אירגון קבוצת תמיכה חברית :)

MoonsChild

New member
אירגון קבוצת תמיכה חברית :)

שבת שלום לכולם :)

אני אגש ישר ולעניין: כחלק מתהליך של בנייה עצמית ומשלא מצאתי קבוצת תמיכה מתאימה עבורי, החלטתי לנסות ולארגן קבוצת תמיכה חברית לאנשים שנמצאים במצב שלי.

מי אני ומה אני רוצה?
אני בחורה חביבה בשנות ה-30 לחיי. נולדתי למציאות עגומה ועברתי חיים מלאי כאב וסבל. החוויות שחוויתי בחיים הביאו אותי לכך שבודדתי את עצמי כמעט לחלוטין מאנשים (לא מתוך חרדה, אלא מתוך חוסר אמון ומגננה עצמית) ופניתי לסמים קלים ואלכוהול למילוי הריק החברתי והכאב הנפשי.

תמיד ידעתי ששינוי הוא אפשרי ובאמת הצלחתי לקדם את עצמי מאד אבל לא היו לי הכלים, כח הרצון והתמיכה לחולל את שינוי מהותי בפועל.

לפני כחודש עברתי משבר אישי שגרם לי להפנים את הידיעה שאני צריכה *לעשות* שינוי , בדגש על *לעשות*, להתניע תהליכים, אם אני באמת רוצה להצליח לנהל אורח חיים שטוב לי ונעים לי בו..
להפתעתי, לא הצלחתי למצוא שום קבוצה או תכנית שתעזור לי לטפל בבדידות.
לגבי הגראס, באופן הזוי, אין שום מענה מסובסד לגמילה מסמים קלים (רק מכונים/מטפלים פרטיים ויקרים). כמו שהפסיכיאטר שלי אמר לי: כנראה שתצטרכי לעשות את זה לבד. אהא...

בהשראת הסרטון שצירפתי למטה, שהוא אדיר לחלוטין, החלטתי לנסות ולאגד חבורת אנשים שכמוני, מחפשים מוצא מהבדידות שלהם ורוצים תמיכה חברית בהתמודדות עם הקשיים שהחיים מציבים לנו.

הרעיון הוא לדבר, לשתף, להכיל, לעודד, לחשוב ולעשות דברים נחמדים יחד, לייצר חיות ותקווה.

אני ממש לא יודעת אם זה הפורום (חה חה) המתאים ואני מבועתת ומתביישת למרות שאני מאחורי מעטה של אנונימיות. אין לי מושג מה בסוף יצא מהמודעה הזאת שלי, אבל אני אדע רק אחרי שאנסה.
אז אנשים טובי לב, מכל מין וסוג, בשנות ה-20-30 לחייהם (בגופם או ברוחם), מאזור ירושלים, שהתחברו למה שכתבתי מוזמנים לפנות אליי בפרטי ואולי נתראה בשבוע הבא

באהבה

לינק לסרטון (שווה צפיה! לצערי בלי תרגום):
[URL]https://www.ted.com/talks/dixon_chibanda_why_i_train_grandmothers_to_treat_depression[/URL]
 
קבלי לייק קודם כל על הכינוי

הירח עם שלל פירושיו המיסטיים קרובים לליבי (סרטנית:) ).
באתי בעיקר לפרגן על האומץ להוציא לאור את הרצונות שלך .אין סיבה לבושה זה מהלך אמיץ אמיתי וגם אם לא יצא מזה כלום הוא דורש טפיחה גדולה על השכם.

אני לא ירושלמית ולא התחברתי כל כך לקבוצות (אולי לא מצאתי את "האחת" ).
גם פעם אחרונה שהייתי בקבוצה (שבוע שעבר), רציתי לזרוק את הבחור שהיה איתי בקבוצה דרך החלון.
כאילו אני מבינה שאני לא מרבה לשתף אבל דווקא תכננתי לשתף באותו יום והבחור החליט שהוא בסשן טיפולי ולא סתם את הפה חצי שעה. הרבע שעה הראשונה היתה נסבלת אחר כך גיליתי שאנע בתחילתו של כאב ראש מהדיבור יתר שלו. עכשיו אני בעד להשתמש בקבוצות כקרש קפיצה לטיפול עצמי ומידי פעם להגיד משפט או שניים או שלושה אם חייבים על הקורות באותו שבוע אבל הוא לא סתם ולא הפסיק לחזור על דבריו.
 

MoonsChild

New member
תודה :)

האמת ש moon child זה הכינוי של הקיסרית מהסיפור שאינו נגמר :p.

