איפה ה"אני" שלך...?

[מלאך הברית]

איפה ה"אני" שלך...?

בכל אינטרקציה שלנו מול החברה ומול אנשים בודדים, אנחנו תמיד בוחרים מסכה ומשחקים איזה תפקיד.
תנסו לעקוב אחר עצמכם ותשתכנעו שאנחנו תמיד מעתיקים משהו שכבר ראינו. אפילו כשאנחנו לבד מול עצמנו.
אם נתעמק בזה נראה שאי אפשר להשתחרר מזה, כי למעשה אין לנו שום "אני" משל עצמנו

לפעמים ניתן ממש לזהות איזה דמות באיזה מחזה האדם משחק. במיוחד רואים את זה על הילדים...
על פי חכמת הקבלה, התפקיד של האדם זה להתעלות לרובד פנימי ועליון יותר של המציאות, למצוא בתוכו את הכוח העליון הנקרא בורא וכאשר האדם מוצא אותו, זה הופך להיות ה"אני" שלו.

 

[יהושע29]

מה נשאר..

רק להעתיק מהבורא
מסקנה שמחייבת את המציאות

 

[סמדר 620]

מזכיר את הקטע

"אומרים שאני אינני אני ומי אני בכלל"?
מעניין

 

[gili009]

 

[זמרה]

מסקנה יפה

אם כבר יש לנו כזה טבע שעוזר לנו לקחת דוגמאות מהחברה,
אז למה לא להשתמש בו כדי לקחת דוגמא ממי שרוצה להידמות לבורא...
או במילים אחרות: מקבוצת החברים, כי החיבור ביניהם מדמה את האחדות והשלימות שבעליון.

 

[Rinat 789]

בהחלט מודה שיש סדרות שהשפיעו עלי תופת

למשל
friends
סיינפלד,
תרגיע
ועוד...

ובהחלט בחיים שלי הרגשתי שאני ממש ...אבל ממש משחקת דמות מתוך סדרות אלה

 

[Golgolita]

כנראה שזה נכון,כי..

שמתי לב שהילד שלי הופך לאגרסיבי ואפילו אלים כלפי החברים שבאים לבקר,
דווקא אחרי שהוא משחק במחשב במשחקים עם אלמנטים של אלימות...
וכשהוא צופה בערוץ טבע, למשל, התנהגותו שונה והוא רגוע הרבה יותר...
תודה.

 

[אפרת1811]

מושפעת לגמרי

אפילו כשאני רואה מישהי שלבושה יפת לטעמי, אני מחכה אותה מייד.
מה שנשאר זה לבחור לעצמי להיות מושפעת מסביבה נכונה.

 

[gili009]

שנגלה את ה"אני" שלנו..

שיהיה משוחרר מכוונות להיות עליונים איש על רעהו.

שנגיע לגילוי ה"אני" שהוא התיחסות לשני בדרך של "ואהבת לרעך כמוך", או לפחות בדרך של "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך".

חג שמח חברים

 

[מי טל 88]

אהבתי. אנו תמיד מזדהים עם אני אחר בתוכינו

מזדהים עם מחשבה של "אני".
לפי הקבלה האני האמיתי הוא ה"אין" (היפוך אותיות), כמו הבורא- האינסוף
"חוכמה מאין תימצא?"
החוכמה שהיא הספירה השניה מגיעה מהאין , הכתר, מהאינסוף.
לכן כאשר רוצים להידמות לבורא יש קודם כל לבטל כל הזדהות עם אני מסויים, להפוך עצמנו לכלי ריק שיתאפשר לו להכיל משהו אחר ממה שהננו, משהו אחר ממה שהוא רגיל להיות מוכל בו.
להיות כלי לקבלת אור אלוקי פשוט.

כמה קשה לבטל את האני, כמה קשה, האני תמיד יאחז בגלל הפחד שלו מלמות.
אך כאשר חווים את התבטלות האני למשך כמה רגעים , זה נחווה כדבר הפשוט ביותר, הנכון והטבעי ביותר.

 

[סמדר 620]

מי מבטל את ה"אני"?

אני?

 

[יהושע29]

לא חושב

שמישהו יכול לבטל
כי זה תוכנה מולדת
אבל אפשר להתעלות
מעל האני הזה ושלוחיו
ולהגיע לדרגת-אדם עם
קבוצה מכוונת למטרת הבריאה.

 

[מי טל 88]

האני יכול רק לצמצם עצמו מתוך מודעות

ככל שמצטמצם כך נותן מקום לאור.

