אפילו רואים עד כמה העצלנות שוברת שיאים.

 

[אווה עמיחי]

החלוקה הזאת מזכירה את מצב..

האדריכלים. חוץ? פנים? עיר? לא ולא! הארכיטקטורה טוטאלית, לא משנה מה מתכננת, אלא, באיזה גישה. אם לא מסתקלת ימינה -שמולה, או שלוקחת בחשבון את כל מרכיבי הסביבה, האדם, שרוצה בשרותי. אין חלוקת עיתונות - כמה מגרדים את הקרקע. אפשר לחדש את החדשות, ברגע, שחושבים על הבן אדם הפשוט, שיושב בבית. קודם שאלתי, למה לא שואלים את הדברים הטריוויאלים ביותר? אני לא הייתי צריכה להיות אמא של קצין בשריון, כדי לשאול, מי האיש, ששולח טנק לסימטאות? מספיק לדעת טיפה היסטוריה, קבר לא יכולים לאכול את הלוגשים של הפוליטיקאים. יכל להיות, שאני, לפני 20 שנה, במשטר סוציאליסטי, כתבתי בחופש גדול יותר, מעיתונאים, מיום, בארץ?

 

[אווה עמיחי]

ברור לי, שזה בעייה מערכתית...לא

אשמתם העיתונאים, בלבד. בכל מקצוע קשה לשמור על גבולות האתיקה-עצמית, אם בדובר בפרנסה. בהונגריה, למדתי, ועבדתי בתקשורת, לאחר, שבניתי שם, כי אדריכלית-כלכלנית עיר. לכן, אף פעם לא היו יכולים לסחות ממני חומר דליל. כאשר עליתי ארצה, הייתי צריכה להתפרנס, כך תכננתי כל דבר, עובדת כעצמאית. בכל רצוני, לחזור לעיתומאות, אבל בדרך שלי, ואשלם את המחיר.

 

[גיא גרימלנד]

איזה מחיר תשלמי?

 

[אווה עמיחי]

שאני לא יתפרנס מזה.

 

[גיא גרימלנד]

היית רוצה?

לא הבנתי בדיוק.

 

[אווה עמיחי]

בדרך כלל, אנשים רוצים להתקיים

מעבודתם. אבל אני מתפרנסת מעבודת תכנון בתים, כדי לחקור את המנגנון המשומן של פקידי עירייה ואנשים בחברה עירונית. פירורים היו במקומונים, אבל להגיע לעומק הרכבון, צריכה הרבה זמן, כוח - אני משלמת את הזמן, ברמת חיים נמוכה , פחות זמן בילוי... , אבל בהרגשה, שאני חייבת לעשות זאות.