תכלס, אין לי ניסיון בקבוצות וגם לי אין שמץ של מושג איך זה יהיה. אולי השימוש במונח קבוצת תמיכה לא היה הכי טוב :). קבוצת עידוד יותר טוב?

המחשבה שלי הייתה שהרבה אנשים (כמוני) תקועים בתוך המציאות של עצמם, שלא טובה להם, אוכלים לעצמם את השכל במה הם צריכים לעשות ומי הם צריכים להיות, אבל תכלס לא עושים כלום, כי איפה מתחילים? למי פונים? הכל בתשלום!

אני חושבת שהתרבות המערבית מחטיאה לצרכים האנושיים שלנו. הבדידות המערבית, האדרת ה"אני", הרדיפה המתמדת אחרי הישגים שלכאורה יתנו לנו תחושה של מהות ומשמעות, התפוררות הקהילה.

אנחנו אשכרה משלמים על המאבק למצוא טעם לחיים, כל אחד מתוך קופסת הבטון המבודדת שהוא חי בתוכה, כשמחקרים מראים בירור שקשרים חברתיים, תמיכה הדדית וקהילתיות הם תנאי בסיסי לשפיות, אז ברור שגם לשלוות נפש.

אז לפני שאני אפצח במסע לשינוי החברה הישראלית, אני אתחיל במסע קטן יותר לשינוי המציאות היום-יומית שלי. זו התקווה לפחות :)

הרעיון הוא לא רק לדבר, אלא גם ליצור חוויות טובות, כי זה המזון של הנפש. אני רוצה לחווט מחדש את הקשרים במוח שלי. לצאת מהמוכר וליצור אירועים וחוויות חדשות שיהיו בסיס לצמיחה.

אין לי מושג מה אני באמת כותבת. אין לי שום תכנית איך דברים צריכים להיראות. אני רק יודעת שאני צריכה שינוי ושאני צריכה להכניס אנשים לחיים שלי (ושיש עוד הרבה אנשים כמוני), אז שלחתי את לחמי.

:p
 
תיארת הכל יפה מאוד ובצורה אינטילגנטית

מהצד אני אשקף לך שהמוח שלך נשמע גמיש למרות הקשיים את מצליחה לדמיין ולהבין מה לעשות וכיצד עשויים להראות החיים מהצד השני של הגשר.
אז בואדי שעם מוח כזה שלא רואה רק את החוסר תקווה אלא גם את הפרקטיות ואת האופציות לעתיד ורוד יותר אין ספק שאת יכולה להצליח בהצלחה רבה
 

MoonsChild

New member
אהה

למח שלי יש הרבה צדדים, גם אפלים :). אני פשוט משתדלת להשתיק אותו ולהוכיח לו שהוא לא יקבע לי איך יראה העתיד שלי. לפעמים אני מצליחה, לפעמים לא. אלה החיים...
 
אוקיי:)

מכל מקום רציתי לומר שכבר ההודעות שלך בפורום ובפורום השכן נושאות אנרגיה של השראה.
אז מבחינתי כבר יש לך פירות למעשייך וגישה מנצחת
 

MoonsChild

New member
תודה רבה

כיף לשמוע. אני ממש לא תמיד מרגישה ככה בפנים ואני מקווה שזה גם לא שוונג חולף של אנרגיה. אבל גם אם כן - אולי בשוונג הבא אצליח. לא מוותרת.

השנה עברתי את משבר גיל ה 30. אני פשוט לא מפסיקה לחשוב מה עשיתי עם החיים שלי ב 10 השנים האחרונות. אני לא רוצה בעוד 10 שנים להסתכל אחורה ולחוות את אותה התחושה.
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי יקירה


קודם כל..... בראבו!!!!
לבוא ממקום של כאב ולהצמיח את זה לדבר כה מעורר השראה וכה חיובי ועוד עבור אחרים כדי לעזור להם, זה לא מובן מאיליו במיוחד במציאות שכזאת שכל אחד חושב רק על עצמו.
אז כל הכבוד! ואני שמחה שכתבת את ההודעה בפורום כאן.
אם תירצי, את יכולה להתחיל להתחיל לארגן מקום ושעות וכדומה, או אפילו בלי זה, ולפרסם על רצון למפגש נגיד פעם בשבוע או יותר, ולפרסם פה בפורום (מוזמנת גם בפורום השני שאני מנהלת על טורדנות כפייתית), ואני אנעץ את ההודעה שתישאר במשך כמה זמן ואנשים יוכלו לפנות אלייך.
מאחלת לך המון המון הצלחה!
 
למעלה