ההתבטלות מתרחשת מאליה , מעין מתנה. לא ניתן לשלוט על התהליך או ליצור אותו,
רק בדיעבד ידע ה"אנ" שהייתה התבטלות.

 

[רבנו ברוך]

כדאי שנבהיר מהו ביטול ה"אני"

אף פעם לא מבטלים את ה"אני" שהוא מבנה הרצונות היחודי לי,
כל עבודתנו היא לבטל את הרגשת ה"אני" במובן של :נבדל.
נבדל מכולם, נבדל מהבורא ,נבדל מהטבע.

כלומר כל מעשינו הם לשמור על ה"אני" כתכונה יחודית , אולם לבטל את הרגשת ה"אני" כנבדל .
ואז כל אחד מאיתנו יהיה חלק בלתי נפרד מהכלל תוך שמירה על יחודיותו.

 

[מלאך הברית]

אוסיף גם

שבעל הסולם מסביר במאמר "השלום בעולם" שמידת הייחודיות שטבועה בנו היא לא רעה ואנחנו לא צריכים לבער אותה.
הרגשת הייחודיות שיש בכל אחד מאיתנו, ההרגשה ש"אני" הוא מרכז העולם, נובעת משורש רוחני, מכך שגם הבורא הוא אחד יחיד ומיוחד.
הבעיה שכאשר מידת הייחודיות מלובשת בתוך האגואיזם הצר שלנו, היא באה לידי ביטוי בכל הצרות והסבל שיש בעולם, כי כל אחד שואף להיות מעל האחרים ולהוריד אותם.
אבל כאשר נלמד איך לתקן את עצמנו ונפתח יחד נכון לזולת בהתאמה לחוקי הטבע הרוחניים, אז מידת הייחודיות תבוא לידי ביטוי בהשפעה ואהבה לאחרים, כי לכל אחד מאיתנו יש את התרומה הייחודית שלו למערכת הכללית.

 

[5EDEN50]

אני חדשה כאן

פעם חשבתי שהעולם קיים למעני..
ובהיותי קטנה ואהובה על סביבתי הבנתי שכל אדם הינו מרכז היקום
בדיוק כפי שאניחשתי על עצמי...

התחברתי משך חיי לאנשים ולמוכי גורל..דמיינתי איך זה מרגיש במצבם
בעלי ז"ל היה מתעצבן ושואל למה עליבי החיים נדבקים בך..
ולא פעם הסתבכתי והתערבתי לטובת החלש..
בגלל ההזדהות שלי היתרה במה שהאחר חוווה בטוב וברע..קרתה לי חוויה מוזרה.......
בכל פעם שאני קוראת לחתולה לאכול שני עורבים שומעים את קריאתי ובאם גם לאכול..

ראיתי אותם כמה פעמים במעופם וקיניתי על יכולתם לעוף למרחקים ולי זה קורא הרבה רק בחלומות...
לאחרונה עקבתי אחרי המעוף של העורב..איך הוא מתקדם במהירות למרחקים במעופו ממקום למקום
ופתאום הרגשתי תחושה עילאית של המעוף כאילו אני עצמי עפה .. בחיים שלי לא שמעתי ולא יודעת..
האם קיים דבר כזה ... אנא תגובה..

בברכה נאוה.

 

[זמרה]

ברוכה הבאה לפורום 5EDEN50

תודה לך על הסיפור המעניין

בעקרון,
חכמת הקבלה היא חכמה מאוד ריאלית ובמקביל היא מפתחת את הרגש ואת השכל

החוויה שאת מתארת נשמעת יותר מיסטית... וזה לא ממש הכיוון של חכמת הקבלה

בכל מקרה,
נפלאות דרכי הטבע...
מה שייחודי בטבע הוא שכל מרכיב בו (גם העורב כמובן) הוא חיוני לשלימות המערכת ולאיזון שלה,
ואם העורב יכול לעוף למרחקים במהירות סימן שיש לזה תפקיד בהבאת האיזון למערכת הטבע (הדומם, הצומח, החי והאדם).

 

[5EDEN50]

זמירה תודה על תגובתך

פורום מעניין ואשמח לבקר כאן מידי פעם

אם כי לא למדתי קבלה מאחר ומטבעי כשאני עוסקת במשהו אני נותנת את כולי .
פחדתי על כן שאתמקד בנושא .מעמיק זה... אשר נשמע חזק ממני..

בברכה נאוה

 

[זמרה]

בכיף

הפורום פתוח לכולם, לשאול, להחוות דעה, וללמוד

 

[Rinat 789]

ברוכה הבאה נאוה